פרשת ישראל ביתנו: נמשכו הערעורים על עונשו של יו"ר עמותת עזרא

דניאל אלינסון, שהורשע במתן שוחד לסגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום ונידון לעבודות שירות, משך את הערעור על הרשעתו, והמדינה משכה את הערעור על קולת העונש

דניאל אלינסון, יו"ר עמותת עזרא / צילום: שלומי יוסף
דניאל אלינסון, יו"ר עמותת עזרא / צילום: שלומי יוסף

מה הוביל את המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ואת דניאל אלינסון, יו"ר תנועת עזרא העולמית וממורשעי פרשת 242 ("פרשת ישראל ביתנו"), להודיע לבית המשפט על משיכה הדדית של הערעורים שהוגשו מטעמם?

לפי ההודעה שהגישו הצדדים לבית המשפט העליון, אלינסון הציג בפני המדינה "מסמכים המעידים על נסיבות אישיות חריגות, ובכללן גם כאלה הכוללות נתונים בריאותיים חמורים, שלא הועברו אל המדינה עד כה ולא הוצגו בפני בית המשפט המחוזי".

ל"גלובס" נודע כי מדובר במסמכים בדבר נסיבות אישיות, שאותן לא נפרט מטעמי צנעת הפרט, שנטענו במעורפל בשלב הטיעונים לעונש של אלינסון, אך הראיות הכתובות לקיומן הוצגו בפני הפרקליטות לראשונה רק לפני מספר שבועות.

עוד נציין כי משיכת ערעורים על-ידי המדינה עוד בטרם נערך הדיון בבית המשפט היא אירוע נדיר.

שוחד תמורת תקציבים

בנובמבר 2018 הורשע אלינסון במתן שוחד בסך כולל של 92,649 דולר לסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, הנאשמת העיקרית בפרשה, ולמקורביה. לפי הכרעת הדין בעניינו שכתב השופט צבי גורפינקל, אלינסון נתן את השוחד בתמורה להעברת כספים קואליציוניים לעמותה בראשה עמד. כך, בין השנים 2014-2011 העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות וגורמים פרטיים כ-4 מיליון שקל לעמותות עזרא. בתמורה לכספים אלה, קבע גורפינקל, מימנה עזרא נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, ילדיה, בעלה, אחיה וגיסתה; רכשה בעבורה ובעבור בני משפחתה מוצרי אלקטרוניקה; העסיקה את בנה טמיר בעמותות עזרא כ"מנהל פורום אינטרנטי"; ומימנה סקר של המפלגה בארה"ב.

הראיה המרכזית ששימשה להרשעתו של אלינסון הייתה טבלה שבה מתועדים כל התשלומים שבהכרעת הדין הוגדרו חלקם כטובות הנאה, אשר העביר אלינסון לקירשנבאום, והתקציבים שהועברו לידיו בעד טובות ההנאה שנתן. מדובר בטבלה שאלינסון מחק ממחשבו ברגע שבו נודע לו על פתיחת החקירה, ושאותה הצליחה המשטרה לשחזר רק במהלך חקירותיו.

העובדה שאלינסון לא הזכיר את הטבלה בחקירותיו הראשונות ואף מחק אותה, שימשה את גורפניקל על-מנת לחזק את מסקנתו כי יש להרשיע את אלינסון. "עובדת מחיקת החומר מעידה כאלף עדים על כך שהנאשם ידע והבין היטב כי העברת הכספים שקיבל כתקציב בחזרה למי שהעביר לו את הכספים הוא מעשה אסור, פלילי ומהווה מעשה של מתן שוחד", קבע השופט.

ערעורים הדדיים

כחצי שנה לאחר הרשעתו, גזר גורפניקל על אלינסון עונש של 9 חודשי עבודות שירות, תוך שהוא מדגיש כי אילו נדרש היה לגזור על אלינסון מאסר מאחורי סורג ובריח, "הייתה ידי רועדת בחתימתי על גזר דין שכזה, שכן מקומו של הנאשם איננו בבית הסוהר". זאת, קבע גורפינקל, לאחר ששוכנע כי "הנאשם אכן תם וישר, ואולם נפל קורבן למעלליה של קירשנבאום שהפילה אותו בפח, אף שהנאשם היה מודע והיה חייב היות מודע לפליליות שבמעשיו".

בנוסף התחשב השופט בתרומתו של אלינסון לחברה באמצעות העמותה בראשה עמד, ובעובדה כי לא נטל לכיסו ולו שקל אחד מהכספים הקואליציוניים שקיבלה העמותה.

