רשות שוק ההון: להאריך ההיתר למוסדיים לגבות "הוצאות ישירות" עד סוף 2021

הממונה משה ברקת מסמן את תמיכתו בהארכה קבועה של ההיתר לגביית ההוצאות למימון תשלומים לגורמים חיצוניים בביצוע עסקאות בכספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור • טוען: "קיימת תשואה עודפת בגין חשיפה לאפיקי קרנות השקעה" ו"ביטול הוראות השעה עלול לפגוע קשה בפנסיה של הציבור"

משה ברקת / צילום: רפי קוץ
משה ברקת / צילום: רפי קוץ

רשות שוק ההון, בראשות הממונה ד"ר משה ברקת, רוצה להאריך בכשנה וחצי את הוראת השעה שמתירה לגופים המוסדיים לגבות "הוצאות ישירות" מהחוסכים באפיקי החיסכון לטווח ארוך בישראל, שמשולמים בנוסף לדמי הניהול, עבור ניהול השקעות באמצעות גורמים חיצוניים.

בנוסף, ממצגת שהציג הממונה על רשות שוק ההון היום בוועדת הכספים בכנסת, ביחס להוראת השעה שפגה לפני ימים ספורים, נראה כי הוא תומך בהתרת גביית הוצאות ישירות אלה באופן פרמננטי, ואולי אף מעבר למגבלה הקיימת כיום, של עד 0.25% מהנכסים, להוציא הוצאות בגין עסקאות מסוגים מסוימים שהוחרגו מהמגבלה, כשהוא מתריע כי "ביטול הוראות השעה (ותקנות הקימות לפחות מעל עשור) עלול להביא לפגיעה קשה בפנסיה של הציבור". ברקת הבהיר בעבר כי בכוונתו לפרסם תקנות קבועות בנושא, ולשם כך הוא מינה השנה ועדה ציבורית שבוחנת את הסוגייה.

עם זאת, הרגולטור כבר סימן כיוון לדעתו בנושא, על סמך עבודה פנימית שעשתה הרשות. כך, מבחינת הרגולטור האחראי על גופי החיסכון לטווח ארוך, "עבודת מטה שערכה הרשות מלמדת כי השקעה באפיקים "מחוללי הוצאות ישירות" עשויה לשפר משמעותית תשואה נטו לחוסך", כאשר הוא מסביר היום כי מבחינתו "תיק החיסכון של הציבור מאופיין בחשיפה בחסר בהשוואה לתיקי ייחוס מובילים בהשוואה בינלאומית (כגון הקרנות האוניברסיטאיות של הרווארד ושל ייל וקרן הפנסיה קלפרס, ר"ש)". לצד זאת מדגישים ברשות שוק ההון כי ישנם "יתרונות מרכזיים בהגברת החשיפה לאפיקים לא סחירים", בהם התאמת מח"מ, גיוון התיק ופיזור סיכון.

עוד מציינים היום ברשות שוק ההון, במה שנראה שממחיש היטב את התפיסה שתוביל אותם בעת קביעת ההוראות הקבועות לגבי התרת גביית ההוצאות הישירות, אולי אף ללא מגבלה, כי "קיימת תשואה עודפת בגין חשיפה לאפיקי קרנות השקעה במוצרי ביטוח ובמוצרי פנסיה" תוך שהם מדגישים, בחשש, כי מבחינתם ישנו "צפי למיצוי מגבלת ה-0.25% וכפועל יוצא פגיעה אפשרית בתשואה לעמית", תוך שהוסיפו כי "על אף היתרונות הגלומים בהשקעה באפיקים לא סחירים, גופים מוסדיים מובילים עשויים להיות על סף מיצוי המגבלה" ושדבר זה "עלול להוביל לעיוות בתיק ההשקעות ולפגיעה אפשרית בתשואות לחוסכים".

את התפיסה המאוד תומכת בהתרת גביית ההוצאות הישירות, כנראה ללא המגבלה האפקטיבית הקיימת עתה, מגבה רשות שוק ההון ב"מחקר אמפירי פנימי" שביצעה עוד קודם למינוי הוועדה הציבורית בנושא זה, שממנו עולה כי ישנה "תשואה עודפת בגין השקעות לא סחירות". את האמירה הזו מבססים ברשות על כך שמבחינת "450 מסלולי השקעה בישראל ממוצרי הגמל במהלך השנים 2007-2019" נמצא על ידי הרשות כי "קרנות השקעה לא סחירות זרות תרמו לעלייה בתשואת המסלולים יותר מכל אפיק זר אחר".

