מנהל בתי המשפט לשעבר לא נבהל: "הביקורת על בג"ץ שהוא מסרס את הממשלה לגיטימית. זו לא הסתה"

מנהל בתי המשפט לשעבר והשופט בדימוס, משה גל, אינו נבהל מהביקורת נגד מערכת המשפט • בראיון ל”גלובס” הוא מבהיר כי “ביקורת היא דבר חיוני” וגם דוחה את הטענות על “קץ הדמוקרטיה”• מנגד, הוא מכנה את הטענות על תפירת תיקים “מופרכות”

השופט משה גל / צילום: אתר בית המשפט
השופט משה גל / צילום: אתר בית המשפט

"הטענות של השלטון נגד מערכת המשפט הן לא חדשות. תמיד יש טענה של השלטון נגד מערכת המשפט, כי מערכת המשפט מבקרת את השלטון ואנשים לא אוהבים ביקורת. כך זה בכל העולם, וכך גם פה. בשנות ה-60 הטענה הייתה שמערכת המשפט רוויזיוניסטית. אם השלטון אצלנו היה מתהפך, היית שומע גם את הביקורות מתהפכות מצד לצד. אם השמאל היה בשלטון, היית שומע אותו צועק על כך שמערכת המשפט פוגעת במשילות. פשוט השלטון בישראל נמצא הרבה שנים ברצף בידי הימין, עד שאנשים הספיקו לשכוח את העבר". כך אומר שופט המחוזי בדימוס, משה גל, שיותר מחצי עשור כיהן גם כמנהל מערכת בתי המשפט.

בראיון בלעדי שערך עימו "גלובס" באמצעות אפליקציית "זום", גל מתגלה כמי שלא מתרגש יתר על המידה מרוב הביקורת הנוכחית שנמתחת על מערכת המשפט. כמו כן, בניגוד לבכירים רבים שכיהנו במערכת, הוא גם לא מתרגש מזעקות על קץ הדמוקרטיה.

כשאנחנו שואלים את גל אם הוא סבור שהביקורת על מערכת המשפט היא לגיטימית, הוא עונה כי חלקה לגיטימית וחלקה בלתי לגיטימית. לדבריו, "יש היום כל מיני גורמים שמעוניינים בהחלשת מערכת המשפט, כי הם רוצים ששיטת השלטון שלנו תהיה אחרת. נניח מי שרוצה שישראל תהיה מדינת הלכה. זו ביקורת לגיטימית רק צריך לדעת מה האינטרס שעומד מאחוריה. הכול תלוי מה טיבה של הביקורת ואם המטרה שלה היא לתקן.

"הביקורת על בג"ץ שהוא מסרס את מדיניות הממשלה היא ביקורת לגיטימית לגמרי, מבלי שאתייחס לנכונותה. זו לא הסתה. ביקורת על היקף ההתערבות השיפוטית, היא ביקורת לגיטימית. שר שאומר: 'אנחנו חושבים שלבג"ץ אין אפשרות להתערב ב-א' ב' ג' - מה הבעיה? זו זכותו לחשוב כך. רק שיתנסח בדרך ארץ. אגב, בהקשר של הביקורת, לא שומעים מספיק ביקורת מצד האקדמיה, וחבל שכך".

יש בכירים בתוך מערכת המשפט שאומרים שגם אם יש מקום לביקורת, עכשיו כשהיא נתונה למתקפות חמורות - זה לא הזמן.
"זה מזכיר לי דרישה של עובד להעלות את שכרו, שלא משנה מתי הוא יבוא התשובה תהיה שעכשיו זה לא הזמן המתאים. המערכת היא שמרנית, אנשים מבוגרים ולא אוהבים לקבל ביקורת, אבל בהחלט בסופו של דבר היא מקבלת ביקורת ומיישמת את הביקורת. ביקורת היא דבר לגיטימי, היא דבר חיוני, וזה נכון בכל זמן. צריך ביקורת, צריך לדעת לקבל ביקורת. אבל הביקורת חייבת להיות בדרך ארץ, אחרת אנחנו משבשים את המהות של אותה ביקורת. הביקורת צריכה להיאמר בצורה הולמת ולא מתלהמת".

האם הנהלת בתי המשפט והשופטים צריכים להתגונן מפני הביקורת עליהם?
"מאז ומתמיד המערכת לא הייתה מגיבה, כשהמוטו היה שהשופטים מדברים אך ורק באמצעות פסקי הדין שלהם. וזה הפך לכר פורה לתקוף אותה, ואז כל עיתונאי מתחיל במקומון היה תוקף אותה עם טענות הבל. הוא מקבל כותרת ואף אחד לא מגיב לו.

