אל על רשמה הפסד של 140 מיליון דולר ברבעון בצל משבר הקורונה

זאת לעומת הפסד של 55 מיליון דולר ברבעון הראשון לשנת 2019 • הוצאות המימון נטו הסתכמו בכ-65 מיליון דולר בהשוואה לכ-18 מיליון דולר ברבעון הראשון לשנת 2019 • עיקר הגידול נובע מהוצאה בסך של 41 מיליון דולר בגין עסקאות גידור דלק סילוני

גונן אוסישקין / צילום:סיוון פרג'
גונן אוסישקין / צילום:סיוון פרג'

מצבה הפיננסי העגום של אל על בא לידי ביטוי בעוצמה בדוחותיה הכספיים. לצד הפסד של 140 מיליון דולר שהציגה הערב אל על בסיכום הרבעון הראשון של השנה - גדול ביותר מ-150% מהפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, את דוחותיה הכספיים ממשיכה ללוות הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, שמציינים כי להמשך פעילותה היא נדרשת להזרמת כספים משמעותית.

על הפרק נמצא סכום של 400 מיליון דולר, אשר בגינו מקיימת אל-על מו"מ בשני מתווים אפשריים - קבלת מלוא הסכום כהלוואה שתגובה במרביתה בערבות מדינה, או לחלופין קבלת הלוואה של כ-250 מיליון דולר בגיבוי המדינה והנפקת מניות של כ-150 מיליון דולר, גם היא בגיבוי המדינה.

בהשפעת משבר וירוס הקורונה, הכנסות הרבעון הראשון של השנה שמציגה חברת התעופה הנמצאת בשליטת בני הזוג תמי ודדי בורוביץ' התכווצו ב-25% ל-321 מיליון דולר, ובהמשך היא מציגה מעבר להפסד גולמי והגדלת ההפסד התפעולי ב-75%, ל-93 מיליון דולר.

עוד בהשפעת הקורונה, אל על סבלה גם מעלייה חדה בהוצאות המימון הרבעוניות שלה בהשפעת עסקאות גידור על מחירי הנפט, בעקבות צריכת דלק נמוכה ביחס להערכותיה המקוריות לשנת 2020.

אל על הפסיקה לטוס במרץ, והדוחות מתייחסים לתקופה של ינואר, פברואר מרץ ואפריל, כלומר שרק מחצית מהתקופה תופסת את משבר הקורונה בתוכה. אמנם מדובר בעונת החורף שמאופיינת בתנועה דלה יותר אבל החודשיים הראשונים של השנה היו בתקופה של טרום המשבר ועל כן ההפסד הגדול לא מתייחס רק לתקופת הקורונה.

בחודש מאי פרסמה אל על את דוחותיה הכספיים לשנת 2019, אותה סיכמה בהפסד של כ-60 מיליון דולר, אחרי שבסיכום 2018 הפסדיה הסתכמו בכ-52 מיליון דולר.

מניית אל על צללה בכ-40% מתחילת השנה, ומשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-280 מיליון שקל.

"המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע העולם ב-100 השנים האחרונות"

תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2020 הושפעו משמעותית ממשבר הקורונה, בעקבותיו הפסיקה החברה את פעילות הנוסעים הסדירה שלה מאז חודש מרץ והיא לא מתכננת לחדש אותה לפחות עד לסוף יולי. 90% מ-6,300 עובדי החברה הוצאו לחל״ת.

אל על עדיין לא קיבלה סיוע מהמדינה, כששתי אפשרויות המתווה שנמצאות לפתחה הן הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%, ובעבור זה הבעלים יידרשו להזרים 150 מיליון שקל או הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות 75% מהמדינה ועוד הנפקה של 150 מיליון דולר של מניות שהמדינה מתחייבת לרכוש. כלומר - מתווה של הלאמה.

בכל מקרה אל על חייבת להציג הסכמים עם העובדים שלה להתייעלות שהיא מחויבת לבצע, לרבות פיטורים של שליש מהעובדים. סקטור הדיילים כבר חתם על הסכם אבל הטייסים רחוקים מכך.

מוקדם יותר נפתחה חזית בין הטייסים וההנהלה לאור מחלוקת בין הצדדים, חזית שאף תוביל לשיבושים בטיסות המועטות שהחברה מבצעת, כבר ממחר.

בשעה שבדומה לחברות תעופה אחרות החברה לא מוכרת כרטיסים כלל, ההכנסות שלה ירדו בכ-25% לכ-321 מיליון דולר, לעומת כ-429 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד. החברה רשמה הפסד נקי של 140 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה כשהיא חייבת לצרכנים סכום עצום של 350 מיליון דולר על טיסות שבוטלו לאורך התקופה. אל על מתחייבת להחזיר את הכספים אם וכאשר היא תקבל סיוע.

החברה מונה כמה מהלכים שהיא ביצעה להתייעלות בצל המשבר, לרבות הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20% מאז תחילת חודש מרץ ודחייה תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים החכורים. נזכיר כי רוב המטוסים של אל על, לרבות צי הדרימליינר, נרכשו בעסקאות מימון. החברה מכרה אחזקות בחברת ממן תמורת כ-15.4 מיליון דולר ואף קיבלה בהסכמת בית המשפט וההסתדרות 105 מיליון שקל מתוך עודפי קופות פיצויים של עובדי החברה עוד לפני ההפרטה של החברה.

באשר למתווה הסיוע, מדגישה החברה כי ״היות וקיימת אי ודאות בקשר להשלמת קבלת הסיוע, שהינו חיוני על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר בשלב זה, קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי, ובהתאם לכך כוללים הדוחות הכספיים הערה כאמור״. טייסי החברה ציינו מוקדם יותר הערב כי הם מצפים שהחברה תבחר במודל ההלאמה כשהם טענו כי הבעלים לא יכולה עוד להנהיג את החברה.

מנכ"ל אל על גונן אוסישקין מסר כי "העולם עומד כיום בפני המשבר הכלכלי העמוק ביותר שידע ב-100 השנים האחרונות. במשבר זה ענף התעופה הוא הראשון להיפגע, והאחרון להיחלץ מהמשבר. בשל המשך התפשטות המגיפה, קיימת עדיין אי ודאות רבה בעולם כולו לגבי העיתוי שבו ישובו הענף בכלל, וחברת אל על בפרט, לפעילות סדירה ומשמעותית.

"משבר הקורונה הינו מסדר גודל שלא הכרנו, ואף חברת תעופה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לשרוד אותו ללא סיוע מדינתי. הנהלת אל על משקיעה את כל מרצה כדי להגיע להסכמות הנדרשות, לרבות מול עובדיה, על מנת לסכם את מתווה סיוע המדינה מול משרד האוצר, שמטרתו לייצב אותה מבחינה פיננסית ולאפשר את המשך הפעלתה בשנים הבאות. העמדת הסיוע, יחד עם ההשתלטות העולמית על המגפה, יאפשרו לענף התעופה ולאל על לשוב בהדרגה לפעילות סדירה ומשמעותית.

"גם בתקופה כה מאתגרת, אנו גאים על כך שחברת אל על ועובדיה סייעו משמעותית במאבק מול הקורונה. החברה הפעילה טיסות מורכבות ליעדים מרוחקים - ביניהם: אוסטרליה, קולומביה, קוסטה ריקה, פרו ואחרים, כדי לחלץ אזרחים ישראלים ולהביאם בשלום לישראל. כמו כן, החברה גאה על כך שהפעילה טיסות בהן הובאו לישראל מטענים חיוניים למאבק במגפת הקורונה".

סמנכ"ל הכספים, דגנית פלטי: "מגפת הקורונה קטעה באיבן את תוכניות החברה להרחבת פעילותה, עם השלמת החלפת הציים ותוכנית ההצטיידות שלה במטוסים חדישים. למרות שהחברה התחילה את השנה עם יתרות מזומנים גבוהות במיוחד בסך של כ -264 מיליון דולר, המשבר גרם לבעיית נזילות קשה. וזאת, עקב הפסקת טיסות הנוסעים הסדירות שלה החל מחודש מרץ 2020, שהתבטאה בירידה של כ- 25% בהכנסותיה, בעת בו כבר התגבש רב רובו של החוב בגין המטוסים החדשים.

"גם הירידה במחירי הדלק, שבעת הרגילה הינה מבורכת, גרמה להפסדים בעסקאות הגידור, שבצריכה נמוכה, בחלקן אינן מוכרות חשבונאית כאפקטיביות והחברה רשמה הוצאה של 56 מיליון דולר ברבעון בגינן. כמו כן נרשמה ירידה של כ- 108 מיליון דולר בקרנות ההון בגין סך עסקאות הגידור של דלק, שע"ח וריבית, שחשבונאית מוכרות כאפקטיביות.

"ירידה נוספת בהון העצמי נגרמה בשל הפסד בסך של כ- 140 מיליון דולר ברבעון. על מנת לשפר את נזילותה של החברה, דחתה החברה בהסכמה תשלומי חכירה, חתמה על מזכר הבנות לביצוע עסקת "Sell & lease back" של שלושה מטוסים בהיקף של כ-76 מיליון דולר, ממשה את אחזקותיה בחברת ממן תמורת כ-15 מיליון דולר, שחררה עודפים מקופות פיצויים ותיקות בהיקף של כ-105 מיליון שקל, וביצעה מהלכים נוספים. החברה פועלת מול בנקים לגיוסן של הלוואות בקשר למתווי הסיוע שהציעה המדינה."