גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל על המוקד: יום הדין של ענקיות הטכנולוגיה קרב ובא

כ-15 חקירות מתנהלות במרץ נגד גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל • בקרוב יזומנו מנהלי החברות להעיד, כשמעליהן מרחף איום לקנס או פירוק • למה יש כ"כ הרבה חקירות, מהם מאבקי הכוח מאחורי הקלעים וכיצד הפוליטיקה משפיעה?

סונדאר פיצ'אי, טים קוק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס / צילום: רויטרס
סונדאר פיצ'אי, טים קוק, מארק צוקרברג, ג'ף בזוס / צילום: רויטרס

זה עומד להיות הקיץ של ההגבלים העסקיים. שנתיים בהן מחוקקים ורגולטורים חוקרים את ענקיות הטכנולוגיה מגיעות לשיאן, והן עומדות במוקד של חקירות מרובות מצד גורמים שונים באירופה וארה"ב. במסגרת החקירות, החברות צפויות לתת עדויות ולהידרש לחשוף מסמכים; הפרקטיקות העסקיות שלהן יידונו על ידי רגולטורים ומחוקקים שיאיימו לקנוס אותן או לפרקן.

השבוע, חמש הענקיות אמזון, מיקרוסופט, אפל, פייסבוק ואלפאבית (גוגל), הגיעו לשיא של כל הזמנים בשווין המצרפי, העומד כעת על כ-6.2 טריליון דולר. כולן מלבד מיקרוסופט עומדות במוקד החקירות הבולטות המתנהלות כיום. בסך הכל, מתנהלות כיום כ-15 חקירות משמעותיות שונות נגד ענקיות הטכנולוגיה באירופה וארה"ב, חלקן נגד חברה ספציפית ואחרות נגד כמה ענקיות במקביל. הן מנוהלות על ידי כחמישה גורמים שונים וכשבע מתוכן נפתחו רק השנה.

מלכת החיפושים, אלופת החקירות

נגד אלפאבית (החברה האם של גוגל) מתנהלות כעת שש חקירות שונות, הנוגעות לשליטה שלה בשוק החיפוש המקוון ובשוק הפרסום הדיגיטלי, למערכת ההפעלה אנדרואיד לטלפונים ניידים ולרכישת חברת פיטביט, שעשויות להפר את חוקי התחרות; פייסבוק נמצאת במוקד של חמש חקירות שבוחנות התנהלות אנטי-תחרותית לכאורה הנובעת מהשליטה שלה בשוק המדיה החברתית וכן בשוק הפרסום המקוון לצד גוגל; נגד אמזון מתנהלות חמש חקירות שבוחנות את היחס שלה לסוחרים בפלטפורמת האי-קומרס שלה ואת שליטתה בשוק הענן; אפל נמצאת במוקד של ארבע חקירות בנוגע למדיניות אנטי-תחרותית לכאורה של חנות האפליקציות שלה ושל שירות התשלומים שלה, אפ-סטור ואפל-פיי בהתאמה.

מה משמעות החקירות, למה צריך כל כך הרבה חקירות במקביל ומי בכלל מחליט מה לחקור? בכתבה זו ננסה לספק תשובות לשאלות אלו. ראשית, נציין שהמספרים שהוצגו בתחילת הכתבה הם בגדר הערכות בלבד, המבוססות על בדיקת "גלובס". זאת מכיוון שלא קיים מידע פומבי לגבי כלל החקירות המתנהלות בכל רגע נתון. חקירות שנמצאות בשלבים ראשוניים מתפרסמות לרוב באופן חלקי או לא מתפרסמות כלל, כדי למנוע שיבושים במהלך החקירה. לכן פעמים רבות המידע קיים רק בדיעבד.

"פעמים רבות קשה עד בלתי אפשרי לקבל תמונה ברורה של חקירות הגבלים עסקיים פעילות בארה"ב. גם הממשלות הפדרליות וגם המדינתיות מחזיקות באחריות אכיפה של הגבלים עסקיים, והן לפעמים מתואמות ולפעמים עובדות באופן עצמאי", אומר ל"גלובס" פרופ' אריק גולדמן, מומחה למשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת סנטה קלרה. לדבריו, "חקירת הגבלים עסקיים עשויה להתנהל בלי הודעה פומבית כלשהי, ואפילו כאשר החקירות מוכרזות, ההכרזות הללו לאו דווקא מבהירות את רוחב היריעה בה עוסקת כל חקירה.

