לראשונה מזה חודש וחצי: ביטוח לאומי פרסם את נתוני המובטלים

לפי מספרי הבקשות שהוגשו לדמי אבטלה, בהערכה גסה מדובר כיום על כ-18% אבטלה, שיעור הגבוה פי 4.5 משיעור האבטלה טרום הקורונה

תור משתרך מחוץ לשירות התעסוקה ביוטה / צילום: Rick Bowmer, AP
תור משתרך מחוץ לשירות התעסוקה ביוטה / צילום: Rick Bowmer, AP

אחרי יותר מחודש וחצי שבהם לא פורסם מספר המובטלים העדכני, יצא המוסד לביטוח לאומי עם נתונים רשמיים: לפי נתונים אלה, מתחילת מרץ הוגשו 920 אלף בקשות לאבטלה לביטוח הלאומי, וכיום יש כ-738 אלף תביעות אבטלה פעילות. נתון מדאיג נוסף הוא שרק 31% מהעובדים שחזרו מחל"ת - 326 אלף - חזרו למקומות העבודה.

הנתונים הללו מדאיגים. בהערכה גסה מדובר על כ-18% אבטלה, שיעור הגבוה פי כמעט חמישה משיעור האבטלה טרום הקורונה. יש לזכור כי חלק מהעובדים שפוטרו כבר מיצו את הזכאות שלהם לאבטלה ונותרו נכון לעכשיו ללא פתרון. תקופת הזכאות הוארכה עד סוף מאי וכעת נשקלת הארכתה עד לסוף יוני. עוד לפי הנתונים, לא רק שרבים מהעובדים לא הוחזרו לעבודה אלא שמאז סוף פסח ופתיחת הסגר הוגשו 116 אלף תביעות חדשות לדמי אבטלה.

הנתונים האלה קרובים לנתונים שפרסם שירות התעסוקה, לפיהם 331 אלף עובדים דיווחו על חזרה לעבודה ו-117 אלף נרשמו כדורשי עבודה מתחילת הסגר.

עם זאת, הם סותרים תחזיות אופטימיות יותר שפרסמו גופים שונים בשבועות האחרונים. בנק ישראל פירסם בימים האחרונים כי רק 9% מהעובדים נמצאים בחל"ת וכי שיעור האבטלה השנה יעמוד על 8.5%. תחזית ה-OECD עומדת על 7.5% אבטלה בסוף השנה. מי ששאופטימי פחות הוא פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בי"ס טיומקין כלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי, הרצליה, שמעריך כי שיעור האבטלה יגיע ל-12%.

איך זה מסתדר עם נתוני האבטלה של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה? לדברי יותם מרגלית פרופ' באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "צריך להיות זהירים עם הנתונים כי עוד לא אושר חוק המענקים לעסקים, שיחזירו עובדים מחל"ת. לכן ההערכה שלי שהנתונים מוטים כלפי מעלה, כי למעסיקים יש עוד אינטרס להשהות את ההחזרה. אני מניח שיש מקרים של מעסיקים שהחזירו את העובדים, אבל עדיין לא דיווחו ויש פער בין הדיווחים לבין העובדים בפועל.

"לגבי התחזיות לעתיד, צריך להביא בחשבון שמדובר במשבר מסוג אחר, שמייצר אי בהירות לגבי כמה פרמטרים מרכזיים. אחד הוא אי-הוודאות לגבי רמת הפעילות במשק בגלל החשש מגל שני. זה דבר שלא מכירים ממשברים אחרים. יש פה גם אי-ודאות מאוד גדולה לגבי רמת הביקושים מול השווקים שאנחנו מייצאים אליהם.

"נושא נוסף הוא ההשפעה של ניתוק הקשר בין העובדים למעסיקים בתקופת החל"ת. העובדה שהעובדים היו בחל"ת במשך זמן ממושך עלולה לשנות את נקודת המבט של המעסיקים. פתאום הם רואים שהם יכולים להסתדר עם שבעה עובדים במקום עשרה ובטח במצב משברי, שבו הם נדרשים להתייעל".

פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד וכיום יו"ר המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אומר כי "אפשר להגיד שכנראה המשק צריך לעבור שינוי מבני בעקבות הקורונה. תהיה פחות גלובליזציה והמשק לא יחזור לקדמותו במהרה. ומי שבעיקר יושפע יהיו ענפים שנשענים על הגלובליזציה ובראשם התיירות".

ספיבק מאמין בחוסנו של המשק הישראלי: "הקליטה של העולים מברה"מ בשנות ה-90, שהביאה לצמיחה עצומה במשק, נעשתה במידה רבה דרך שוק העבודה למרות שהיו תמריצים ממשלתיים. שוק העבודה הוכיח את יכולתו לקלוט אנשים: קלטו אותם בשכר נמוך ולאחר מכן השכר עלה כשהם השתלבו בעבודה שיותר מתאימה להם. אני מקווה שזה מה שיקרה כאן, שאנשים יהיו מוכנים לעשות שינוי בעבודה שלהם. שוק העבודה הוא גמיש ומבחינה זו אני רואה פה סימן לאופטימיות".