אפילו אפידמיולוגים לא שותפו בהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל

למה הציבור בישראל לא יודע כיצד החליטה הממשלה על סגר? הפרשן המשפטי חן מענית והכתבת הפוליטית טל שניידר בעקבות הפרוטוקולים ה"אבודים" של הקורונה. הצטרפו לשידור החי

כשמשרד הבריאות התבונן מרחוק על המתרחש בסין עוד בינואר, בכירי המשרד לא בזבזו זמן והקימו חמ"ל ייעודי לטיפול במגפה, בעודם מזהירים שישראל איננה חסינה מפני הקורונה, המגפה מתפרסת בעולם, ותפרוץ במוקדם או במאוחר גם בגבולותינו.

ההיערכות להתמודדות עם המגפה נעשתה בדומה להכנה למלחמה, אך בתוך כך, כשגרף החולים החל לטפס - במשרד הבריאות ובממשלה שקיבלו החלטות הרות גורל עבור רבים, הוטחה ביקורת על חוסר שקיפות במידע וחוסר שיתוף של גורמי מקצוע. זאת, למרות שבסופו של דבר לא היה מדובר במערכה סודית מול אויב חמוש, אלא בפנדמיה, שניהול ההתמודדות עמה צריך להתבצע על סמך נתונים, ידע ומומחיות.

הביקורת על חוסר השקיפות לאורך ההתמודדות עם משבר הקורונה הגיעה גם מצד אפידמיולוגים - שחשיבותם רבה בעת התמודדות עם מגפה, אך לא השתתפו בדיונים המקצועיים ולא הזדמן להם לתרום מניסיונם הרב כדי לאתגר את הקונספציות המקובלות ולהוביל, אולי, להתנהלות אחראית יותר או להחלטות מושכלות יותר.

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, התריע שוב ושוב על המחסור במידע, וניסה מעת לעת להציע דרך התמודדות אחרת או נקודת מבט שכדאי לשקול רגע לפני שמקבלים החלטה.

האם הסגר היה מחמיר מדי? לפי פרופ' חגי לוין, מומחה לאפידמיולוגיה ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אם המטרה הייתה למנוע תפוסת יתר במכונות הנשמה בטיפול נמרץ - הסגר, בפורמט שבו הונהג בישראל, היה מחמיר מדי. כבר בשלב מוקדם של ההתפרצות קרא לוין לשקול את האפשרות לעבור לסגר ממוקד באזורים "אדומים", אך את נתוני התחלואה לפי ערים - שחרר משרד הבריאות רק בשלבים מאוחרים יותר.

האם יש צורך בעטיית מסכה בזמן הליכה ברחוב? מומחים - לרבות עמדתם של הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות - סבורים שאין כל צורך בכך, אך אותה החלטה התקבלה בישיבת ממשלה ללא גורם רפואי והציבור נדרש לבצע. והפרוטוקולים של קבלת ההחלטות? אינם שקופים, ולא ברור מה הוביל לקבלת אותה החלטה.

אלו הן רק דוגמאות נקודתיות, אך אליהן מתווספות עוד שאלות רבות; מדוע הוחלט מנוע ממסעדות למסור מזון ב"טייק-אוויי", בזמן שהתורים התארכו מחוץ לרשתות המזון? מדוע רכשה ישראל כמויות ענק של הידרוקסיכלורוקווין - תרופה שיעילותה לא הוכחה, בזמן שבעולם ישנן תרופות ניסיוניות נוספות? מדוע צומצמה זכאות הבדיקה לקריטריונים נוקשים? איך התבצעה ההיערכות לטיפול במשבר בתי האבות?

גם הרופאים ששאלו את השאלות הללו, ושאלות רבות נוספות, לא זכו לתשובות. גם תרחיש הייחוס האפוקליפטי של משרד הבריאות, עם הנחותיו השגויות, לא הועבר לעיון אנשי המקצוע, חרף פניותיהם.

"אנחנו מאבדים יכולת חשובה"

"אם לא רואים את הרציונל של ההחלטות ואין אפשרות לביקורת על ההחלטות, אנחנו מאבדים יכולת חשובה", אומר פרופ' לוין. "זה גם מנוגד לעקרונות היסוד של מדינת ישראל. עיקרון השקיפות הוא אינהרנטי בחברה דמוקרטית. היעדר שקיפות מוביל לתיאוריות קונספירציה שחבל שעולות, וזוכות ליכולת לפרוח על מצע נוח של דיסאינפורמציה. עדיף לכולנו שהכל יהיה גלוי, וניתן יהיה להתייחס, גם אם מדובר בהמלצות שגויות. זו גם הדרך לתקן טעויות, לפני שהן מתרחשות".

