תיעוד בזמן אמת: בכירי הביוטק כותבים על לקחי הקורונה שלהם

"בינואר 2020, במסגרת מסע של פעם בחיים למזרח, ביקרתי בקמבודיה והופתעתי מהרחובות הריקים. נתקלתי בתיירים מעטים, שרידי ממלכת אנגקור הנהדרים של סיאם ריפ היו נטושים. זיהיתי פחד בעיני העוברים והשבים" - כך מספר ד"ר ג'רמי לוין, יו"ר Bio, ארגון חברות הביוטק בארה"ב, בספר חדש שיוצא בימים אלה, המאגד את סיפורי ההתמודדות, חוות הדעת וההמלצות לעתיד של בכירי תעשיית התרופות האמריקאית. לוין חזר מהמסע למזרח עם החלטה נחושה לאגד את התעשייה כדי להילחם בווירוס החדש, אף שאיש לא ידע אז בוודאות שהוא יגיע לארה"ב או מה הנזק שהוא יגרום. את הספר הוא מקדיש בין השאר לשלושה ישראלים: "עבודתי בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה לא הייתה מתאפשרת ללא ההשראה שקיבלתי מחבריי יורם הסל, יחיעם מרט ואליעזר קלינה", הוא כותב.

כפי שמודים בכירים רבים בספר, בחודשים ינואר ופברואר ההערכה הייתה שהווירוס הוא בעיה של סין וסביבתה, והוא עשוי להיעלם כמו וירוס הסארס הראשון, בלי ליצור הזדמנות כלכלית משמעותית לחברות המערביות. משקיעים היו סקפטים, אולם כמה מהחברות כבר החלו לזהות לא רק את ההזדמנות, אלא גם את החובה המוסרית לטפל בבעיה ואת הסיכון העולמי אם לא יעשו דבר.

 ג'רמי לוין. החל לפעול כשעוד חשבו שהווירוס הוא בעיה של סין / צילום: תמר מצפי

במקביל לגיבוש תוכנית פעולה משותפת של סקטור הביומד בווירוס, החל לוין לעבוד על הספר שרואה אור כעת, תחת השם Biotechnology in the Time of Covid-19, בהוצאת רוזטה פבלישינג. כמו כל תגובה אחרת למגפה, גם המיזם הזה התגבש במהירות, והוא לוכד רגע אחד מתוך כלל האירוע ההיסטורי. גם במקרה הזה, התקווה היא שהמהירות לא השפיעה על המשמעות והאיכות.

בספר, בכירי התעשייה מדברים בכנות על ההשפעות הפוליטיות של המגפה על התעשייה, על הדילמות האתיות שנוצרו, על לקחים שהפיקו ממגפת האיידס, על ההשפעה של מגפת הקורונה על אוכלוסיות מוחלשות. רבים מהם מביעים תקווה כי סוף סוף, אחרי שנים של יחס שלילי, העולם יכיר בתרומה של סקטור הביוטק לאנושות וכמובן יאפשר לחברות לקבל את התגמול המגיע להן. קיבצנו כאן כמה מהתובנות שלהם. 

● לקריאת הספר המלא של ג'רמי לוין

מכון המחקר הלאומי נעלם, ה-FDA התגמש יותר מדי

ד"ר ג'פרי פורג'ס מקרן SVB Leerink, המשקיעה בחברות ביוטק נסחרות, לא חוסך בביקורת מהגופים הממשלתיים. "משקיעים וחברות ביופארמה סומכים על ה-NIH, מכון המחקר הלאומי האמריקאי, שיבצע מחקר בסיסי בווירולוגיה, בביולוגיה, באימונולוגיה", הוא אומר, "אולם עד היום, במהלך המגפה הזאת, הגוף הזה היה כמעט בלתית נראה, מלבד ההנחיה הקאנונית של ד"ר אנתוני פאוצ'י. אנחנו מצפים שארגון כזה ייתן לנו תובנות לגבי הווירוס, הגנטיקה, המבנה, ההתנהגות והפיזילוגיה של המחלה.

"מטרת הארגון אינה לתמוך בתרופות קיימות שהוצאו לקליניקה בחופזה ללא בסיס מדעי ברור. כיום ה-NIH נמצא בפיגור ביחס לארגונים הסיניים במתן תשובות משמעותיות. אנחנו מוצאים את עצמנו פונים לארגונים הסיניים הללו, על חשבון המוניטין של מכון המחקר המוביל בארה"ב".

על ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, אומר פורג'ס: "הוא עבר מזהירות יתר לגמישות מוגזמת. חוסר הבהירות לגבי סטנדרטים מינימליים אינו לטובת המשקיעים או החברות ובטח לא לטובת הציבור. אנחנו מוטרדים מהדיוק של בדיקות הקורונה ולא רואים מספיק רגולציה שלהן, או של השימוש בתרופות למחלות אחרות עבור חולי קורונה ללא אישור ספציפי למחלה. התרופות הקיימות אך הלא מוכחות הללו דוחקות החוצה מן המחקר ואולי בהמשך גם מן השוק תרופות חדשות עם פוטנציאל גדול יותר, שזקוקות להשקעה גדולה יותר כדי להוכיח את עצמן על פי אמות המידה הרפואיות הקפדניות.

"אנחנו מצפים מה-FDA להיות יותר קשוב כדי לוודא בטיחות, יעילות ואיכות המוצרים כדי לא להטעות או לסכן את החולים. מהירות היא לא הכול. אנחנו מצפים מה-FDA להגדיר מהי רמת יעילות מספקת באוכלוסיות שונות, מהי בטיחות סבירה, אילו משתנים למדוד כדי להוכיח יעילות. תחום הבדיקות ותחום החיסונים זקוק להכוונה. אנחנו צריכים שה-FDA יהיה שופט הספורט ההוגן שלנו, ואנחנו צריכים שהוא בכלל יסמן את גבולות המגרש".

על ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות, אומר פורג'ס: "פעם זו הייתה רשות בריאות הציבור המובילה בעולם. היא הובילה את המאבקים המוצלחים מאוד באבעבועות שחורות, חצבת ופוליו. אבל לא את המאבק בקורונה. היה לה זמן להיערך למחלה במהלך ינואר ופברואר, והיא לא עמדה במשימה שלה, ומאז היא משותקת פחות או יותר. אנחנו רוצים לראות אותה מתווה תוכנית בדיקות וחקר אפידמיולוגי, נוקטת פעולות חינוך והסברה ומתווה תוכנית כלל ארצית ברורה ליציאה מהסגר".

לגבי ה-CMS, ארגוני ביטוח הבריאות הממשלתיים, הוא אומר: "זו הייתה הרשות שתפקדה בצורה הטובה ביותר במגפה. היא הצהירה מתחילת הדרך כי תשפה את עלויות הטיפול בקורונה, והציגה תוכניות שיפוי ברורות ושקופות, שהביאו בחשבון חדשנות גם בתחום הבדיקות וגם בתחום התרופות והחיסונים. תוכנית השיפוי התייחסה לרפואה מרחוק. כל השינויים הללו חיוביים לא רק עבור המלחמה בקורונה אלא גם לעתיד. כעת אנחנו מחכים לתוכנית שיפוי לבדיקות עבור אוכלוסיה לא סימפטומטית".

ניסויים קליניים בזבזניים ומודל עסקי שבור

ד"ר קארן ברשנטיין, מנהלת מאגר המידע ופורטל התוכן BioCentury, ודירקטורית בחברת הביוטק Ovid שייסד לוין, אומרת שאחד הדברים שהטרידו אותה במהלך החודשים האחרונים הוא ריבוי הניסויים הקליניים הקשורים בקורונה, באופן שיבזבז משאבים ו'יבזבז' חולים עבור מוצרים שאינם בהכרח הכי טובים. כך, חברות יידחפו לבצע ניסויים קטנים מדי שלא יניבו מידע מספיק איכותי. לכן, היא אומרת, הוקם על ידי BioCentury מאגר Covid-R&D, שמציג את כל הפיתוחים הקיימים באקדמיה עם תוצאות המעבדה שלהם, כדי לכוון את המשקיעים ואת גורמי הסיוע הכלכלי להשקיע רק בטובים ביותר. במקביל, עובדים ב-BioCentury על פיתוח פרוטוקולים אחידים שישמשו את כל הניסויים הקליניים בקורונה, כדי שאפשר יהיה להשוות ביניהם. לדברי ברנשטיין, הקבוצה מנסה לקדם את הרעיון של פרוטוקולים אחידים בכל עולם הפארמה במשך 20 השנים האחרונות, עם הצלחה חלקית רק בתחום הסרטן, אולם כעת השוק מתחיל להבין לשם מה זה דרוש.