"הערפול הזה משקף את האופן בו החקירות מתפתחות עם הזמן; חלקן עשויות להתחיל עם מבט רחב ולהסתיים באספקט מינורי בלבד של הבעיה שנבדקה (אם יש בעיה בכלל), או שהן מתחילות עם בחינה של פרקטיקה מסויימת, ואז מגיעות למסקנה שהבעיה היא רחבת היקף", הוא מסביר. בנוסף, "לא הרגולטור ולא החברה רוצים להיות שקופים לחלוטין לגבי התהליך הזה. הרגולטור לא רוצה להתחייב בפומבי לפעולת אכיפה ואז לא לבצעה (מה שעשוי להיות מקור למבוכה או סימן לכך שהחקירה מעולם לא הייתה מוצדקת), והחברה לא רוצה שיוטל צל על הפרקטיקות והמוניטין שלה. לבסוף, החקירות הללו נוטות להימשך שנים, אז קשה לדעת אילו מהדברים שהוכרזו בתחילת החקירה עדיין מתרחשים, ואילו התנדפו בלי הכרזה רשמית על סגירה של הליך".

למרות המורכבות של התחום, מדובר בסוגיה ציבורית משמעותית, בייחוד כשהיא קשורה להתנהלות ענקיות הטכנולוגיה. חברות המחזיקות בשליטה בשווקים משמעותיים, כמו  החיפוש באינטרנט, המדיה החברתית והפרסום, יכולות לצבור כוח רב. המעמד הזה יכול לאפשר להן לעשות שימוש במידע אישי של משתמשים ללא מתן דין וחשבון; להכתיב כללי שיח וגבולות לחופש הביטוי וגם להכתיב תנאים עסקיים שפוגעים במתחרות; לקדם עמדות מסויימות על פני אחרות ולהעלות מחירים לצרכנים ולמפרסמים. מן הצד השני, עומדים רגולטורים ומחוקקים, שלא פעם ממנפים את החקירות הללו ככלי פוליטי, מפזרים הבטחות ואיומים - לעיתים על חשבון התמודדות אמיתית עם סוגיות העומק.

החוקרים: יחסי ציבור וכפילויות

באופן כללי, חקירות הגבלים עסקיים יכולות ללבוש צורות רבות, החל מחקירה כללית לצורך גיבוש דוח או מדיניות ועד להליך משפטי שסופו בהטלת קנס או ביטול עסקת רכישה של חברה אחת על ידי אחרת. כיוון שמדובר בתחום עם עניין ציבורי רב, גופים שונים שמים עליו את יהבם בתקווה לזכות לתשומת לב ולתמיכה ציבורית, לחזק את מעמדם הפוליטי ולהרחיב את תקציביהם. כתוצאה, הגופים שאחראים על חקירות הגבלים עסקיים הם רבים ושונים, חלקם מדינתיים וחלקם על מדינתיים, חלקם גופי אכיפה וחלקם גופי חקיקה.

בשל הריבוי בגורמים, חקירות רבות שמתנהלות במקביל על ידי גופים שונים, בוחנות את אותן ההפרות. לעיתים החקירות המקבילות הללו מתקיימות בשיתוף פעולה, ולפעמים דווקא מתוך תחרות בין הגופים השונים. השילוב של ריבוי הגופים וריבוי ההליכים מוביל לכך שסוגיות כמו אנטי-תחרות בחנות האפליקציות של אפל נידונות שוב ושוב במסגרות שונות.

ההחלטה על פתיחה בחקירה מגיעה לרוב בעקבות תלונות שהוגשו לגוף החוקר, אך יכולה גם להיות פרו-אקטיבית. מגמה זו תפסה תאוצה סביב העניין הציבורי שעוררה פרשת קיימרידג' אנליטיקה ב-2018, במסגרתה פרטים אישיים על 87 מיליון משתמשי פייסבוק דלפו לחברת ייעוץ פוליטית, ושהובילה לחקירות בנוגע להפרות פרטיות על ידי פייסבוק והענקיות האחרות. מאז העניין הציבורי בהגבלים עסקיים ממשיך להתחזק.

