אחד מכל ארבעה עובדים כבר נפגע מהקורונה, וזו רק ההתחלה

הדיבורים על סוף המשבר הכלכלי מנותקים לחלוטין מהנתונים: כמיליון בני אדם לא עבדו באופן מלא בחודש מאי

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: שלומי יוסף
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: שלומי יוסף

שלל נתוני התעסוקה שפורסמו בימים האחרונים משתלבים לכדי תמונה אחת כוללת של הסערה שאליה נקלע שוק העבודה הישראלי. נחשול המובטלים הראשון עומד להכות בחופים והתפרצויות נוספות של הקורונה בחודשים הקרובים יובילו כמעט בוודאות לפיטורים של עובדים נוספים.

האמירות על יציאה מהמשבר, הסוף שנראה באופק לכאורה ואפילו המשפט התמוה של שר האוצר ישראל כ"ץ, שדיבר על חזרתם לעבודה של 90% מהעובדים - הם לא יותר ממשאלות לב חסרות בסיס.

נתוני הלמ"ס שפורסמו גילו כי נכון לסוף מאי היו בין 500 ל-700 אלף עובדים בחל"ת. כשמוסיפים לנתונים האלה היעדרויות חלקיות של עובדים, המספר גדל לכמעט מיליון איש. אחד מכל ארבעה עובדים בישראל לא עבד באופן מלא בחודש מאי, בגלל נגיף הקורונה.

הנתון המדאיג השני בדוח הלמ"ס מתייחס לשיעור האבטלה. באופן רשמי הלמ"ס מדווחת על ארבעה אחוזי אבטלה, 161 אלף איש בלבד שאיבדו את עבודתם ומחפשים עבודה באופן אקטיבי. אבל המספר הזה חסר משמעות. המוסד לביטוח הלאומי הודיע לפני שבוע על 738 אלף תביעות פעילות לדמי אבטלה. פחות משליש מהיוצאים לחל"ת, מעריכים במוסד, נקלטו עד כה בחזרה במקומות עבודתם. שירות התעסוקה מעריך את מספר דורשי העבודה בסוף חודש מאי בכמעט מיליון. באוצר טוענים כי הדיווחים האלה לא מייצגים תמונה עדכנית משום שמקרים רבים של חזרה לעבודה אינם מדווחים בזמן.

הרבה יותר קשה לאוצר להתווכח עם נתוני המפוטרים. לפי הלמ"ס לפחות 148 אלף איש פוטרו בשלושת החודשים הראשונים של משבר הקורונה, בגלל צמצומים במקום עבודתם או כי מקום העבודה פשט רגל ונסגר. המספר הזה אינו משתקף לפי שעה בנתוני האבטלה הרשמיים, כי הרוב המכריע של המובטלים החדשים עדיין לא החלו לחפש עבודה באופן אקטיבי. 81 אלף אמרו שאין טעם להתחיל ולחפש עבודה כשענפים כלכליים שלמים במשק עדיין לא מתפקדים. הנתונים האלה ממחישים עד כמה מנותקת ההתנהלות הנוכחית של האוצר שמאריכה את דמי האבטלה בכל פעם בעוד כמה ימים. במקום שמיכת הטלאים הזו צריך להכריז על רשת ביטחון רצינית, שמתאימה למשבר חסר תקדים.

התמונה הקודרת לא תשתנה כל עוד מגפת הקורונה נמשכת. גם אם כל הענפים ייפתחו מחדש, משק בצל קורונה לא מסוגל לעבוד בהספק של יותר מ-90%. כל עוד אין תאריך יעד לסיום הקורונה, אין מה לדבר על סוף המיתון בפעילות הכלכלית. אף מעסיק סביר לא ייקח הלוואה להתרחבות העסק, לא ישקיע מכיסו ולא יגייס עובדים חדשים כל עוד קיים חשש אמיתי שמחר בבוקר הוא ייאלץ לסגור מחדש. במציאות הזו כל עובד שנפלט משוק העבודה יתקשה מאד לצאת ממעגל המובטלים - וככל שהניתוק משוק העבודה יימשך זמן רב יותר, כך תגדל האבטלה הכרונית ותתקרב לממדים חסרי תקדים.