הותרו לראשונה ב-2008, וטרם הפכו לקבועות

ההוצאות הישירות, שאף כונו בעבר כ"דמי הניהול הכפולים", הותרו לגופים המוסדיים לראשונה כבר ב-2008, ולאורך השנים הן כונו לעתים כ"דמי הניהול הכפולים". מדובר בסכומים שמצטברים למיליארדי שקלים. או אז התיר הרגולטור האחראי את גביית ההוצאות האלה ישירות מחשבונות החוסכים, במטרה לגוון את אפיקי ההשקעה שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור. זה נעשה בעיקר כדי לאפשר הסטה ניכרת יותר של השקעות לחו"ל ולאפיקי השקעה אלטרנטיביים, מתוך רצון להקטין את הסיכון הגיאוגרפי ואת סיכוני שוק ההון בתיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הרחב.

למעשה, ההוצאות הישירות נגבות ישירות מהחוסכים ומועברות על ידי הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים "בגין ביצוע או ניהול השקעות מסוימות, כמו למשל הוצאות לעורכי דין ומתווכים בגין ביצוע עסקאות נדל"ן ועסקאות אשראי, או הוצאות ניהול השקעות על ידי קרנות השקעה חיצוניות לגוף המוסדי".

בתחילה לא נקבעה הגבלה להוצאות הישירות האלה, והיו גופים שהתחילו לגבות מהעמיתים הוצאות ישירות, שהאמירו עד ל-0.4% מהנכסים ואף יותר מכך, ומולם היו גופים אחרים שגבו הוצאות ישירות בשיעור של כמה מאיות האחוז מהצבירה של לקוחותיהם. מציאות זו עוררה את חשש הרגולציה, וזה הוליד ב-2014 את המגבלה המקסימלית להוצאות הישירות שמותרות לגבייה על ידי המוסדיים.

מגבלת ההוצאות נקבעה אז לשלוש שנים, עד לסוף 2017, ולפיה ההוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, קרנות מחקות, נכסים לא-סחירים, לרבות מתן אשראי ומתן משכנתא, יכלו להגיע רק עד ל-0.25% מסך כל השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי באותה שנה. עם זאת, הרגולטור התיר למוסדיים להחריג מהתקרה האמורה השקעות בנדל"ן ואחרות, במטרה לעודד השקעות אלטרנטיביות כאלה. בסוף 2017 הוארכה הוראת השעה האמורה בשנתיים, עד לסוף דצמבר 2019.

ועדה ציבורית תסייע בבחינת ובניסוח התקנות הקבועות

בשלהי 2019, שבועות ספורים לפני שפגה הוראת השעה שמתירה לגופים המוסדיים לגבות מהעמיתים בחיסכון לטווח ארוך את התשלומים עבור ביצוע עסקאות שנעשות עבורם ולהעביר תשלומים אלה לצדדים שלישיים, ביקשה רשות שוק ההון ושר האוצר להאריך את ההוראה בשנתיים נוספות, עד לסוף 2021, ללא שינוי באופייה ובמגבלות שהיא כללה. אולם, בשל פיזור הכנסת בתחילת ינואר השנה הודיעה הרשות כי היא מאריכה את הוראת השעה במספר חודשים, עד אמצע יוני השנה.

מועד זה הגיע עתה, כאמור, כשהרשות מבקשת להאריך את ההוראה הקיימת עד סוף השנה הבאה, בעוד כשנה וחצי מהיום, לצורך "השלמת העבודה בנושא של וועדה מקצועית ציבורית בלתי תלויה, והשלמת החקיקה בעקבות מסקנות הוועדה".

הוועדה הציבורית האמורה מונתה על ידי ברקת בפברואר 2020 "לבחינת סוגיית ההוצאות הישירות בשל ביצוע עסקאות על-ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם". בוועדה, שבראשות פרופסור ישי יפה, חברים פרופסור אסף חמדני, פרופסור אלון ברב, פרופסור אתי איינהורן, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, מיכל עבאדי-בויאנג'ו וד"ר הראל פרימק. הוועדה פנתה לאחרונה לציבור בקריאה להציג בפניה עמדות בנושאים הרלבנטיים".

צרו איתנו קשר *5988