כשלוין מדבר על קונספירטורים שמשתמשים במחסור באינפורמציה, אפשר ליחס את דבריו למתרחש בחודש האחרון בכלי התקשורת. מרואיינים דוגמת פרופ' יורם לס, שהתנגד מן הרגע הראשון לסגר ולצעדי הממשלה בעניין הקורונה, טוענים שלא רק שהממשלה התרשלה בטיפול בנגיף, אלא שגם היא יצרה משבר בעצמה בזמן ש"לא היה גל ראשון של קורונה". אילו היה מידע מלא יותר, שקוף יותר, אילו הייתה הממשלה מאפשרת לאפידמיולוגים גישה למלוא הדאטה, ייתכן כי שחלק מהתיאוריות לא היו זוכות לפופולריות כה רבה כעת.

ייתכן שהגל הראשון של הקורונה מאחורינו, אך המחלה הבלתי צפויה והחדשה, שלגביה המחקר מועט בשלב זה, עלולה לשוב בגלים עולים ויורדים עד אשר יימצא חיסון. כעת, עם "חוק הקורונה" המובא לאישור הממשלה המבקש להטיל בידי הממשלה סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לטיפול במשבר, לוין מציע לשזור בתוכו את אלמנט השקיפות, כדי לחזק את אמון הציבור ולהדק את שיתוף הפעולה שלו.

"צריך לכתוב בפירוש בתסקיר החוק שכל הדיונים יפורסמו מיד לציבור. זו מדינה דמוקרטית. כשהציבור יודע, הוא יאמין יותר ויענה יותר להנחיות. זה ייתן אפשרות לבקר את ההחלטות ולהתייחס אליהן. דווקא כאשר מדובר בשעת חירום, הדברים צריכים להיות שקופים בזמן אמת ולא בדיעבד. אין כאן שום דבר סודי, זה רק יעזור להתמודד עם המגפה. אם יש משהו שנוגע לשב"כ וצריך להיות חסוי - שידונו בו בנפרד, תחת אישור מיוחד. כל הנתונים המונחים על שולחנה של הממשלה בעת קבלת ההחלטות, יימסרו כחוק גם לציבור. זו הדרך לצלוח את המשבר הזה באופן הטוב ביותר".

"לדעת שהחלטות התקבלו בצורה נקייה"

גם פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת באר שבע, מעיד על מחסור במידע ושקיפות בהליך קבלת ההחלטות. לדבריו, הנתונים החלקיים נמסרו למומחים בשלבים מאוחרים מדי, וחוסר השקיפות פגם ביכולתם לבחון החלטות בעין אפידימיולוגית חדה.

תחושת שותפות, לא הייתה מנת חלקם של האפידימיולוגים, למרות יכולתם לסייע במשימות לאומיות חשובות בהקשר של הקורונה. טיסת הסולו של הממשלה ומשרד הבריאות, לדבריהם, פגמה בסופו של דבר בהליך ובתוצאה.

"שקיפות במידע ונתונים היא דבר חשוב מכמה היבטים: מאפשר דיון פתוח, מעמיק עם מגוון דעות כדי לקבל החלטות מושכלות, אך גם בעל חשיבות גדולה ביצירת אמון - גם אל מול הציבור כדי שיבין על סמך מה מתקבלות החלטות וגם אל מול קהיליית המומחים ואנשי בריאות שאף הם מעוניינים לדעת שהחלטות מתקבלות באופן נקי ומבוסס", אומר דווידוביץ'.

להחליט לפי נתונים בריאותיים וכלכליים

"לאמון יש חשיבות רבה גם בהיענות להתערבויות השונות שהמדינה מבצעת ובעיקר לטווח הארוך היות ונגיף הקורונה כאן איתנו ולא מתכוון להעלם בתקופה הקרובה, מה שאומר שנתטרך להמשיך לחיות איתו ולקבל החלטות מושכלות ודינמיות לאור המצב כפי שישתקף מהנתונים השונים, הבריאותיים, הכלכליים והחברתיים כפי שמתבקש בקבל. החלטות בבריאות הציבור".

בפברואר התפשטות נגיף הקורונה בסין שודרה מעל מסכי הטלוויזיה ברחבי העולם, ונראתה כמו סרט אימה הוליוודי בהילוך איטי. מהשכונות המסוגרות והכבישים הריקים, להתנפלות הציבורית על המזון במרכולים ועד לצוותים רפואיים שקורסים בבתי החולים תחת הנטל הרב, כשהם לא מצליחים לבלום את שצף החולים הבאים בשעריהם, חלקם מתים מבלי שהצליחו להגיש להם סיוע רפואי.

תסריטי האימה שפקדו מספר מדינות נוספות בעולם, לא "עשו עלייה" לישראל. בתי החולים לא קרסו תחת העומס, ומספר הקורבנות נותר נמוך לעומת מדינות אחרות. אך המחלה כאן והיא נוכחת. בזמן שהממשלה נדרשת לנצל את החודשים הקרובים כדי להגות תוכנית סדורה להתמודדות עם הגל הבא, עליה לשקוד גם על תוכנית שקיפות ושיתוף הציבור בהחלטותיה. כשציבור נדרש לשנות את שגרת חייו ולעמוד בכללים נוקשים, להם השפעה על מרקם החיים החברתי והעסקי - לא נראה שיש מנוס מכך.