"בעידן המודרני צריך לעשות שינוי. כשהייתי מנהל בתי המשפט, חשבתי יחד עם נשיאת ביהמ"ש העליון דאז, דורית ביניש, להרחיב את ההסברה של הדוברות, מעבר לדוברות של שאלה ותשובה. עד אז אף אחד לא הסביר. ואז התחלנו להוציא תמצית של פסקי דין.

"בעיקרון המערכת היא שמרנית, היא לא יכולה להתמודד בתקשורת הנוכחית עם הרשתות החברתיות, אין לה אפשרות להתמודד, והיא לא תנצח. המאבק מולה הוא לא Fair play. כל אחד שתוקף אותה מרגיש שהוא גאון הדור. השאלה אם לנכדים שלנו התהליך הזה, של מערכת משפט חלשה, יהיה יותר טוב".

שופטים כמנתחים

כאשר השופט גל מזהיר מפני מערכת משפט חלשה, ראוי להזכיר כי בג"ץ פסל לאחרונה שני חוקים שהובילה הממשלה: חוק הפיקדון שאמור לעודד הוצאת מסתננים מישראל, וכן את חוק ההסדרה שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. מעבר לכך, בג"ץ פסל מספר החלטות ממשלה ואף התערב בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן. המשנה לנשיאת העליון השופט חנן מלצר אף כתב בפסק הדין, כי לדעתו אם ייחקק "החוק הנורווגי המדלג" יהיה על בג"ץ לפסול אותו. זאת, על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד.

מערכת המשפט שלנו חלשה? בינתיים לא נראה שהיא מפגינה חולשה כלשהי מול רשויות השלטון האחרות. 
"אני חושב שהמערכת מספיק חזקה בשלב הזה, עדיין, והיא יכולה להמשיך לתפקד באופן עצמאי ובלתי תלוי. אני מציע לזכור שגם לפני 15 שנה הייתה ביקורת מאוד חזקה, וזה לא רק אצלנו, באנגליה המצב דומה. אני חוזר שוב על כך שהשאלה היא מה מטרתה של הביקורת. אני מבקש רק לסנן את המבקרים שיש להם שיקולים זרים. אגיד לך עוד משהו, הביקורת צריכה להיות לא רק נגד המערכת אלא גם נגד מי שכל הזמן תוקף את המערכת".

אשמח שתתייחס לטענה שמערכת המשפט תופרת תיקים, לדוגמה לשר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ז"ל, ולאחרים.
"כיהנתי תחת נאמן כשהיה שר המשפטים. מדברים על תפירת תיק לנאמן, אבל בסופו של דבר הוא זוכה. למה הוא זוכה? כי בית המשפט החליט לזכות אותו (נאמן הואשם, בין היתר, בהגשת תצהיר כוזב לביהמ"ש העליון, א' ג'). אז בית המשפט תופר תיקים? אין שום חשש ששרי משפטים יבצעו שינויים. זו אגדה. אגב, העניין של נאמן לא פשוט בכלל. אני מאוד אהבתי אותו, ועבדנו ביחסי עבודה מאוד מאוד טובים, אך זה בכלל לא מובן מאליו שעורך דין בכיר חותם על תצהיר שאיננו נכון. בית המשפט לא מונע משיקולים זרים. הוא כמובן יכול לטעות בשיקול הדעת.

"מי הרשיע את רה"מ לשעבר אהוד אולמרט? בית המשפט. הראש של השופטים הוא יותר דומה לראש של המנתחים, הם לא עוסקים בשאלה את מי הם מנתחים אלא בניתוח עצמו. לגבי הטענה שהמשטרה והפרקליטות תופרות תיקים, הידיעה שלי בעניין הזה שווה לידיעה שלך, אבל זה נראה לי מופרך לגמרי".

לצד הביקורת מצד ימין, יש טענות מצד שמאל שחוזרות באירועים שונים על כך שישראל על סף 'קץ הדמוקרטיה', לדוגמה ראש ממשלה שמכהן עם כתב אישום.
"האמירה 'קץ הדמוקרטיה' היא סוג של אמירה אוטופית. אי אפשר לדון בה. ראש הממשלה עם כתב אישום - זה עניין של ערכים ולא 'קץ הדמוקרטיה', זכותה של חברה דמוקרטית לחשוב שראש ממשלה יכול לכהן עם כתב אישום. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה".

