עסק ביום | פיצ'ר

מורה הדרך ששובת רעב מול האוצר: "אני רוצה תוכנית מסודרת"

מורה הדרך פיטר גוחבט יושב (37) במאהל שהקים מול משרד האוצר בירושלים
• "יש ענפים שלאט מתחילים לחזור, ויש ענפים שלא רואים אופק, אחד מהם הוא הענף שלי, התיירות" • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

פיטר גוחבט, מורה דרך / צילום: תמונה פרטית
פיטר גוחבט, מורה דרך / צילום: תמונה פרטית

זה היום השני שבו יושב מורה הדרך פיטר גוחבט (37) במאהל שהקים מול משרד האוצר בירושלים. "עת לדבר ועת למעשים", כתב בעמוד הפייסבוק שלו. "יש ענפים שלאט מתחילים לחזור, ויש ענפים שלא רואים אופק, אחד מהם הוא הענף שלי, התיירות".

גוחבט מבין שאם ב-2023 נחזור למספרים של 2019 בהיקף התיירים, מדובר בתרחיש אופטימי. מה שהוא מבקש להשיג במחאה היא תוכנית מסודרת, "שלא יהיה מצב שאומרים שפותחים את השמים ב-15 ביוני ואז ב-1 ביולי ואז ב-1 באוגוסט, וזה גם לא קורה. אני רוצה תוכנית עבודה מסודרת. שיגידו לי שהשמים לא ייפתחו בעוד שנה ואני אדע לחפש משהו אחר. ברור לכולם שכל עוד יש חובת בידוד של 14 ימים - לא יהיו תיירים".

גוחבט אומר שהוא עצמו נמצא במצב טוב יחסית. "אני רווק, אין לי ילדים, אין משכנתה, ולמזלי לא נכנסתי להתחייבויות שרציתי על מנת להתפתח בתחום, מה שמשאיר לי מרווח נשימה לחודשים הקרובים, אבל לא כך לרבים מעמיתיי", הוא אומר ומתכוון למאות האלפים שמתפרנסים מתיירות. "לפחות 1,000 אוטובוסים מעלים אבק בחניונים", לדבריו. עוד הוא מונה את המסעדות, בתי הקפה והרוכלים בשוק ואת המלונאים שלדבריו לא יחזיקו מעמד לאורך זמן עם 20% תפוסה. "אני יושב פה בשביל להציל את נובמבר. גם אם פותחים את שדה התעופה עוד שבוע, זה לא אומר שהתיירים באים". 

בסוף החודש מתוכננת הפגנת ענק של עובדי ענף התיירות והתעופה מול משרדי הממשלה בירושלים. מאהל המחאה יוקם בתחילת השבוע מול משרד האוצר.

האם תיירי הפנים יכולים להשלים את החסר?

"לא, מספר האנשים במדינה מוגבל וכוח הקנייה נפגע לכולם. אז בסופ"ש של שבועות אילת הייתה מלאה, אבל באמצע השבוע התפוסה נמוכה. תיירות הפנים שעליה אפשר להסתמך בשיעורים מסוימים מורכבת מוועדי עובדים או מגמלאים, וגם זה לא יחזור כל כך מהר".

גוחבט, תושב ירושלים, הוא מורה דרך זה 8.5 שנים. לפני כן ומאז שהשתחרר מצה"ל עבד במשך 5 שנים בבית מלון. מעמד מורי הדרך, הוא מסביר, מורכב בהיבט של הזכויות. "אנחנו מוגדרים גם עצמאים וגם שכירים. לפי חוק ביטוח לאומי אני לא יכול להיות עצמאי לגמרי כי אם אני עולה על אוטובוס של תיירים אני צריך להיות שכיר, אבל אם אני בקשר מול לקוח בחו"ל, אני עצמאי. אני מועסק על ידי 4-5 חברות כעובד יום. על החלק שלי כשכיר הייתי אמור לקבל דמי אבטלה, אבל הכול קוזז לי לאפס. קיבלתי כעצמאי מענק קטן מביטוח לאומי ובינתיים אני שורף חסכונות". 

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il