משבר הקורונה הביא לחיזוק נוסף במעמדן של הסוגיות האלה בדעת הקהל, כיוון שהוא העביר יותר פעילות כלכלית וחברתית לפלטפורמות דיגיטליות. זאת יחד עם הזעם הציבורי על המדיניות המקלה של פייסבוק כלפי הפוסטים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ או המדיניות המחמירה של טוויטר בנושא, והקריאות לחברות טכנולוגיה להפסיק לשתף פעולה עם גורמי אכיפה שהובילו לחרם צרכנים ומפרסמים. כל אלה הפכו את נושא ההגבלים העסקיים לאקטואלי מאי פעם. לכן, לצד הפקידים המופקדים על הנושא, גם פוליטיקאים רפובליקנים ודמוקרטים מגבירים את מעורבותם בהגבלים העסקיים.

הנשיא טראמפ התבטא נגד השליטה של ענקיות הטכנולוגיה ואמר בראיון ל-CNBC כי החברות הללו הן "מונופולים". ונראה שבנושא הזה הדמוקרטים והוא מסכימים: כל המועמדים לראשות המפלגה הדמוקרטית בסבב הפריימריז האחרון הביעו עמדה בנושא פירוק ענקיות הטכנולוגיה. המועמד המוביל, ג'ו ביידן, אמר בראיון ל-Asossiated press כי פירוק של ענקיות הטכנולוגיה הוא נושא שיש "לשקול מאוד מאוד ברצינות". אליזבת' וורן, שהפכה את הקריאה "לפרק את ה'ביג טק'" למזוהה עם הקמפיין שלה, היתה התומכת הנלהבת ביותר בעמדה זו מבין המועמדים.

התפקיד המרכזי של תשומת הלב הציבורית ביוזמת מהלכי הגבלים עסקיים, הוא גם אולי חלק מהסיבה שמיקרוסופט הצליחה לחמוק מחקירות מסוג זה במשך כשני עשורים, עד עכשיו. בשנת 2000 הממשל הפדרלי האשים את מיקרוסופט בפרקטיקות אנטי-תחרותיות שביצעה כדי לשמור על המונופול שלה בשוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים, אך מאז היא נשארה מתחת לרדאר של ההגבלים העסקיים.

החברה הצליחה למצב את עצמה כשונה מענקיות הטכנולוגיה החדשות הסוחרות במודעות פרסום ובמידע אישי. לעומתן, מיקרוסופט המשיכה להתמקד ב"עולם הישן" של מערכות ההפעלה והתוכנות בתשלום ופנתה בחלק גדול ממוצריה לקהל עסקי ולא ישירות לצרכני קצה. כעת, עם עליית השימוש בכלים מקצועיים לשיתוף פעולה בתקופת הקורונה, התחילו לעלות מעל פני השטח חשדות לפרקטיקות אנטי-תחרותיות של מיקרוסופט כלפי סלאק וזום, בעולם כלי העבודה מרחוק. אלה עדיין לא הבשילו לחקירות בעלות פרופיל ציבורי כמו אלה של אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק. סיבה משמעותית נוספת למעמדה החיובי של החברה, היא האהדה הציבורית כלפי מנכ"ל החברה סאטיה נדאלה.

בארה"ב חוקי ההגבלים העסקיים הם חוקים פדרליים ומשרד המשפטים ונציבות הסחר הפדרלית (FTC) חולקים את הסמכות לאכוף את החוקים הללו על חברות המפרות אותם. בחלק מהמקרים הסמכויות שלהן יוצרות כפילויות, שהובילו לוויכוחים בין ג'ו סימונס, יו"ר ה-FTC, ובין התובע הכללי במשרד המשפטים, ויליאם באר ומקאל דלחריים, שמוביל את אגף ההגבלים העסקיים, על למי מהסוכנויות הסמכות לחקור ולאכוף את ההגבלים העסקיים על ענקיות הטק. לפי דיווח ב-CNBC, דלחריים צוטט כשהוא אומר: "אני לא יכול להכחיש שהיו מקרים בהם הזמן שלי ושל סימונס בוזבז על התקוטטויות מסוג זה".

הוויכוחים ביניהם נגמרו רשמית לפני שנה בהסכמות ובחלוקת טריטוריה, במסגרתן ה-FTC קיבלה את סמכות האכיפה על פייסבוק ואמזון, ומשרד המשפטים את הסמכות על אפל ואלפאבית. בימים אלה, משרד המשפטים חוקר את גוגל, ובודק פרקטיקות האנטי-תחרותיות שלה בנוגע למנוע החיפוש שלה, ולשליטה שלה בשוק מודעות הפרסום, וה-FTC חוקרת את פייסבוק על הפרה אפשרית של חוקי התחרות ברכישות שלה את מתחרותיה - וואטסאפ, אינסטגרם ואחרות.

החלוקה הזו תואמת את הקו של שתי הסוכנויות בעבר: ה-FTC ביצעה חקירות ארוכות נגד פייסבוק וההפרות שלה את פרטיות המשתמשים בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה. הניסיון שלה עם הענקית הסב לה מומחיות מסויימת, וגם זיכה אותה בהכרה ציבורית. באופן דומה, משרד המשפטים צבר נסיון והכרה בזכות חקירה שביצע על תיאום מחירי ספרים אלקטרוניים לכאורה, שעלה לחברה 400 מיליון דולר. 

במקביל לחקירות הממוקדות, שמטרתן לזהות הפרות חוק לבצע אכיפה מתאימה, שתי הסוכנויות מנהלות בימים אלה חקירות נרחבות נגד ארבע הענקיות: בשנה שעברה, משרד המשפטים פתח בחקירה נרחבת נגד גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון. החקירה הזו נועדה, באופן רשמי, לשמש את משרד המשפטים ללמוד על המצב בשטח ולא לביצוע אכיפה. חקירה דומה של ה-FTC נגד אותן החברות נפתחה בפברואר השנה, ובוחנת רכישות אנטי-תחרותיות של חברות מתחרות שהענקיות ביצעו ב-10 השנים האחרונות, כולל בדיקה חריגה של רכישות שכבר אושרו על ידי הממשלה. לדברי הנציבות, מטרת החקירה אינה פירוק העסקאות, אלא בחינה של המצב לצורך הסקת מסקנות לשינויי חקיקה עתידיים. העובדה ששתי הסוכנויות מנהלות חקירות כלליות מקבילות, מצביעה על כך שהרוח התחרותית ביניהן לא נסתיימה גם אחרי ההסכמות.

חלק מהסיבות ששתי הסוכנויות שמות דגש על רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה, היא  פוליטית. סימונס ובאר הם פקידי ממשל שמונו על ידי טראמפ, ובהנהגתו הם מובילים מדיניות מחמירה במיוחד כלפי ענקיות הטכנולוגיה. טראמפ ידוע בביקורתיות שלו כלפי ענקיות הטכנולוגיה, בעיקר בכל הקשור לשמירה על חופש הביטוי. בעוד שבצד הדמוקרטי של המפה תופסים את הרשתות החברתיות כסיבה לזכייתו של טראמפ, הוא עצמו טוען שהענקיות מעמק הסיליקון מפלות לרעה עמדות שמרניות. לכן, הן הצד הדמוקרטי והן הרפובליקני, מצפה מהסוכנויות לעמדה מחמירה נגד הענקיות. 

"ההשפעה הפוליטית תמיד קיימת, אך תחת ממשל טראמפ היא גרועה בהרבה. בעידן טראמפ, מומחיות וניסיון קשורים לנאמנות לטראמפ ולמוכנות ללכת בעקבות הגחמות שלו", אומר פרופ' ברק אורבך מאוניברסיטת אריזונה ל"גלובס". "באופן כללי, הפקידים בסוכנויות מחוייבים לשרת את הציבור ועובדים מאוד קשה, אך הסיטואציה הפוליטית מעיבה על יכולתם לבצע. עובדי הסוכנויות והבכירים מרגישים בימים אלה שיש דברים שהם חייבים לעשות, ויש דברים שהם לא יכולים לעשות. עדיין, הלחצים הפוליטיים החזקים משמעם שהם מחוייבים להקדיש משאבים רבים להגיב אליהם".

