אל על | בלעדי

ההלאמה מתרחקת? המסלול העוקף של אל על כדי לא לדלל את בעלי המניות

אל על מתקדמת במסלול של קבלת הלוואה מהבנקים, כולל מגופים מוסדיים • במקרה כזה משפחת מוזס בורוביץ’ תשמור על השליטה, אך המינוף של החברה יגדל אף יותר מהיחס הגבוה הנוכחי • הקפאת הליכים היא תרחיש שמעורר חששות בקרב כל הצדדים

עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
עובדי אל על מפגינים מול משרד האוצר / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

דירקטוריון אל על ידון השבוע באופציות הסיוע לחברה. בשעה שבמשרד האוצר ממתינים לתשובה מחברת התעופה להצעה שניתנה להם, ל"גלובס" נודע כי אל על מתקדמת במסלול של קבלת הלוואה מהבנקים (ובעיקר דיסקונט), כולל מגופים מוסדיים שנכנסו לתמונה. לפי גורם בחברה "אם בעבר עמדו שורה של חסמים לקבל הלוואה מהבנקים, כיום נותרו שניים-שלושה ואני מאמין שאנחנו בכיוון הנכון". הכוונה היא לקבל הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 82.5%. המשמעות היא כי בעלי השליטה הנוכחיים בחברה משפחת מוזס בורוביץ' לא יאבדו את שליטתם בחברה, אולם יחס המינוף שלה יגדל אף יותר מהיחס הגבוה הנוכחי.

באוצר מסבירים כי האופציה הזו רלוונטית "בתנאים שפירטה המדינה במכתבה לחברה". התנאים הללו כוללים הזרמת הון של 100 מיליון שקל מהבעלים (משפחת בורוביץ').המכתב האמור נשלח לאל על ב-13 במאי והוא כולל שורה התניות לקבלת האישור לערבות המדינה להלוואה מהבנקים לרבות הסדרים לפריסת חוב עם המלווים ומחכירי המטוסים כך שיופחת סכום של 100 מיליון דולר בשנים 2020 ו-2021 כשחוץ מהזרמת הון על-ידי בעלי השליטה, המדינה מבקשת להעמיק את ההתייעלות השנתית להיקף של 350 מיליון דולר - סעיף זה נותר תקף גם במתווה האחרון שהציע האוצר. גורם בבנק דיסקונט אישר כי "אנחנו נהיה הגוף המממן אחרי שיושגו הסכמות בין האוצר לחברה".

מדובר כאמור במתווה המקורי שהציעה המדינה לאל על. מתווה נוסף הוצג לחברה ב-6 ביוני. כשהפעם האוצר מציע לחלק את הסכום המיידי הדרוש לחברה - בסך 400 מיליון דולר - להלוואה של 250 מיליון דולר (בערבות מדינה בשיעור של 75%) והנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר - שתחזק את ההון העצמי של החברה, וזאת בצירוף התחייבות של המדינה לרכוש את המניות שהציבור לא יקנה באמצעות נאמן. באל על הופתעו מההצעה כשהם עדיין לומדים אותה ואת השלכותיה. 

גורם בחברה אומר "ההצעה כוללת יותר מדי חורים וסימני שאלה. המדינה לא רוצה להלאים אבל מציעה הלאמה דרך נאמן. מי הנאמן? מה יהיו סמכויותיו? איך זה יעבוד? הרבה דברים לא ברורים". במכתב הזה פורטו תנאים שמכוונים חץ ישירות לבעלים ואפילו בסעיף סמלי למדי שאוסר על הטסות החינם לחברי הדירקטוריון וההנהלה.

