לגיטימציה לחילוטים אגרסיביים: החלטת נשיאת העליון שמסמנת היפוך מגמה

אחרי ההחלטה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לדחות את הבקשה לדיון נוסף בפסק דין בעניין קרטל הגיזום, כבר אפשר להצביע על היפוך מגמה, מסוים לפחות, ביחס של בית המשפט העליון לחילוטים (תפיסת רכושם וכספם של חשודים, נאשמים ומורשעים בעבירות כלכליות). פחות ביקורת על גורמי האכיפה, ומתן אפשרות לחילוטים אגרסיביים.

רק באוגוסט 2019 שלח בית המשפט העליון לפרקליטות ולמשטרה מסר אחר, שאומר שהן לא יכולות לחלט רכוש של נאשמים בפלילים לסכום בלתי מוגבל ולזמן לא מוגבל. זה קרה כשבית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעור שהגישו נאשמים בפרשת השוחד ותיאום המחירים בתאגיד "מי אביבים".

באותו מקרה הפחית בית המשפט העליון את היקף החילוט של רכוש ששייך להם מ-35 מיליון שקל לחילוט רכוש בשווי של עד 18 מיליון שקל. השופטת ענת ברון ציינה כי ההפחתה ניתנה "כדי להשיג איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבהבטחת מימוש תכליות החילוט לבין זכויותיהם הקנייניות של הנאשמים".

פסק הדין בעניין "מי אביבים" הצטרף לפסקי דין נוספים של העליון שבהם הוא ריסן את ההתנהלות האגרסיבית של הפרקליטות והמשטרה בכל הנוגע לחילוטים.

אבל אז, בחודש ינואר האחרון, הגיע פסק דין בעניין קרטל הגיזום, שבו בית המשפט העליון הגדיל במאות אחוזים את סכומי החילוט שנלקחו מהמורשעים לפי חוק איסור הלבנת הון. זאת, כשדחה את הטענות שיש לקזז סכומים "לגיטימיים" שהרוויחו המורשעים מהמכרזים שהשתתפו בהם תוך התנהלות כקרטל. כלומר, העליון - בפסק דין שכתב השופט עוזי פוגלמן - קבע כי החילוט יבוצע בשווי "ברוטו" ולא "נטו" של הרכוש שצמח לעבריין מביצוע העבירה, ללא התחשבות בהוצאות ובמס ששולם בגין הרכוש האסור.

בפסק דין נוסף, בעניין זידאן - שכתבה השופטת יעל וילנר - המשיך בית המשפט העליון העליון במגמה שאפיינה את "קרטל הגיזום", כשקבע כי ניתן לחלט רכוש בשווי הרכוש שבו נעברה עבירת הלבנת ההון כולה; ללא תלות בשאלה אם הרכוש הגיע, כולו או חלקו, לכיסי מבצעי עבירת הלבנת ההון.

ההחלטה של הנשיאה חיות לדחות את הבקשה לדיון נוסף בפרשת "קרטל הגיזום", אימצה את עמדת הפרקליטות וסתמה את הגולל על המאבק שניהלו חלק מהסנגורים בניסיון להפחית את כוחם של גורמי האכיפה לחלט נכסים ורכוש.