פורצת דרך: סיפורה המרתק של חלוצת לימודי הגמרא בקרב נשים

ספרה של אילנה קורשן, תלמידת חכמים אמיתית שהגיעה אל לימוד הדף היומי כמעט בטעות אחרי שעלתה לארץ והתגרשה, מוכיח שגם ספר על גמרא יכול להיות מגניב

עטיפת הספר “ים של דיו”  / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
עטיפת הספר “ים של דיו” / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

אילנה קורשן היא תלמידת חכמים אמיתית. כרך תלמוד הולך איתה באשר תלך - בשוכבה ובקומה ובהולכה בדרך. היא משתקעת בגמרא תוך כדי הליכה ברחוב, נסיעה באוטובוס וטיסה; כשהיא אוכלת ארוחת ערב (ומקפידה שרוטב עגבניות לא יכתים את הדפים); בריצת הבוקר שלה, כשהיא מקשיבה באוזניות לשיעורים על הדף היומי. היא נרדמת עם ספר ומתעוררת עם ספר, לא פעם כשהוא נטוי על פניה כאוהל ואפה משמש לה סימנייה. כך היא מתארת את עצמה בספר "ים של דיו" (כנרת, זמורה, דביר).

יש בזה משהו אובססיבי, אבל אולי מי שלוקח על עצמו משימה כמו לימוד הדף היומי - עניין של 37 כרכים ו-2,711 עמודים של טקסט קשה לפיצוח - חייב להיות קצת אובססיבי. במיוחד אם התלמיד החכם אינו ספון בישיבה ואשתו מפרנסת אותו אלא הוא תלמידה חכמה, שלפחות בתחילת הספר היא גרושה טרייה ועולה חדשה, שמפרנסת את עצמה מעבודה כמתרגמת וסוכנת ספרותית וחיה לבדה בדירה שכורה.

אילנה קורשן - סופרת, מתרגמת ועורכת ספרותית - שנולדה וגדלה בקהילה אורתודוקסית-מודרנית בארה"ב, בוגרת אוניברסיטאות הרווארד וקיימברידג’, עלתה לארץ בשנות ה-20 לחייה בעקבות בעלה. הנישואים לא צלחו, והיא מצאה את עצמה לבד בירושלים. בגיל 28 החלה ללמוד את הדף היומי ובכך, בלי כוונה, הפכה לחלוצה בתחום זה.

עד לפני שנים אחדות היה התלמוד נחלתם של גברים בלבד. רק בשנים האחרונות, כחלק משינויים מהפכניים שמחוללות נשים אורתודוקסיות בחברה הדתית, נוצרה תנועה רחבה של לומדות, ויש כבר שיעורי הדף היומי לנשים ואפילו פודקאסט, שמשתתפות בו מדי יום מאות נשים. באירוע סיום הש"ס האחרון - סיום חגיגי של מחזור לימוד מלא, המתרחש פעם בשבע שנים וחצי - התקיים בפעם הראשונה בהיסטוריה אירוע כזה גם לנשים, בהשתתפות אלפי לומדות. ונשים, מתברר, ניגשות אל הטקסטים העתיקים האלה אחרת, ומביאות אליהם מטענים אחרים, אישיים ואינטלקטואליים, מעולמות התוכן שלהן.

אילנה קורשן חוננה ביכולת להנגיש נושאים מורכבים. מי היה מאמין שספר שעוסק בלימוד גמרא יכול להיות קריא, זורם וכיפי? "כמו השוערים בבית המקדש, הגעתי למסקנה שגם מקצוע התרגום יכול להיחשב לשליחות", היא כותבת. אבל לא רק כמתרגמת, גם ככותבת היא מצליחה לגשר בין העולמות, ולתווך את הדינים העתיקים, ההלכות והאגדות גם לחילונים גמורים, שמימיהם לא חבשו את ספסלי בית המדרש.

בסגנון קולח ובכנות כובשת משלבת קורשן סיפורים אישיים - דייטים כושלים, זיכרונות ילדות והתמודדות עם תסכולים, ולהבדיל, סיפורי אהבה ולידה - עם תובנות שעולות בה מהלימוד. מסכת סוכה משתלבת עם דירות ארעי רעועות; מסכת נדרים עם התמודדות עם אנורקסיה; חורבן בית המקדש עם התפרקות נישואיה; סדר נשים על יחסי גברים-נשים אז והיום.

לפעמים זה קצת מלאכותי. הכול קשור בכול - רצועת התריס וחוט השני שהלבין כשלג כשאלוהים מחל לעם ישראל; הגבר שמתחיל איתה בטיסה בדיוק כשהיא לומדת מסכת כתובות, ומשרבט את מספר הטלפון שלו בשולי הכרך התלמודי, מעל כותרת הפרק "נערה שנתפתתה". אבל רוב הזמן זה עובד, ועל הדרך גם לומדים משהו וזוכים בהצצה לפרדס, הרפתקה אינטלקטואלית בעולמם הסבוך של חז"ל ובעולמה של אישה אחת שובת לב. 

דירוג: 4