ההפסדים, ה"הימורים" במט"ח וההגנה הלא מוסברת מבנק הפועלים: ההסתבכות החדשה של נוני מוזס

חובות גדולים, שליטה ריכוזית, וסימני שאלה לגבי הגיבוי שמקבל מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס בקבוצת התקשורת שבשליטתו מהבנק הגדול בישראל - הם רק חלק מהדברים שעולים מתוך כתב התביעה שהוגש נגדו

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS
מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס / צילום: ברני ארדוב, וואלה! NEWS

חובות גדולים, שליטה ללא מצרים, וסימני שאלה לגבי הגיבוי הלא מוסבר שמקבל מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס בקבוצת התקשורת שבשליטתו מהבנק הגדול בישראל - בנק הפועלים, הם רק חלק מהדברים שעולים מתוך כתב תביעה שהוגש נגד נוני מוזס, מרים נופך מוזס ועו"ד אבי פילוסוף המכהן כבא כוחו של בנק הפועלים בדירקטוריון ידיעות אחרונות.

מהתביעה עולה כי מוזס, שסחר במטבעות וחוזים עתידיים, גרם לחברה חובות של כמיליארד שקל, זאת בנוסף לחובות בהיקף מיליוני שקלים, שהם שלו באופן אישי. עוד עולה כי קבוצת ידיעות מימנה את ההגנה המשפטית של מוזס בפרשת תיק 2000 עד הגשת כתב האישום בהיקף של 1.35 מיליון שקל ותמשיך במימון הגנתו לתקופה בלתי מוגבלת. עוד עולה, כי החוזה עם מוזס הוארך בחמש שנים - זאת לאחר שנעשו ניסיונות להאריכו ב-12 שנה ולאחר שהתפוצצה פרשת תיק 2000, בשמונה שנים. רק איום על בנק הפועלים הביא להארכת החוזה עימו רק לחמש שנים.

התביעה שהוגשה נגד מוזס 

התביעה עוסקת בשורה של בקשות של נציג משפחת יודקובסקי מבית המשפט, למשל לקבוע שהחלטת הדירקטוריון שהחברה תישא בהוצאות משפטיות של ייצוגו של מוזס במסגרת הליך תיק 2000 אינה חוקית וחסרת תוקף, ושההחלטה להאריך את כהונתו כמנהל העסקים הראשי של הקבוצה לתקופה של חמש שנים חסרת תוקף.

ובעיקר מתבקש בית המשפט לברר את הטענה שלפיה מוזס הוא פושט רגל, לשפוך אור על מיהם הנושים שלו, ומה הקשרים שיש לחברה עם הנושים (בנק הפועלים) והחלק שיש לכך בהארכת כהונתו של מוזס. בית המשפט מתבקש לחייב את מוזס למסור את מלוא המידע, הנתונים והמסמכים ביחס למסחר בחוזים עתידיים ו/או מטבעות שביצע באמצעות החברה וכספיה שהובילו כאמור לנזק העומד על כמיליארד שקל ולפרט על מסחר דומה שעשה באמצעות הלוואות נוספות שלווה ככל הנראה מבנק הפועלים. עוד מתבקש בית המשפט לאפשר לשכור את שירותיו של ד"ר טל מופקדי כמומחה כלכלי חוקר לצורך בחינת המידע שיימסר. עוד נטען כי מוזס הפר את חובותיו בכך שלא גילה ואף הסתיר מהדירקטוריון מידע ביחס לתלות ומערכת היחסים הקיימת בינו לבין בנק הפועלים - "זאת לאור שורה של פעולות תמוהות שבוצעו על ידי נציגי בנק הפועלים".

