להזרים כסף ישירות לעסקים הקטנים והבינוניים

על בנק ישראל לקנות אג"ח שיונפקו ע"י רשות החדשנות וע"י קרנות שתשלבנה בין המגזר הפרטי והציבורי

עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס

בשעה זו דנים מיטב המוחות הכלכליים באוצר ובבנק ישראל כיצד להוציא את המדינה מהמשבר הכלכלי שאנחנו כבר שרויים בו. המגפה גרמה לקריסת עסקים קטנים ועצמאים ולמאות אלפי מובטלים חדשים.

בכל משבר נשלפים כלי הנשק הסטנדרטיים: הזרמה של כסף לבורסה לקניית מניות, אג"ח קונצרניות ואג"ח ממשלתיות. אלא שהרעיונות הללו גם מוגבלים בתועלת שלהם, וגם הניסיון מלמד כי הם מיטיבים בעיקר עם שכבות דקות ומבוססות של האוכלוסייה. זה הזמן להבין היכן השיטות הישנות כושלות ולהציע רעיונות חדשים להוצאת המשק מהמשבר.

קניית מניות ואג"ח של חברות (אג"ח קונצרני) היא פעולה מקובלת, שנעשתה במקרים דומים בעולם, והיא גם לכאורה מתבקשת במקרה הנוכחי. תוצאתה היא הזרמת כסף לחברות ומתן מרווח אשראי לביצוע פעולות נחוצות והתנעה מחדש של פעילות עסקית. אולם הפעולה הזאת סובלת מכמה כשלים בסיסיים, כפי שהראו מחקרים בעולם בעקבות הטיפול במשברים קודמים. ראשית, עצם הסיוע לחברות ציבוריות, ובמשתמע לגדולות שבהן - הוא לא בהכרח הצעד הנכון, כאשר עיקר הפגיעה הוא בעסקים קטנים ובינוניים ובעצמאים. שנית, בעלי המניות והאג"ח מן הציבור שלא דרך הפנסיות והחסכונות שייכים לשכבות החזקות, ולא לאלה שזקוקות במיוחד לסיוע. שלישית, ולא פחות חשוב - ההזרמה נעשית דרך המערכת הפיננסית, שעלולה לגבות דמי תיווך יקרים עד שהכסף יגיע לחברות.

קניית אג"ח ממשלתי: הזרמת כסף לממשלה היא חיונית, אבל גם היא חייבת להיעשות במידה, שכן גם לממשלה עלולה להיות נטייה להשקיע את הכסף במקומות שאינם החיוניים ביותר לציבור בעת הזאת, דבר שגם יימנע צעדי התייעלות הכרחיים בטווח הבינוני והארוך. רמז מכך ניתן היה לקבל מ"תוכנית החירום" שפורסמה לאחרונה, שכללה סיוע לצינור הגז של יצחק תשובה - לא בדיוק בעל עסק קטן.

הדבר הנכון יהיה להזרים כסף ישירות למגזר היצרני של העסקים הקטנים, הבינוניים והעצמאים. את זה אפשר לעשות במספר דרכים שטרם נוסו. דרך אחת היא הנפקת אג"ח של רשות החדשנות, שבנק ישראל יקנה, ובניית תוכנית לקידום המגזר הטכנולוגי - גם ברמת הכשרת המהנדסים והקמת מרכזי הפיתוח, גם ברמת המערכים התומכים מבוססי כוח-אדם טכנולוגי מיומן, וגם ברמת תעשייה יצרנית של מוצרים בני-קיימא. זה יכול להיות פתרון מצוין ונקודת מפנה משקית של מי שנפלטו ממעגל העבודה עקב המשבר. זאת גם הזדמנות להקמת רשת מכוני מחקר יישומיים-תעשייתיים כדוגמת מכוני פראונהופר בגרמניה ומכונים דומים בשאר אירופה המערבית.

אפשרות נוספת היא הקמת קרנות השקעה פרטיות ושקופות לציבור, שינפיקו אג"ח שבנק ישראל יקנה אותן. משקיעים ויזמים בעלי מוניטין מוכח יתפעלו את הקרנות הללו בשקיפות מלאה, כאשר בוועדת ההשקעות ישבו בנוסף לנציגים של הקרן - גם נציגי החוסכים עצמם, ונציגי ציבור מטעם הממשלה. כך ייווצר גוף השקעות גמיש ועוצמתי, שיוכל לתרום ליציאה של המשק מהמשבר תוך שדרוג כוח-האדם והיכולות של כלל המשק.

אפיק חדשני נוסף הוא קניית אג"ח של קרן העושר, אשר תתכנן פרויקטים ארוכי-טווח ל-10-20 שנה שישדרגו את יכולות כוח-האדם במשק. האפשרויות כוללות, בין השאר, הקמת רשת חזקה ואיכותית של בתי ספר טכנולוגיים, הקמת רשת מכוני מחקר כאמור, הקמת אוניברסיטאות חדשות ומרכזי תעסוקה צמודים בפריפריה, השקעה בתעשייה מודרנית וירוקה, השקעה בתשתית תחבורתית, פיתוח חקלאות חדשנית ובת-קיימא, סיוע לפרויקטים עירוניים וטיוב מסיבי של המגזר הציבורי.

המשבר הנוכחי הוא קשה, אבל הוא גם מהווה הזדמנות לשידוד מערכות ולבנייה מחדש של חלקים מהמשק שנותרו תקועים בעבר. בנק ישראל מצוי בעמדה נהדרת להתחיל את המהפכה.

אנו מברכים את נגיד בנק ישראל על החלטתו לבצע הרחבה כמותית, וקוראים לו להזרים את החמצן הכלכלי בדרך שתבטיח שהסיוע יגיע בעיקר למי שבאמת זקוק לו.

הכותב הוא יו"ר משותף של "צדק פיננסי", עמותה הפועלת לקידום כלכלה הוגנת שקופה ותחרותית בישראל

צרו איתנו קשר *5988