גל קורא לנסח כללי אתיקה לשרים, ולהקים ועדת אתיקה ייעודית לחברי הממשלה. בעבר ניסו מספר פעמים לקדם זאת, ואף הוקמה לצורך כך וועדה בראשות שר המשפטים דאז, יעקב נאמן. למרות זאת, חברי הממשלה החליטו שלא ליישם את ההצעות, ונותרו ללא כללי אתיקה. לדעת גל, בכך השרים מזיקים בראש ובראשונה לאינטרס של עצמם.

"אני חושב שחלק מכתבי האישום היו נחסכים אם היו לשרים כללי אתיקה - שכאשר שר לא פועל כראוי, ועדת האתיקה מוציאה לו מכתב, זה היה יכול להיעצר שם. אני מאמין שהרבה פעמים דברים לא נעשים מתוך זדון. יש אבסורד שמקפידים עם כולם, אבל דווקא לשרי הממשלה אין כללי אתיקה. הם לא מבינים שזה לטובתם. הם מפחדים, אבל זה לטובתם.

"בגלל שאין כללי אתיקה - הכול הופך להיות או מותר או עבירה פלילית, אך יש מרחב עצום בין עבירה פלילית לבין מעשה כשר. כשהייתי שופט, שמחתי שהכניסו כללי אתיקה לשופטים. אצל שופטים יש ועדת אתיקה שיכולה לתת עמדה לפני שהשופט עושה את הפעולה, והרבה שופטים פונים כדי להתייעץ. כדאי מאוד שכך יהיה גם אצל נבחרי הציבור".

לצאת  מאזור הנוחות

כמנהל מערכת בתי המשפט, קידם גל מספר רפורמות חשובות במערכת שנרתעת משינויים. בין היתר, הוא הטמיע במערכת את תוכנת "נט המשפט" לניהול תיקים באופן ממוחשב. לאחר שפרש משיפוט ומניהול המערכת, מינתה אותו ב-2014, שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, לעמוד בראש ועדה לביצוע רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי המיושנות. ארבע שנים לאחר מכן, חתמה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, במעמד חגיגי על התקנות החדשות.

אולם בעקבות לחצים וביקורות, בעיקר מלשכת עורכי הדין, דחתה שקד את היישום וגם ממשיכה בתפקיד אמיר אוחנה חתם על דחייה נוספת. בלשכת עורכי הדין מקווים שהשר הטרי אבי ניסנקורן יבטל את הרפורמה או למצער ידחה את תחולתה שוב.

בראיון ל"גלובס" גל משיב לטענות המתנגדים לרפורמה. "אני לא מבקר את לשכת עורכי הדין, הם עושים מה שהם רואים לנכון לעורכי הדין ולאינטרס שלהם, וזה לגיטימי", הוא אומר. אבל אם רוצים לייעל את המערכת בהליכים אזרחיים באופן משמעותי, חייבים לאחוז את השור בקרניו. זה נעשה במדינות אחרות בעולם, לא המצאנו את הגלגל.

"תקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות נכתבו ב-1984 אבל הן למעשה שכתוב של תקנות מ-1963, אשר שיקפו מציאות טכנולוגית של שנות ה-40 וה-50. יש לנו מערכת משפט מדהימה, אבל היא כמו רכב מפואר עם מנוע משנות ה-40. אי אפשר לנהל מערכת משפט מודרנית עם כלים שמקורם במאה ה-19.

"אם תבדקו בOECD, תראו שמדינת ישראל נמצאת במקום לא רע במדד 'Doing business', אך אנחנו מדורגים נמוך בכל הקשור לניהול הליכים משפטיים. אפשר לומר שזה לא טוב לעורכי הדין, אבל שינוי צריך להיעשות. השינוי חשוב מאוד. אי אפשר שיוגשו מאות עמודים על כל עניין של מה בכך. אי אפשר שרגע לפני פסק הדין, תובא ראיה חדשה והמשפט ייפתח מחדש. זה עוול לכל השקופים שממתינים בתור שהתיק שלהם יישמע בפני בית המשפט".

ובכל זאת התקנות החדשות זוכות לביקורת נוקבת.
"לא פלא שעורכי הדין מתנגדים, וגם לא מעט שופטים. כולם יצטרכו לצאת מאזור הנוחות שלהם. היום הם באזור הנוחות, אבל המדינה והציבור משלמים את המחיר.