 קארן ברנשטיין, מנכ"לית Biocentury / צילום: אתר Bio

מערכת שמדירה חולים עניים וחולים במחלות נדירות

ברשטיין מזהירה ששום דבר לא יקרה בלי שינוי המודל העסקי. "כמו במגפת האבולה ובמגפות קודמות, חברות הביופארמה עושות מה שצריך גם אם הן לא בטוחות שזה יניב להן כסף. אנחנו צריכים לקבל את העובדה שהמודל העסקי של שוק הטיפול במחלות זיהומיות שבור כרגע. אנחנו משלמים 50 אלף דולר עבור תרופה לסרטן שמאריכה חיים בחודשיים אבל נרתעים מלשלם 700 דולר עבור אנטיביוטיקה מצילה חיים או בדיקה. לא ייאמן שהגענו למצב הזה. אנחנו חייבים לשלם לחברות כדי לפתח ולאגור תרופות למחלות זיהומיות - מי יודע כמה מקרי מוות נוכל לחסוך בסיבוב הבא".

במאמר שנכתב לספר עוד לפני שפרצה מחאת "Black Lives Matter" האחרונה, טוענת קוויטה הייסמית', יועצת הגיוון של חברת ג'ננטק (חלק מקבוצת רוש) כי "המגפה מדגישה את חוסר השוויון שממילא קיים כבר עשורים. מסיבות רבות ושונות, לאנשים לא לבנים אין גישה שווה לטיפול רפואי איכותי, הם גרים בשכונות שבהן היכולת לרכוש מזון בריא פחותה, וגם חשופים בסיכוי גבוה יותר לתנאים סביבתיים שפוגעים בבריאות. הם עובדים בשיעורים גבוהים יותר במשרות שירות, או כזו שאי אפשר לעשות מהבית וכזו שלא מאפשרת חופשת מחלה בתשלום. כתוצאה מכך, הקורונה הרגה בניו יורק אנשים היספנים ושחורים בקצב גבוה פי שניים מאשר לבנים".

יו"ר ביוג'ן, ד"ר סטליוס פפדופולוס, מוסיף כי משפחות עשירות יכלו בתקופה זו לברוח לבתי הנופש שלהן ולהזמין מזון ומצרכים עד הבית. לעומת זאת, העניים יותר, שהגיעו במהירות למצב של חוסר נזילות, הצטופפו בדירות קטנות שהגדילו את הסיכויים שלהם להידבק זה מזה, ואז גם הגיעו לקבל טיפול רפואי בבית חולים צפוף וחסר משאבים. חוץ מחיסון, אומר פפדופולוס, אנחנו חייבים לרפא גם את מערכת הבריאות מחוסר השוויון המשווע הקיים בה.

הייסמית' אומרת שההפליה מתחילה כבר בבחירת המחלות שהחברות מעוניינות לחקור, וממשיכה בהדרת אנשים שאינם לבנים מניסויים קליניים. לדבריה, בשנים האחרונות ג'ננטק עושה מאמץ מיוחד להושיט יד למגזרים אלה, לדוגמה על ידי בחירת מרכזי ניסויים שנמצאים באזורים המאופיינים באוכלוסייה לא לבנה, שינוי הקריטריונים לפסילה של ניסוי וביצוע ניסויים ייעודיים באוכלוסיות לא לבנות. 

מגזר מוחלש אחר שהבכירים מתייחסים אליו בספר הוא זה של הלוקים במחלות נדירות או "לא כלכליות". מנכ"לית Bio, ד"ר מישל מקמוריי הית', מספרת על בעלה המנוח פיטר, שהיה חולה בסיסטיק פיברוזיס. כאשר מצבו התחיל להידרדר, הוא זכה להיות חלק מניסוי קליני בטיפול פורץ דרך, שאכן האריך את חייו. "העניין של העולם בסיסטיק פיברוזיס היה מועט לעומת מחלות מרובות סלבריטאים ואקטיביסטים", היא אומרת. "זה גרם לי לחשוב - מדוע כל כך מעט מהאנשים שגדלתי איתם באוקלנד, קליפורניה (שכונה מוחלשת יחסית) מקבלים גישה לרפואה הטובה ביותר? ואיך מתמרצים את המדענים באמת לעבוד על המחלות הכי חשובות לציבור? ביטוח לא יקנה לך תרופה, אם המדע הזניח את המחלה שלך ולא פיתח עבורה תרופה כלל".

 מישל מקמוריי, מנכ"לית Bio / צילום: אתר Bio

הלקחים מהזמנים שבהם חיפשו תרופה לאיידס

ד"ר ויקי סאטו, המשמשת בין היתר יו"ר חברת VIR, שנמצאת בחזית הפיתוח של חיסונים נגד קורונה, וכדירקטורית בחברת התרופות הגלובלית BMS, מספרת בספר על הלקחים שלמדה מהאיידס. "למדנו שווירוסים מצליחים הם מאוד מורכבים. לכן לחיסון יחיד או תרופה יחידה יש סיכוי נמוך לעבוד. כמו כן למדנו שהתרופה שלך טובה רק ככל שעבודת המעבדה שלך טובה. בתחילת הדרך הייתה לנו בחברת ביוג'ן תרופה שעבדה מצוין על הווירוס במעבדה, אך גילינו שהווירוס הזה עבר אבולוציה כדי להתאים לתנאים המלאכותיים שסיפקנו לו, ולכן התרופה הייתה פחות יעילה בבני אדם".

אולם הלקח המשמעותי ביותר, היא אומרת, היה להקשיב לחולים. "הדור הראשון של התרופות היה עתיר תופעות לוואי, עד שהוא היה גרוע כמעט כמו המחלה. הרופאים והמדענים תהו אם לאשר תרופה כזו או לזנוח אותה לטובת מאמצים מוצלחים יותר. החולים דרשו להיות חלק מהדיון. בסופו של דבר הם הכריעו לטובת המוצר, כי קיוו שבחודשים או השנים המעטות שהוא יעניק להם, יגיע הטיפול המוצלח יותר - וחלקם אכן צדקו. החולים רצו מקום סביב השולחן ב-FDA, הם רצו להיות חלק מהדיון בחברות תרופות ולשוחח עם מדענים על החוויה שלהם. הם רכשו השכלה בתחום, והם היו אקטיביסטים, וזה עשה את ההבדל".

גם ד"ר סטליוס פפדופולוס, יו"ר ביוג'ן, נזכר בימים ההם: "מדהים לחשוב כמה זמן לקח לנו עד שהתקדמנו בחקר האיידס", הוא אומר, וטוען שהיה זה בין היתר בגלל הנטייה של המיינסטרים האמריקאי לראות בה "מחלה של גאים". בנוסף, חברות רבות חשבו שהבעיה פשוט קשה מדי, ואחרות פחדו שכאשר תימצא התרופה, הממשלה תדרוש מהן למכור אותה במחיר שלא יאפשר להן רווח (דאגה שיש היום גם למשקיעי החברות המפתחות תרופה לקורונה).

פפדופולוס מעריך שהתקדמות מדעית בפיתוח חיסונים ותרופות לקורונה צפויה להיות מהירה יותר מאשר במקרה של האיידס, "כי יש לנו סקטור ביוטק הרבה יותר דינמי, ממומן היטב ומוסרי", הוא אומר. עם זאת, הוא מזהיר כי כמו שאין חיסון לאיידס, כך איש אינו יכול להבטיח שיהיה חיסון לקורונה. אז מה עושים? כמו באיידס, ככל שהמחלה נלמדה יותר לעומק, כך פוענח במדויק מנגנון ההדבקה, וברגע שאנשים הבינו בדיוק איך להיזהר, החרדה פחתה. גם המשאבים שנדרשו לטיפול באיידס, על חשבון מחלות אחרות, פחתו ככל שהרופאים למדו להגן על החולים ועל עצמם רק במידה הדרושה ובמקומות הרלוונטיים, ולא נכנסו לטפל בכל חולה איידס מבודד בחדרו כשהם לובשים חליפת מיגון מלאה.

ההזדמנות של הביוטק הסיני וההודי 

קירן מזומדאר שאו, יו"רית חברת ביוקון ההודית, מסבירה בספר את ההצלחה היחסית של הודו בהתמודדות עם המגפה. עד היום המדינה ספגה יותר מ-6,000 אבידות בעקבות הווירוס והיא במקום השישי בעולם מבחינת מספר החולים המאומתים, אבל יחסית לגודלה והצפיפות בחלק מהערים שלה, מדובר בהצלחה, לפחות על פי הנתונים הרשמיים. המפתח, לדברי מזומדאר שאו, היה חקירה אפידמיולוגית מדוקדקת ובידוד של מי שהגיעו מחו"ל, מה שקנה לממשלה עוד זמן; מהלכי סגר מהירים גם כשהיו מעט חולים רשמיים; ומעבר מהיר לבדיקות על ידי המגזר הפרטי (ולא מערך בדיקות מרוכז ממשלתי).