הנפקת מניות: אובדן שליטה ודרישות מצד העובדים

המתווה השני יכול להעביר למעשה את השליטה בחברה למדינה כשבידי בעלי המניות הנוכחיים ובראשם כנפיים יישארו כ-40% בלבד מהחברה. זו הסיבה, אומר גורם, כי בסביבת אל על מעדיפים לקבל הלוואה מהבנקים מבלי לערב את המדינה כבעלת מניות, עקיפה או ישירה. לפי גורם, אתגר נוסף שניצב בפני אל על הוא שבמתווה הנפקת המניות גם העובדים דורשים לקבל מניות. באל על מסתכלים בקנאה על הלוואות שקיבלו חברות בינלאומיות מממשלתן, ובראשן לופטהנזה שקיבלה סיוע בהיקף של 9 מיליארד אירו כהלוואה בעקבות מדינה, שליש מזה מבנק ממשלתי, מתוך הסכום הזה המדינה קונה 20% מניות בכ-300 מיליון אירו, אותן היא תמכור עד לסוף 2023. המדינה תוכל להגדיל את החזקותיה ל-25% מניות.

אל על בחזונה הייתה רוצה לראות את הגדלת שיעור הערבות הממשלתית על הלוואה, כשהיא מרגישה שרשימת הדרישות של האוצר נתפרו לה בלבד. "חברות אחרות מקבלת הלוואה בערבות של 80% מהמדינה ומהן לא מבקשים התייעלות כזו עמוקה", אומר גורם. אם אל על תצליח לקבל הלוואה ולעקוף את מתווה האוצר, לא נראה שהאוצר יוותר על סעיף הזרמת הון הבעלים, מה שיכול להתרחש דרך דילול מניות.

האתגר שבו מתמקדת אל על הוא בהסכמים עם העובדים, זהו אתגר לא פשוט לנוכח המחלוקות הרבות שניצבות בין הצדדים. אל על אומנם יודעת שהיא תוכל דרך ההסתדרות לחתום על הסכמים מעל ראשם של העובדים אבל זו סיטואציה שהיא תעדיף להימנע ממנה. ואכן, השבוע של אל על התחיל בדיונים נפרדים עם ארבעת ועדי העובדים אחרי שההסתדרות אישרה לפצל את ועד העובדים באל על לנציגויות נפרדות. כעת יש נציגות לארבעה סקטורים בחברה: טייסים, דיילים, מנהלה ותחזוקה. ביום ראשון נערכו דיונים מול כל אחד מהוועדים. המטרה: להגיע להסכם קיבוצי שיעגן את דרכי ההתייעלות שיאפשרו לאל על לקבל סיוע. הסכם זה ישקף תהליך של קיצוצים שיכלול גם פיטורי עובדים בכל הסקטורים וקיצוץ בתנאים ובשכר.

אישור מהעובדים הוא תנאי לכל אחד מהמתווים. בהנהלה מקווים שהעובדים יבינו שכדי להציל את רוב העובדים, יהיה עליהם לאשר פיטורי כשליש מהם. באל מועסקים כיום 6,500 עובדים כ-90% מצויים בחל"ת. מבחינת המדינה, העובדה שעובדי החברה מקבלים דמי אבטלה היא חלק מהסיוע לחברה. העובדים עודכנו כי החופשה הכפויה תימשך עד לסוף יוני. ברקע, בשבוע הבא ייערכו בחירות לרשות ועד הטייסים של אל על. היו"ר הקיים רן אלקבץ לא יתמודד לבחירות. במכתב ששלח לאנשי צוות האוויר באל על אף ציין כי "מפרוץ המגפה פעלנו על-מנת לאפשר לחברה לפעול בצורה מיטבית כשכבר בשלב מוקדם הודענו על כוונתנו לוותר על אחוזים ניכרים בשכר ולבצע התאמות לדרישות ההתייעלות. לדאבוני כל מאמצינו להניע בחודשים האחרונים מו"מ הוגן ואפקטיבי והוויתורים העצומים שהיינו נכונים לעשות לשם שמירת החברה ושיקומה לא מצאו שותפים מנגד". מי שצפוי לקבל את מושכות הוועד הוא קברניט ניר ראובני שנחשב למיליטנטי בגישתו.