"היום הכללים טובים לעורכי הדין, אך הם פשוט לא יעילים. אנחנו יודעים שכל שינוי מכניס את האדם לטראומה, כי הוא הסתגל למציאות הקיימת. חלק נכבד מעורכי הדין מעוניינים בסחבת, ולפעמים זה ייצוג נכון של הלקוח. אך העניין לא מתיישב עם האינטרס הציבורי".

כאשר כיהנת כמנהל בתי המשפט כבר התמודדת עם ביקורת נוקבת על רפורמות שקידמת.
"אני הטמעתי את מערכת 'נט המשפט' למערכת המשפט הישראלית. אם לגבי תקנות סדר הדין האזרחי יש פה ושם אנשים שכן תומכים בשינויים, אז אני אומר לך שבעניין 'נט המשפט' לא היה אפילו אדם אחד שתמך ברפורמה שלי. כל השופטים, כל העובדים, כל לשכת עורכי הדין, כל הפרקליטים, כולם כולל כולם התנגדו. הוציאו לי את הנשמה.

"הביקורת היום על תקנות סדר הדין האזרחי היא כאין וכאפס לעומת הביקורת על ה'נט'. היחידה שלא התנגדה הייתה הנשיאה דאז ביניש שאמרה 'אני לא תומכת, אבל לא אפריע לך'.

"הייתה טענה ש'נט המשפט' יגרום לסחבת, אבל תוך שנה המערכת הצליחה להפחית את מספר התיקים הפתוחים. 'נט המשפט' באמת בהתחלה קרטעה, אבל היום אם תציע לכל המבקרים לחזור חזרה - אף אחד בחיים אל ירצה. הנקודה היא שכל המבקרים לא משלמים מחיר. קל לבקר וקל לתקוף, כי אף אחד לא יבוא אחר כך בטענות למבקרים, כשיתברר שהם טעו".

הדיגיטציה תנצח 

לאחרונה בעקבות בקשת "גלובס" שודרו מספר דיונים בבג"ץ, אך בקשתנו לשדר את פתיחת משפטו של רה"מ, בנימין נתניהו, נדחתה.
"האם יש מקום לשדר דיונים באופן גורף? זה יהפוך את הדיונים בבתי המשפט לחוכא ואטלולא. במאסה זה לא יכול להיות. הפופוליזם שכבר קיים, יהפוך להיות השולט, ואנחנו לא רוצים את זה. אך דיונים מאוד משמעותיים, בעלי ערך חינוכי וציבורי - ייתכן שכן יש מקום להתיר את שידורם".

כיצד על הנהלת בתי המשפט להתמודד עם נגיף הקורונה?
"כרגע התפקוד של מערכת המשפט כפוף להנחיות ולמגבלות הכלליות בציבור, אבל בתי המשפט לא נסגרו לגמרי בניגוד ללא מעט מדינות בעולם. בתי המשפט בעיקרון היו פתוחים כל התקופה. המערכת הייתה נגישה בכל התקופה לאזרחים. יש לכך גם עניין סימבולי - היכולת של האזרח לפנות לבג"ץ נגד השלטון, אם לטענתו הוא מתעמר בו.

"מפליא שהמערכת המסורבלת הזו הצליחה ביעילות ובאיכותיות עד כה להתמודד עם הקורונה. אבל המכה עוד תבוא, תהיה עלייה מאוד משמעותית במספר התיקים שייפתחו, ואלה תיקים שצריכים לקבל עדיפות. אני חושב שצריך לאפשר את כל הדיונים המקדמיים באמצעים דיגטיליים, ואפילו חלק מדיוני ההוכחות. על פי תקנות סדר דין אזרחי החדשות זה אפשרי. עוד 20 שנה לא תגיעו לבתי המשפט. הדיגיטציה תנצח את כולנו". 

"יש איזון בוועדה לבחירת שופטים. האלטרנטיבות שמוצעות פחות טובות"

בקדנציה של איילת שקד כשרת המשפטים, הוועדה לבחירת שופטים זכתה לסיקור שיא לאור ניסיונותיה למנות שופטים יותר שמרנים למערכת המשפט. יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, גרם גם הוא לעניין רב כאשר חשף בתחילה מיוזמתו בתוכנית "עובדה" את הקומבינות ואת הלחצים על חברי הוועדה. בהמשך, נוה הסתבך בפרשת שוחד מיני עם השופטת אתי כרייף. נוה וכרייף מואשמים, בכפוף להליך שימוע, בלקיחת ומתן שוחד. לטענת הפרקליטות, נוה קידם את כרייף לשיפוט באמצעות נציגי לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים, בזמן שבין השניים שררה מערכת יחסים אינטימית (פרשת מין תמרת מינוי).