 קירן מזדומאר שאו, יו"רית ביוקון / צילום: Associated Press

כמדינה מוטת ייצור, להודו היה יתרון: תעשיית הגנריקה הוסבה לייצור בדיקות מולקולריות כך שהגיעה לקיבולת של 150 אלף בדיקות ביום; תעשיית הרכב ייצרה 50 אלף מכונות הנשמה בחודש; תעשיית האופנה והטקסטיל הוסבה לייצור מסכות וציוד הגנה, ואילו סקטור האלכוהול הוסב לייצור חומרי חיטוי.

לדברי מזומדאר שואו, גם תעשיית הביוטק ההודית ייצרה שיתופי פעולה מהירים בתחום הקורונה. באופן מפתיע, היא תוקפת את התעשייה האמריקאית: "בארה"ב נראה שכולם מנסים לנצח במרוץ. למעט כמה יוצאים מן הכלל, ישנה תחרות על ידע במקום על שיתוף ידע. המיקוד צריך להיות לנצח את הווירוס ולא את המתחרה, כדי להציל חיים, ולא כדי לרשום רווחים".

העמדה הזאת מנוגדת לתיאורים של מנהלים רבים בתעשייה האמריקאית, המספרים על שיתופי פעולה שנקטו ועל סיכונים שלקחו בטרם וידאו שיוכלו להרוויח מהם. 

ד"ר סמנתה זו, מנכ"לית חברת זאי לאבס הסינית-בינלאומית, ציינה כי המגפה הייתה הזדמנות סוף סוף עבור תעשיית הביוטק בסין להוכיח את עצמה לעולם. "בשנות ה-2000 חזרתי לסין מתפקיד בכיר בפייזר והערכתי כי סין, שבה לא היו אז חברות ביוטק חדשניות, תהפוך לאחת המובילות של הסקטור. ממצב שבו 70% מהתרופות המובילות בעולם אינן זמינות בסין, הגענו לשיתופי פעולה עם החברות הזרות, תחילה לייצור של התרופות שלהן בסין. לאחר מכן עברנו לחדשנות, ויש היום 20 תרופות המועמדות לטיפול בקורונה שמקורן בחדשנות סינית, חלקן כבר בניסויים".

זו ממליצה לחברות זרות לפעול לפיתוח המוצרים שלהן בסין מוקדם יותר, שכן האוכלוסייה הגדולה והאווירה החדשנית מאפשרות להביא תרופות לשוק מוקדם יותר מאשר פיתוח שאינו כולל את סין כבר בשלבים הראשונים. 

הדריכות של VIR: יורים לכל הכיוונים בדרך לחיסון

בספר מובאים סיפוריהן של כמה חברות שעומדות בחזית המאבק בקורונה. מנכ"ל חברת VIR, ג'ורג' סקנגוס, שהוא גם היועץ המוביל של ארגון Bio לקורונה, מספר שהתרגשות ודריכות אחזו בצוות החברה כשהתברר שהיא עומדת לצאת למלחמה במגפה כלל עולמית. מאז הקמתה, VIR עסקה במחלות זיהומיות אך טרם הביאה מוצר לשוק. "זה אנחנו! זו הסיבה שבגללה אנחנו קיימים!", הוא כותב בספר. 

 ג'ורג' סקנגוס, VIR / צילום: Mike Segar, רויטרס

בשלב הראשן יפותחו נוגדנים. VIR כבר נמצאת בניסויים קליניים בנוגדנים לאבולה ולשפעת, ששניהם הופקו מאנשים שחלו במחלות הללו. בזמן מגפת הסארס היא בודדה נוגדנים מחולים בתקווה שתצליח להתמודד באמצעותם עם כל המחלות מאותה משפחה. בנוסף, בודדה החברה גם נוגדנים מחולים ב-Covid-19 , כדי לקבל תגובה ספציפית יותר. ניסויים במוצרים אלה צפויים כבר במהלך הקיץ.

נוסף על כך, יש ל-VIR שיתוף פעולה עם חברת Alnylam לפיתוח של רצפי RNA שיכולים לגרום נזק ישיר לווירוס, ולמנוע ממנו להתחלק. ניסויים קליניים במוצר זה צפויים עד סוף השנה. גישה שלישית היא הנדסה גנטית של אינספור תאים, כך שכל אחד יהיה שונה מהאחר רק במעט, ואז לזהות את התא שהופך עמיד בפני קורונה, להבין מה גרם השינוי הגנטי לתפקוד התא, ועל בסיס ההבנה הזו לפתח תרופות או חיסונים. "אנחנו לא יודעים אם משהו מזה יעבוד", מודה סקנגוס. "אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים בידיעה שאם נצליח, נשפיע על כמעט כל אדם בעולם".