בית הנבחרים מגבש מדיניות עתידית 

במקביל לחקירות הסוכנויות הפדרליות, גם תת הוועדה להגבלים עסקיים בוועדת השיפוט של בית הנבחרים מקיימת חקירות דומות. לבית המחוקקים אין סמכויות אכיפה כלל, אך בשנים האחרונות נוטים שם לחקור מנכ"לים של חברות טכנולוגיה גדולות ולזמן אותם לעדויות שונות. הנוהג הזה קיבל תנופה עם פרשת קיימברידג' אנליטיקה והתחזק שוב בחודשי הקורונה. ברוח הקורונה, הוועדה החלה לבחון בשבועות האחרונים את היחס של מיקרוסופט למתחרות כמו זום וסלאק, בחשש להפרות של הגבלים עסקיים.

בראש תת-הוועדה עומד דיוויד סיסליין מהמפלגה הדמוקרטית, שנחוש להראות שלא רק פקידי טראמפ, אלא גם נבחרי הציבור עובדים נגד הענקיות בשביל הבוחרים. בחודשים האחרונים, הוועדה מקיימת חקירה רחבת היקף נגד ארבע הענקיות ולאחרונה פורסם כי בכוונתה לזמן את ארבעת המנכ"לים של הענקיות למתן עדות בפני בית המחוקקים ביולי. ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, אישר כבר את הגעתו. במקביל, הוועדה אספה מסמכים מהחברות הנוגעים לנזקים אנטי-תחרותיים שנגרמו מפעילותן, לכאורה. כיוון שאין לה סמכויות אכיפה, מטרת החקירה לסייע למחוקקים לגבש דוח המלצות למדיניות עתידית שתעודד תחרות בשוק הטכנולוגיה.

כיוון שמי שמנהל את החקירות בפועל הם פוליטיקאים, או בכירים שקיבלו את תפקידם דרך מינוי פוליטי, בולט היעדרם של מומחים בתמונה ורבים מתקשים לקחת את החקירות ברצינות. בתשאול המפורסם של מארק צוקרברג בקונגרס ב-2019, הוא נשאל על ידי אחד מהנבחרים כיצד הפלטפורמה מרוויחה כסף. "אנחנו מציגים פרסומות, סנטור", הוא ענה, במשפט המפורסם שהפך לדוגמה לבורות הכמעט מגוחכת של המחוקקים.

המפרסמים התלוננו, התובעים במדינות חוקרים

לגופים הפדרליים מצטרפים גם התובעים הכלליים המקומיים של מדינות ארה"ב השונות. כיום, 50 תובעים כלליים של מדינות בארה"ב מנהלים חקירה נגד גוגל, בהובלת קן פקסטון, התובע הכללי הרפובליקני של מדינת טקסס. במקביל, התובעת הכללית הדמוקרטית של ניו יורק, לטישיה ג'יימס, מובילה 47 תובעים כלליים בחקירה על פרקטיקות אנטי-תחרותיות של פייסבוק. נגד אמזון מתנהלת בימים אלה חקירה של שני תובעים כלליים - של וושינגטון ושל קליפורניה, בה ממוקמים המטות של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולכן הרגולציה שהיא מפעילה היא בעלת השפעה גדולה במיוחד.

החקירות הללו מגיעות בעקבות תלונות של מפרסמים על עליות מחירים בפייסבוק ותנאים לא הוגנים שמציבה להם גוגל, ותלונות של סוחרים באמזון על כך שהחברה מעתיקה את המוצרים שלהם ומקדמת את החלופות שלה בפלטפורמת הסחר המקוון שלה. אין לתובעים הכלליים במדינות סמכות רשמית בכל הנוגע להגבלים עסקיים, אך מאז שנות ה-80 הם מגבירים את פעילותם בתחום זה בהדרגה.