מתוקף תפקידך כמנהל בתי המשפט היית מזכיר הוועדה לבחירת שופטים - האם לא ראוי להכניס יותר שקיפות בוועדה ולפרסם את הפרוטוקולים שלה?
השופט בדימוס משה גל: "כל ועדה רצינית שעומדת למנות אנשים רציניים - אנשים רציניים לא יפנו אליה אם הנתונים האישיים שלהם יפורסמו לציבור. קח, לדוגמה, עורך דין בכיר שמעוניין להתמנות לשיפוט, ואחד מחברי הועדה חושב עליו דברים לא טובים, אנשים לא ירצו להתמודד אם יידעו שהדברים יפורסמו.

"אתה פשוט לא יכול לשבת בוועדה שממנה אנשים רציניים, כשהנתונים האישיים והשיקולים המיוחדים מפורסמים. יש עורכי דין מאוד טובים, שחברי הוועדה חושבים שהם פחות מתאימים לשפיטה, זה עלול לפגוע במוניטין שלהם. לכן האינטרס הציבורי הוא שהמידע יירשם, אבל שלא יפורסם".

משנת 2018 עומד גל בראשות הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים. לדבריו, גם במינויים אלה אין שקיפות. "כשאנחנו ממנים דירקטורים לבנקים, אנחנו מפרטים את הנימוקים, אבל מי שזכאי לקרוא את ההערות הוא רק המועמד עצמו", הוא אומר.

מועמדים לשיפוט בעצמם לא יודעים מדוע נבחרו או לא נבחרו, הכול חסוי.
"נכון, פה לא נותנים את המידע גם למועמד, כי זה יותר רגיש. צריך להבין, שאולי היה כיף לראות את הפרוטוקולים וזה גם היה מייצר כמה כתבות יפות ב'גלובס', אבל האינטרס הציבורי בסופו של דבר היה נפגע, ואיכות השיפוט הייתה יורדת".

מצד שני, אולי פרשת "מין תמורת מינוי" הייתה נחסכת. 
"אני לא רוצה לדבר על דברים קונקרטיים, ואני גם לא בקי בפרטים, אך אפי נוה לא היה חבר בכלל בוועדה בזמן האירועים. אז מה היית רואה בפרוטוקול? לא היית רואה כלום. זה שיש אנשים ששודדים בנק, לא אומר שכל מי שנכנס לבנק הוא שודד בפוטנציה".

מה עמדתך לגבי הטענה שאין מספיק משילות לפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים ושהיא למעשה נשלטת על ידי מערכת המשפט עצמה ומסכלת שינויים?
"אני חושב שיש איזון בוועדה, אני לא אומר שכל מה שקיים הוא הטוב ביותר, אך האלטרנטיבות שמוצעות הן פחות טובות. יש ארבעה פוליטקאים, שלושה שופטים ושני חברי לשכת עורכי הדין.

"יש טענות שייצוג לאופוזיציה בוועדה נותן כוח לשופטים ומחליש את הכוח של הממשלה, אבל זה לא בהכרח נכון. לדוגמה, בתקופתי חבר הכנסת מטעם האופוזיציה, אורי אריאל, היה סמן יותר ימני מהקואליציה הימנית. עצם זה שיש ייצוג לאופוזיציה לא אומר שהוא יתייצב לימין השופטים". 

משה גל 

70, נשוי +2 ● מתגורר בירושלים ● לשעבר שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים ומנהל מערכת בתי המשפט ● בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ● עבד כעורך דין פרטי עד שמונה לשיפוט ב-1989. ב-1997 מונה לשופט מחוזי וב-2006 מונה על ידי שר המשפטים דאז מאיר שטרית למנהל בתי המשפט במינוי זמני. ב-2007 מינה אותו שר המשפטים דאז דניאל פרידמן למנהל בתי המשפט במינוי קבע. ב-2012 פרש לגימלאות ● מכהן כיום כבורר בסכסוכים עסקיים מסחריים וכיו"ר הוועדה למינוי דירקטורים לבנקים ללא גרעין שליטה (לאומי, דיסקונט, הפועלים) ● שחקן שחמט מקצועי ובמכבייה האחרונה זכה במדליית זהב בשחמט