"המוצא האחרון": פנייה לבקשת הליכים לחדלות פירעון

ויש אופציה שלישית. אל על אומנם מתמקדת בשתי אופציות ההלוואה כאמור, אבל קיים בפניה גם מוצא נוסף, אותו מגדירים בעלי המניות בחברה "המוצא האחרון": פנייה לבית המשפט והגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. במקרה כזה, תצטרך אל על להראות כי סך חובותיה עולים על סך נכסיה, וכי אין באפשרותה לפרוע את חובותיה לנושיה מבלי להגיע להסדר נושים. לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו לפני כתשעה חודשים, על בית המשפט המחוזי שידון בבקשה כזו מצד אל על להכריע קודם כול כי אל על אכן חדלת פירעון, ובניגוד לחוק הקודם, לאחר מכן להכריע על-פי שיקול-דעתו מהו המסלול הנכון עבורה: האם יש להורות על פירוקה או על שיקומה.

הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון תאפשר מצד אחד לאל על להקפיא את כל ההליכים שננקטו נגדה, ולקבל הגנה מפני הליכי גבייה שיכולים לנקוט נגדה הנושים שלה. אולם בקשה כזו גם מוציאה מידי הנהלת אל על ובעלי מניותיה את השליטה במצב: בית המשפט ימנה נאמן, מפרק או מנהל מיוחד שיהיה אחראי על הליך חדלות הפירעון בחברה, ויאיין את כוחה של ההנהלה לקבוע את גורלה.

"הקפאת הליכים היא אופציה אחרונה עבור אל על", אומר ל"גלובס" גורם משפטי הבקיא בפרטים. "הסכנה הגדולה מבחינת אל על בהליך כזה הוא שרוב המחכירים של מטוסיה, שהם הנושים העיקריים, פזורים ברחבי הגלובוס. זה מצב שאתה אולי יודע איך אתה נכנס אליו, אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא ממנו", הוסיף.

לצד זאת, גם בפני הנושים של אל על קיימת האפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החברה, מה שקורה לרוב כאשר נושה מאבד כל תקווה לקבל חזרה את הכספים שחייבים לו. נכון להיום, נראה כי הנושים של אל על ממש לא ששים לפנות להליך כזה. אחת הסיבות לכך היא שגם הם, כמו אל על, לא יכולים לשלוט לחלוטין על ההליך - בוודאי לא במצב של אל על שחובותיה מפוזרים על פני מקומות רבים בעולם (שלא כמו, למשל, במקרה של חייב שמרבית חובותיו הם לבנקים בישראל); אבל בעיקר הידיעה הברורה של הנושים כי בהליכים מסוג זה נדיר מאוד שנושים מקבלים את מלוא החוב, או אפילו קרוב לכך. בנוסף, מדובר בהליכים הנמתחים על פני שנים רבות, בהם גם משמש עקרון "שוויון בין נושים" כעקרון מרכזי. כך, לנושה פלוני אין כל מוטיבציה לפתוח בהליך שבסופו המייגע יראה חלק קטן מהחוב, בוודאי לא כאשר החוק ברובם של המקרים אוסר על מתן קדימות לאותו נושה פלוני מפני נושה אלמוני.

בדרג המדיני חוששים מהליך של הקפאת הליכים משום שקיים סיכוי, נמוך אומנם, שבית המשפט יחליט על פירוק החברה - ובמקרה כזה תמצא עצמה המדינה ללא יכולת לעשות שימוש במטוסי החברה בעתות חירום. מצד שני יש מי שסבור שמינוי כונס נכסים על-ידי בית המשפט הוא הפתרון המיטבי מבחינת החברה משום שלכונס יהיו סמכויות רחבות שיאפשרו לו לעשות טיפול שורש ולפתור אחת ולתמיד את הבעיות המבניות של החברה. בנוסף יש בממשלה הסבורים כי אין בסיס לחששות מפני פירוק ומציינים כי המדינה לא תתקשה לחכור מטוסים מחברות תעופה אחרות, אם יעלה צורך בכך.

בחברת אל על בחרו שלא להגיב. 

אל על

פועלת בהטסת נוסעים ומטען והופרטה ב-2004● בעלי המניות הבולטים הם תמי ודדי בורוביץ' ושותפים נוספים (באמצעות כנפיים, 38%); הפניקס (10%); ופיני גינזבורג (8%) ● אל על מעסיקה כ-6,300 עובדים, כ-90% מהם בחל"ת, ומפעילה 45 מטוסים