התמיכה במוזס מהווה הפרת אמונים

נופך ופילוסוף צורפו לתביעה מפני שהם מצטרפים להגנה על מוזס ומונעים בהצבעותיהם כל אפשרות לחייב אותו להבהיר את מצבו הכלכלי ואת טיב מערכת היחסים שלו עם הבנק. בתביעה נטען שתמיכתם מהווה הפרת אמונים מאחר ועל-פי התקנון אדם בעל יתרת נכסים גרעונית (פשיטת רגל ) כלל לא יכול להמשיך לנהל את החברה.

בנוסף נטען כי מוזס חייב לבנק הפועלים באופן אישי מאות מיליוני שקלים "סביב החוב העצום היקפו ומשמעותו קיים קשר שתיקה מוחלט".

כשהתפוצצה פרשת 2000 בה מואשם מוזס כי סחר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכן העיתון ובקו המערכתי, ואחרי הגשת כתב האישום נעשו ניסיונות מצד משפחת יודקובסקי באמצעות דוד ליבר המייצג אותם בדירקטוריון להביא להשעייתו של מוזס מתפקיד מנהל העסקים והעורך הראשי. במשפחת יודקובסקי סברו כי אדם החשוד בכך שניסה לשחד ראש ממשלה בשינוי תוכן העיתון אינו יכול לשלוט בעיתון. אולם נופך מוזס ותמוהה מכך גם פילוסוף מנעו את ההשעיה ואפשרו את מימון ההגנה של מוזס בהיקף של 1.35 מיליון שקל באמצעות קופת ידיעות אחרונות. אבל ידיעות, כך נראה, ימשיכו לממן את ההגנה של מוזס גם לאחר שהועמד לדין: "כעת משהועמד לדין והוא יושב על ספסל הנאשמים חברו המשיבים כדי לשנות את מסמכי החברה כדי להבטיח המשל מימון הגנתו המשפטית ( ככל הנראה במיליוני שקלים נוספים) ובכל מקרה - ללא הגבלת זמן וללא בטחונות - הכל כראות עיניו של מוזס. לטענת ליבר נופך ופילוסוף עשו "כל תרגיל שבספר כדי לאפשר מימון זה" והוא תמהה "מדוע היה דחוף לבנק הפועלים לתמוך בכל שהחברה תממן הגנה משפטית של מר מוזס".

בתביעה מתואר הכוח העצום שיש למוזס: "ניתן לומר כי על פיו יישק דבר. ברצונו יוביל קו עיתונאי, ברצונו יפטר או יגייס עובדים, ברצונו ידווח לדירקטוריון או לחלק מהדירקטוריון וברצונו ימדר דירקטור. הוראתו למנהל בעיתון ויהא זה בכיר ככל שיהיה תכובד לרוב כפקודה בגוף צבאי", נכתב.

מוזס ביקש לקבע את שליטתו

כשמוזס הגיע לגיל 67, כשלוש שנים לפני שהתפוצצה פרשת 2000, הוא ביקש להאריך את כהונתו ב-12 שנה. נופך מוזס תמכה במהלך ואף נקבעה פגישה עם נציג הבנק כדי לשכנעו להצביע בעד. "בעודו ממתין לפגישה התפוצצה בתחילת 2017 פרשת 2000 ובאחת הובן למה היה חשוב למר מוזס לקבע שליטתו שלוש שנים מראש ול- 12 שנים". התפוצצות הפרשה הורידה מסדר היום את הארכת ההסכם .עם זאת בהמשך אושרה החלטה להאריך את כהונתו בשמונה שנים ורק מכתב לבנק הפועלים שהזהיר כי הבנק נותן יד למעשה נוראי ופגיעה בעיתון הביא להתערבות נציגי הבנק בכל שהמינוי הוארך "רק" לחמש שנים.

מהתביעה עולה תמיהה לגבי הקלות שבה אפשרו למוזס לקחת הלוואות. פעמיים, על-פי הנטען, הוא ניסה לסדר לעצמו בבהילות הלוואות במיליוני שקלים מבלי להבהיר למה נדרשים הכספים או להציע יכולת פירעון ובטחונות "כפושט רגל לכאורה או לפחות כחייב במצוקה קשה הניסיונות למשוך כסף מהחברה נעשו בלחץ עצום". ההלוואות למוזס אושרו - לתקופה של 7 שנים ובריבית "זניחה". והתמיהה שעולה "מדוע היה דחוף לבנק הפועלים לתמוך במתן הלוואה מהחברה (ובכך לפגוע לכאורה בנכס שלה)? והאפשרות המוצגת שזה קשור לצורך לפרוע חוב אישי של מוזס לבנק עצמו.

בתביעה נטען עוד כי מאחורי גבו של הדירקטוריון מוזס סחר במטבעות ו/או חוזים עתידיים "יום אחד פנה המשנה למנכ"ל החברה מר ינון אנגל למר מוזס וביקש פגישה דחופה. בפגישה הודיע מר אנגל למבקש שהתקיימה פעילות כזו ושנגרמו לקבוצה הפסדי ענק בסכומים של מאות מיליוני שקלים רבים, בחברה ובחברה אחות שהחברה הייתה ערבה לה. בסופו של דבר הסתבר שההפסד הכולל שהסב מר מוזס לקבוצה ולבעלי מניותיה הגיע לכמעט מיליארד שקל". ליבר טוען שלמיטב ידיעתו עיקר המסחר נעשה דרך בנק הפועלים שידע ככל הנראה מה מתרחש.

בהמשך, כשחשף רביב דרוקר מסמך שעל-פיו בשנת 2013 היה מוזס חייב 56.7 מיליון דולר לבנק הפועלים הובן כי נוזס סחר במקביל גם בשביל עצמו מבלי לגלות זאת לדירקטוריון. העניין הובא לדירקטוריון אולם איש מהם לא היה מוכן לתמוך בדרישה לקבל תשובות. קשר השתיקה נמשך וגם בקשה להבאת חוקר בלתי תלוי נדחתה.

בעבר נידון כוחו של מוזס בבית משפט ופסק דין שניתן אז קבע הוראות ברורות ביחס לשינויים שיש לעשות כדי למנוע קיפוח של בעלי מניו המיעוט. אולם בתביעה נטען כי "הוראות אלו הופרו מספר רב של פעמים בעבר והם מופרות גם כעת בבוטות באופן אשר מחזיר על כנו את אותו משטר מלוכני פסול המנהל את ענייני החברה". 

הבנק ממשיך ומחלץ את מוזס

בנק הפועלים מחזיק 34.1% ממניות הקבוצה במסגרת כינוס הנכסים של אליעזר פישמן. באופן שקשה להסביר, הבנק מחלץ את מוזס שוב ושוב מסיטואציות שלכאורה אמור היה להיות נגדן: הדוגמה של אישור ההלוואות היא חלק מהן. בסיטואציה שבה לאחר שהתפוצצה העסקה במסגרתה אמור היה מוזס לרכוש את מניות משפחת יודקובסקי צידד הבנק בסירוב להעביר את פרטי העסקה לאחותו ג'ודי ניר מוזס.

ליבר טוען כי הפעולות של מוזס - הניסיון לסחור בקו המערכתי של העיתון  - שבגינן הואשם בהצעת שוחד, אינן בגדר פעולות שביצע מתוקף היותו נושא משרה ולכן אין לשפות אותו או לממן את הגנתו. התנאים בהם אפשרו למוזס לקחת הלוואה הם טובים במיוחד "להבדיל מהלוואה 'רגילה'. במקרה של ההלוואה שהמשיבים התיימרו לאשר למוזס אינה נוקבת בסכום להלוואה (מר מוזס ייקח כמה שיצטרך), לא נקבעו מועדי החזר (מתישהו בעתיד ורק אם מר מוזס יורשע בדין) אין ריבית מוסכמת מראש ואין אפילו קצה קצה של בטחונות כלשהם למיליוני השקלים שהחברה "מלווה" למוזס". במשפחת יודקובסקי מעריכים כי הסכום של 1.35 מיליון עבור תקופת החקירה הפלילית ישולש ואפילו ירובע שכן ברור שמדובר בתיק יקר ומורכב. "חרף עובדה זאת בלי מילה, בלי בדיקה, בלי מו"מ ובלי לבדוק האם אכן מוזס פושט רגל או "רק" אדם שחב סכומי עתק לצדדים שלישיים אחרים מאשר הדירקטוריון "הלוואה".

משפחת יודקובסקי מגלגלת חלק מהאשמה לפתחו של בנק הפועלים והנציג מטעמם בדירקטוריון עו"ד פילוסוף. לטענתם, השניים הפרו את חובות הגילוי המוטלות עליהם בכך שסירבו לחשוף פרטים על היקף הקשר ביניהם ואת הפרטים היכולים ללמד על היקף הקשר והתלות הכלכלית שבין מוזס לבנק הפועלים "אשר בעקבותיהם פועל המשיב (פילוסוף) בשיתוף פעולה מוחלט עם מר מוזס ובניסיון לסייע לו ככל יכולתו לשמר את מעמדו בחברה ואת כושר פרעונו הכלכלי".

עוד נטען כי פילוסוף אף הבהיר כי הוא מסר לבדוק ולמרות זאת השניים (יחד עם גברת נופך מוזס) שילבו ידיים לאישורם של עסקאות לטובתו האישית של מוזס על חשבון החברה".

למה דווקא מט"ח?

בדיקת "גלובס" מגלה כי אכן כפי הנטען בתביעה נוני מוזס הפסיד מאות מיליוני שקלים לתאגיד ידיעות אחרונות באמצעות "הימורים" דרך בנק הפועלים. מעבר לכך, ייתכן שמוזס ביצע עסקאות נוספות בבנקים אחרים. לדברי גורם הבקי בפרטים, "מוזס הימר בהיקפים גדולים מאוד דרך בנק הפועלים במשך 15 שנה בעסקאות מט"ח, ובמהלך אותן שנים הפסיד סכומי עתק שהצטברו למאות מיליוני שקלים". לדבריו, מוזס ביצע גם השקעות נוספות על חוזים עתידיים וסחר באמצעות דסק הלקוחות בחדר מסחר המט"ח של בנק הפועלים שנוהל על ידי לירן כרמל במשך עשרות שנים. לפני כ-3 שנים, הפסיק מוזס את ההימורים על שערי המטבעות. מוזס ביצע עסקאות בהיקפים גדולים במיוחד המגיעים ל-100 מיליון שקלים בעסקה אחת, והפסיק בהדרגה את הסחר עם התגברות ההפסדים. ייתכן כי גם לתיק 2,000 בו נחשד מוזס במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל אף הוא את מוזס להפסיק את ההימורים.

הגורם הבקי הביע תמיהה בשיחה עם "גלובס" על החלטתו של מוזס להשקיע דווקא בתחום המט"ח בו רמת אי הוודאות קרובה ל-100%, ולא ניצל את כוחו רב העוצמה בשוק התקשורת הישראלי כדי להשקיע בשוקי המניות ואגרות החוב. לדברי גורם נוסף, מוזס היה גורם מאוד משמעותי ודומיננטי בחדר המסחר של פועלים, וכאשר "הוריד רגל מן הגז", הדבר הורגש ברווחי חדר המסחר.

בחדר המסחר של הבנק סירבו לענות לשאלות "גלובס" בנושא. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו,  נוני מוזס מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

 *** גילוי מלא: "גלובס" הוא מתחרה של "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט". בשנת 1997 רכש אליעזר פישמן, בעל השליטה הקודם ב"גלובס", מניות ב"ידיעות אחרונות" בשיתוף משפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בעיתון. כיום מדובר בהחזקה עקיפה ומשורשרת ללא זיקה אפקטיבית למניות "ידיעות אחרונות".

צרו איתנו קשר *5988