התובעים הכלליים של המדינות מחוברים באופן ישיר לדרג הפוליטי, ולכן בוחרים פעמים רבות לפעול בתחום ההגבלים העסקיים כשזה זוכה לתשומת לב ציבורית. מבחינת תושבי המדינות, פעמים רבות הם מעדיפים לראות את המדינה שלהם נוקטת בפעולה, היכן שהשלטון הפדרלי לא מראה תוצאות. עם זאת, בפועל, החקירות הללו מתנהלות לרוב בשיתוף פעולה עם השלטון הפדרלי, כפי שמתרחש עם החקירות הפעילות כיום.

חקירה באירופה? טראמפ פתאום מתנגד

באירופה רגולציה כלפי חברות היא מחמירה מזו שבארה"ב, ומובלת בעיקר על ידי נציבות הסחר באיחוד האירופי. גם כאן, כל ענקיות הטכנולוגיה הן אמנם מארה"ב, אך האיחוד פועל בשנים האחרונות כדי למצב עצמו כסמן המוסרי בכל הנוגע לרגולציה של טכנולוגיה.

כך הוא פעל בנוגע לחקיקת הגנת הפרטיות האירופית, ה-GDPR; בעניין חקיקה בתחום הבינה המלאכותית ובמיסוי דיגיטלי, וכך גם בנוגע להגבלים עסקיים. בדיונים אלה, פעמים רבות ארה"ב זונחת את העמדה המחמירה שהיא תופסת כלפי פנים, ומנסה להגן על הענקיות. באותו ראיון ל-CNBC בו אמר טראמפ כי הענקיות הן מונופול, הוא התייחס לקנסות שהטיל האיחוד על חברות טכנולוגיה אמריקאיות ואמר: "אני לא בטוח אם הם [אירופה] חושבים ככה. הם פשוט מבינים שזה כסף קל".

כיום, הנציבות מנהלת לא פחות מ-4 חקירות הגבלים עסקיים נגד ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. הן מנוהלות בהובלתה של מרגרית' וסטגאר, סגנית נשיא בכירה האחראית על מדיניות התחרות בנציבות. בניגוד לחקירות הרחבות שמנהלים המוסדות הפדרליים בארה"ב, הנציבות חוקרת סוגיות צרות יחסית, בעקבות תלונות או מקרים ספציפיים. החקירות בוחנות הפרה של חוקי האיחוד, ואם הפרה כזו נמצאת - הנציבות מטילה קנסות. בשנה שעברה, הנציבות הטילה קנס של 1.7 מיליארד דולר נגד גוגל על כך שפגעה בתחרות בענף הפרסום המקוון.

כך, לאחר שפלטפורמת המוזיקה השוודית ספוטיפיי התלוננה על יחס לא הוגן מצד אפל בחנות האפליקציות שלה, הנציבות פתחה בחקירה בנושא. החברה יצאה נגד העמלות הגבוהות שאפל גובה על כל מנוי שנרשם לשירותיה דרך החנות שלה. במקביל, היא טענה שאפל מקדמת בחנות האפליקציות שלה את שירותי המוזיקה שלה עצמה על פני ספוטיפיי. חקירת האיחוד נפתחה כשנה לאחר הגשת התלונה, במקביל ובנפרד לתביעה דומה שהוגשה נגד אפל לבית המשפט העליון בארה"ב על ידי משתמשים, שטענו שהמונופול שלה פוגע בתחרות ומעלה עבורם מחירים.

חקירות נוספות שהנציבות מנהלת כיום, הן נגד שירות התשלומים של אפל, אפל פיי, והיא נוגעת לחששות שאפל מפרה את חוקי התחרות שלה, בכך שהיא קובעת תנאים לאופן שבו יש לשלב את שירות התשלומים שלה בחנויות, ובמקביל מגבילה את היכולת של משתמשי אייפון להשתמש במערכות תשלומים חלופיות. חקירה אחרת מתנהלת נגד אמזון, והיא חוקרת את ההתנהלות שלה כלפי סוחרים בחנות המקוונת שלה, בעקבות תלונה לנציבות, בדומה לחקירה של התובעים הכלליים במדינות ארה"ב. עוד חקירה מתנהלת סביב עסקת הרכישה של גוגל את חברת פיטביט, שעלולה להפר את חוקי התחרות במדינה ולפגוע בצרכנים אירופיים - גם היא נפתחה בעקבות תלונה של ארגון צרכנים באירופה. 