הן המדינה והן אלינסון ערערו על תוצאותיו של ההליך. המדינה מיהרה להגיש ערעור על העונש הקל מדי לטענתה שנגזר על אלינסון. במסגרת הערעור טענה המדינה כי העונש עלול ליצור "רושם מסוכן שיש בו כדי להפוך את עבירת השוחד לאות מתה במקרים בהם שוחד ניתן למטרה שאינה התעשרות אישית".

לעומת זאת, עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך ממשרד טולצ'ינסקי-שטרן-מרציאנו-כהן-לויצקי, שהחלו לייצג את אלינסון בשלב הערעור, טענו כי הכרעת הדין היא "טעות קולוסאלית", וכי "המחוזי נמנע מלנהל בירור ממשי של אשם והתכנס לתוך חשיבה סיבובית המניחה את אשמתו של המערער ו'מוכיחה אותה' על יסוד הנחה זו".

עוד הם טענו כי הטבלה שבמידה רבה ביססה את הרשעתו של אלינסון כללה בתוכה גם תשלומים "לגיטימיים" שביחס אליהם לא הייתה למדינה כל טענה, ולכן קביעתו של בית המשפט כי עצם הכללת הוצאה בטבלה מעידה על "פליליות מובהקת" היא שגויה מהיסוד.

משפטה של פאינה קירשנבאום נמצא בשלבי סיום, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם לבית המשפט, וכעת הם ממתינים לדיון בו יציגו את טיעוניהם בעל-פה. ההערכה היא כי הכרעת הדין צפויה להתקבל בהמשך השנה.

"צדק חלקי"

מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "הנאשם הורשע במתן שוחד ונדון ל-9 חודשי עבודות שירות. הפרקליטות הגישה ערעור על העונש. לקראת הדיון בערעור, פנה הנאשם לפרקליטות והציג מידע חדש הנוגע לנסיבותיו האישיות. מידע זה לא היה קודם לכן בפני הפרקליטות ובפני בית המשפט שגזר את דינו.

"נוכח המידע החדש אודות הנסיבות האישיות החריגות וויתור הנאשם על הערעור מצידו, תוך שהוא לוקח אחריות על פעולות שעשה, והצהרתו בפני בית המשפט העליון כי הוא מקבל את הכרעת הדין במלואה - החליטה המדינה למחוק את הערעור". 

עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך, באי-כוחו של אלינסון, מסרו בתגובה: "אנו אישית מאמינים עדיין כי דני אלינסון, שפעל כל חייו למען הציבור, הוא חף מפשע, וכי הכרעת הדין גרמה לו עוול עצום, כפי שנכתב בהודעת הערעור שהוגשה מטעמו.

"אלינסון הועמד בפני החלטה בלתי אפשרית, אם להמשיך ולהילחם על חפותו או להסתכן בכניסה למאסר לנוכח הערעור שהגישה הפרקליטות על העונש שנגזר עליו והניסיון השערורייתי לשלוח אותו למאסר. מתוך רצון לשים את העניין מאחוריו בחלוף חמש וחצי שנים של עינוי דין - בחר אלינסון לחזור בו מהערעור על הכרעת הדין הכרוכה יחד עם חזרת הפרקליטות מהערעור על העונש. 

"אנו מברכים על כך שהפרקליטות חישבה מסלול מחדש, ושמחים שהחליטה בצעד חריג לחזור בה מערעורה לבית המשפט העליון, תוך כדי שמצוין לגביו כי 'מסלול חייו ודרכו של דניאל אלינסון רצופים נתינה, עשייה לטובת הכלל והתנדבות. הקדיש את חייו ואת כל מרצו וכוחותיו לקידום מטרות העמותה של הגשמת הציונות ופיתוח הארץ, ללא הפקת רווח אישי כלשהו'.

"דברים אלה הם המשך ישיר של גזר הדין בבית המשפט המחוזי, בו קבע השופט גורפינקל כי דניאל אלינסון הוא 'תם וישר, שנפל קורבן למעלליה של פאינה קירשנבאום, שהפילה אותו בפח'. השופט אף הורה לרשם העמותות להמשיך ולהרשות לדניאל אלינסון לשמש כמנכ"ל העמותה, וציין כי אילו היה שולח אותו לכלא, 'ידו הייתה רועדת'. 

"החזרה מהערעור עושה עם אלינסון צדק חלקי ומאוחר, ואנו מקוים כי הוא יחזור לתרום לחברה, כפי שעשה כל חייו". 

*** חזקת החפותת: פאינה קירשנבאום לא הורשעה בכל עבירה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. במהלך המשפט טוענת קירשנבאום לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות.