"בארץ מעודדים את העובדים להישאר בבית"

דן בן יהודה, 44, הוא הבעלים של "גורם אנושי", חברת הדרכה שמתמחה בבטיחות בדרכים, מניעת שימוש לרעה באלכוהול וקידום בריאות. בן יהודה שייך לקבוצה גדולה של עשרות אלפי בעלי שליטה שכירים בארץ - הוא גם בעל החברה וגם משלם לעצמו משכורת חודשית. בתחילת המשבר גילתה הקבוצה הזאת שהיא לא נמצאת על סדר היום של הממשלה, ובן יהודה וחבריו לא היו זכאים למענק סיוע במסגרת הפעימה הראשונה של המענקים. בפעימה השנייה הם כבר נכללו, אבל האפשרות שלהם להגיש בקשת מענק נפתחה באיחור משמעותי ביחס לשאר העצמאים, וחלקם עדיין מחכים לכסף.

בן יהודה כבר קיבל את הכסף עבור הפעימה השנייה (10,500 שקל) אך גילה כי אינו זכאי למענק הפעימה השלישית, מאחר שקיבל באפריל תשלום משמעותי ממשרד הביטחון על הדרכות ופעילויות שביצע עבורם בדצמבר 2019 ובינואר 2020, טרום תקופת הקורונה (בעיית השוטף פלוס הידועה לשמצה שהוציאה עצמאים רבים מגדרי הזכאות למענק).

"שילמו לי בתחילת אפריל את חשבונית העסקה בעבור השירותים הללו, מה שאילץ אותי להוציא חשבונית מס קבלה על פעילות שהייתה בסוף השנה שעברה ותחילת השנה הנוכחית ולא קשורה לקורונה כהוא זה, והופ נוצר לי מחזור שמונע ממני את הפיצוי בפעימה השלישית כאשר בפועל הייתה אפס פעילות מ-15 במרץ", מספר בן יהודה. "היינו בהשבתה טוטאלית מה-15 במרץ. מחזור אפס מרץ-אפריל ובמאי הייתה פעולה אחת בודדת, אבל את המדינה זה לא מעניין, כי היא רואה מחזור יחסי ל-2019 שלא מוכיח 25% ירידה".

מה מצבך לאחר "החזרה לשגרה" ופתיחת העסקים?
"אני עובד בעיקר עם המגזר הציבורי - כל שכבות הגיל בבתי הספר, קשישים, אירועי קהילה בעיריות, סטודנטים, חיילים ועובדי חברות. לפני המשבר העסקתי בין עשרה לעשרים עובדים, חלקם שכירים וחלקם עצמאים ושתי עובדות מטה במשרד. היו לנו הדרכות ופעילויות שכללו לפעמים 6-8 עובדים במקביל מטעמנו. היינו עסוקים. החברה בת עשר שנים. אנחנו לא חדשים בשטח. עכשיו אנחנו מוקפאים. אין אצלנו חזרה לשגרה. מאמצע מרץ עד עכשיו הייתה פעילות אחת בודדת של החברה".

בן יהודה מרגיש שהמגזר שלו נשכח במהלך המשבר. "מדברים המון על עולם התרבות ועולם ההפקות אבל יש סקטור ענק שלא מדברים עליו, של שכירים ופרילנסרים שעובדים בעולם ההדרכה, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אף אחד לא רואה אותנו. אנחנו לא מאוגדים. זה המון אנשים פרטיים וגופים לא גדולים שאין להם קול. חברות הדרכה הן בדרך כלל חברות קטנות".

בימים אלה מנסה בן יהודה להחיות את העסק שלו, אך הוא מרגיש כי דווקא המדינה היא זו ששמה לו רגל. בן יהודה: "רציתי להחזיר את עובדות המטה שמנהלות תיקי לקוחות באחוזי משרה נמוכים, פחות מ-50%, לכמה שעות ביום, כדי להתניע את העסק וליצור אופק לשנת הלימודים הבאה, אך אסור להן לעבוד. הן מקבלות כסף כדי לא לעבוד. קוראים לזה חל"ת וזה טעות. היו צריכים לקרוא לזה דמי מחייה לתקופת הקורונה ולאפשר למעסיקים להחזיר את העובדים בחלקיות משרה מבלי לשלול את הזכאות שלהם לכסף. בעקבות החל"ת עלול להיות מצב שאאלץ לשכור כוח אדם אחר, לא מיומן, להנעת החברה, כי לעובדות הקבועות שלי אסור לחזור או שהן יאבדו את זכויותיהן. זה מגוחך.

"בעולם יש מודלים שבהם משלמים לעובדים דרך המעסיק, כדי לשמור עליהם ועליו וגם לאפשר עבודה בהיקפים נמוכים. במקום לתת כסף למעסיקים עצמם כדי שהם יוכלו להניע את המערכת, כמו במודל הגרמני, בארץ מעודדים את העובדים להישאר בבית".

תצליח להתאושש מהמשבר?
"השנה הזאת אבודה לחלוטין. אני נמצא על אש קטנה מאוד ואיום מתמיד של ביטול. ביולי מתוכנן טפטוף של כמה הדרכות, שעלולות להתבטל בין רגע בהתאם למצב שיהיה. אנחנו גם לא יודעים מה יהיה בשנת הלימודים הבאה. יש הרבה מקומות שפשוט לא בא להם להכניס אנשים חיצוניים להדרכות עם כל ההנחיות והנהלים הנדרשים. שמתי בעבר בצד כסף בצד לתקופת משבר, ואני אוכל היום את כל החסכונות שלי. אין לי מושג מה יהיה הלאה".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il