החקירות נגד ענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה

■ בדיקת הפרקטיקות האנטי-תחרותיות של חברות הטכנולוגיה הגדולות והאם הן מנצלות את שליטתן בתחומים שונים. מי חוקר? משרד המשפטים האמריקאי. מתי פורסמה? יולי 2019

■ חוקרי הגבלים עסקיים בוועדת השיפוט של הקונגרס מבקשים לזמן את המנכ"לים של הענקיות להעיד בפני הקונגרס ולספק מסמכים הנוגעים לנזקים תחרותיים לכאורה, כחלק מגיבוש דוח המלצות למדיניות עתידית. מי חוקר? ועדת השיפוט של הקונגרס. מתי פורסמה? יוני 2020

■ רכישות שעשויות להיות אנטי-תחרותיות של חברות מתחרות שהענקיות ביצעו ב-10 השנים האחרונות, כולל רכישות שכבר אושרו על ידי הממשלה. מי חוקר? ועדת הסחר הפדרלית (ה-FTC). מתי פורסמה? פברואר 2020

גוגל

■ פרקטיקות אנטי-תחרותיות של גוגל בנוגע למנוע החיפוש שלה ולשליטה שלה בשוק מודעות הפרסום. מי חוקר? משרד המשפטים האמריקאי. מתי פורסמה? יוני 2019

■ חקירה לבחינת ראיות לפרקטיקות אנטי-תחרותיות של גוגל בעסקי הפרסום שלה, במנוע החיפוש שלה, ובמערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים, אנדרואיד. מדובר על תנאים אנטי-תחרותיים שהחברה מעמידה למפרסמים ועל רכישות אגרסיביות של מתחרות לכאורה. מי חוקר? התובעים הכלליים של 50 מדינות בארה"ב. מתי פורסמה? ספטמבר 2019

■ האם הרכישה של חברת פיטביט מפרה את ההגבלים העסקיים באיחוד. הרכישה התבצעה בנובמבר 2019 תמורת 2.1 מיליארד דולר. מי חוקר? הנציבות האירופית. מתי פורסמה? מאי 2020

פייסבוק

■ האם פייסבוק הפרה חוקי מדינות או חוקים פדרליים כתוצאה מהתנהלות אנטי-תחרותית שקשורה לשליטתה בשוק המדיה החברתית. בין היתר, נבחנת האם ההתנהלות האנטי-תחרותית לכאורה מסכנת מידע פרטי של משתמשים, ומעלה את מחירי מודעות הפרסום. מי חוקר? התובעים הכלליים של 47 מדינות בארה"ב. מתי פורסמה? ספטמבר 2019

■ האם פייסבוק הפרה את חוקי התחרות ברכישות שלה את וואטסאפ, אינסטגרם, ועוד. מי חוקר? ה-FTC. מתי פורסמה? יוני 2019 

אפל

■ פרקטיקות אנטי תחרותיות לכאורה של אפל כלפי אפליקציות שמתחרות בשירותים שלה בחנות האפליקציות שלה (אפסטור), ומדיניות גביית עמלות אנטי-תחרותית. מי חוקר? הנציבות האירופית. מתי פורסמה? יוני 2020

■ חששות שאפל מפרה את חוקי התחרות שלה, בכך שהיא קובעת תנאים לאופן שבו יש לשלב את שירות התשלומים שלה בחנויות, ובמקביל, מגבילה את היכולת של משתמשי אייפון להשתמש במערכות תשלומים חלופיות. מי חוקר? הנציבות האירופית. מתי פורסמה? יוני 2020

אמזון

■ שימוש לכאורה של אמזון במידע של מוכרים בפלטפורמה שלה כדי להציע מוצרים מתחרים באופן אנטי-תחרותי. מי חוקר? הנציבות האירופית. מתי נפתחה? 2018

■ האם היחס של אמזון למוכרי צד ג' בפלטפורמת האי-קומרס שלה מפר את חוקי התחרות. מי חוקר? התובעים הכלליים של וושינגטון וקליפורניה.  מתי נפתחה? יוני 2020