פרשת ישראל ביתנו: השופט רמז כי שניים מהאישומים נגד פאינה קירשנבאום חלשים

פרשת "ישראל ביתנו" (פרשה "242") נכנסה לישורת האחרונה: אתמול (ג') התקיים באולמו של שופט בית המשפט המחוזי בת"א ירון לוי מה שצפוי להיות הדיון האחרון בפרשה. זאת, בטרם ימסור ביהמ"ש את הכרעת דינו בנוגע לשני הנאשמים האחרונים בתיק "מקבלי השוחד" שטרם הוכרע עניינם: סגנית שר הפנים וחברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, פאינה קירשנבאום; ומנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן. השופט לוי הצהיר בסיומו של הדיון כי הוא כבר כתב מאות עמודים מהכרעת הדין, וכי זו צפויה להינתן בחודשים הקרובים, ייתכן שאף במהלך פגרת הקיץ שתחל בקרוב. בדיון האחרון רמז השופט לוי כי שניים מ-12 האישומים נגד קרישנבאום חלשים. 

 רמי כהן/ צילום: שלומי יוסף

קירשנבאום מואשמת בקבלת שוחד מעמותות ומגופים שונים בתמורה לחלוקת תקציבים ממשלתיים-קואליציוניים של מפלגתה. זאת, בסיועו הצמוד של יד-ימינה לשעבר, דוד גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של המפלגה והיה הנאשם המרכזי לצד קירשנבאום בפרשה. גודובסקי הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון. השופט לוי גזר על גודובסקי עונש של 7 שנות מאסר, שקוצר ל-6 שנים בעקבות ערעורו לבית המשפט העליון.

 דאוד גודובסקי/ צילום:שלומי יוסף

לפי כתב האישום, קירשנבאום ביקשה וקיבלה במישרין ובאמצעות מקורבים לה ובני משפחתה שוחד בדמות כספים, מימון חופשות, מכשירי אלקטרוניקה, שירותי יחסי ציבור וטובות הנאה נוספות. לטענת המדינה, את טובות ההנאה האמורות קיבלה קירשנבאום בתמורה לכך שהקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו לגופים שונים, כגון עמותות. עוד עולה מהאישום כי תשלום השוחד לקירשנבאום נעשה על-ידי הגופים שאליהם הועברו הכספים הקואליציוניים, באמצעות העברת "נתח" מאותם כספים שהתקבלו אצלם.

כהן, אל"מ במיל' ומי שגם התמודד בעבר ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, נאשם גם הוא במתן שוחד והלבנת הון במסגרת הפרשה. לפי כתב האישום, בין קירשנבאום לבין כהן התקיימה מערכת יחסים כספית של "תן וקח". במסגרת מערכת יחסים זו, נטען באישום, נתן כהן לקירשנבאום טובות הנאה פסולות, ובעקבות כך היטיבה קירשנבאום עם כהן במסגרת מילוי תפקידיה כעובדת ציבור, תוך הפניית תקציבי מדינה למטרות שהיטיבו עמו או הפניית כספי שוחד לטובתו.

עד המדינה ששינה גרסאות

הדיון האחרון, שכבר נדחה פעמיים בשל מגבלות נגיף הקורונה, הוקדש לשאלותיו ותהיותיו של השופט לוי בנוגע לחלק מהאישומים. זאת, לאחר שקרא את מאות עמודי הסיכומים שהגישו לו הצדדים.

כך, רמז לוי לחולשת אחד האישומים נגד קירשנבאום, שבמסגרתו נטען כי מועצה אזורית "מגילות" העבירה כספים לגורמים במפלגת ישראל ביתנו באמצעות הלוביסט ישראל יהושע. זאת, בתמורה לכספים קואליציוניים שהוקצו מישראל ביתנו לטובת מגילות. מוצי דהמן, לשעבר ראש עיריית מגילות, חתם על הסדר טיעון, שבמסגרתו הפך לעד המדינה ואישש אישום זה. מהלכו זה של דהמן זכה לקיתונות של ביקורת מצידם של סנגורי קירשנבאום וקיבל מקום מרכזי בנאום הפתיחה שנשאו בפתיחת שלב ההוכחות של ההגנה.

גם השופט לוי הביע ספק ביחס להסתמכותה הכמעט בלעדית של התביעה על עדותו של עד המדינה דהמן, ותהה מדוע בחרה שלא להעיד גם את יהושע. יהושע הואשם גם הוא בפרשה, ואף הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של "שידול להפרת אמונים", במקום עבירת השוחד והלבנת הון שיוחסה לו מלכתחילה. השופט לוי רמז לתביעה כי באישום זה היא "הולכת על קרח דק", ושאל את התביעה מדוע היא סבורה שיש לתת משקל מכריע לעדותו של דהמן. דהמן העיד כי קירשנבאום ידעה על מנגנון העברת הכספים מהמועצה למפלגה. זאת, לאחר ששינה את גרסתו במהלך חקירותיו מספר פעמים, ולמעשה רק בחקירה מס' 24 ולאחר שחתם על הסכם עד מדינה, קשר את קירשנבאום לעניין.

"ראיות שהן לא מאוד חזקות"

השופט לוי ביקש להתעכב גם על טיעוני התביעה ביחס לפרשיית "איגוד הכדורסל" המהווה גם היא חלק מכתב האישום. במסגרת אישום זה מואשמים קירשנבאום וכהן כי העבירו לאיגוד הכדורסל כספים קואליציוניים שמהם גזר כהן עמלה. משה קליסקי, מבכירי עולם הספורט בישראל, הואשם גם הוא במסגרת הפרשה, והוא הודה במסגרת הסדר טיעון בתיווך לשוחד ונגזרו עליו 8 חודשי עבודות שירות. קליסקי העיד כי בסוף 2011 עדכן אותו  כהן כי יש לו אפשרות להסדיר תקציב עבוד איגוד הכדורסל, שמקורו בכספים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו. עוד העיד קליסקי כי בהמשך לכך, הוא וכהן פנו לקירשנבאום שהורתה על העברת תקציב של מיליון שקל לאיגוד דרך מכון וינגייט. בתמורה לכך, לפי האישום ולפי עדותו של קליסקי, קיבל כהן עמלה של כ-100 אלף שקל מהאיגוד הכדורסל.

השופט לוי הסביר כי לטעמו, אישום זה נשען על "ראיות שהן לא מאוד חזקות". בין יתר התהיות שהעלה לוי, הוא התייחס גם לכתבות שפורסמו באתר הספורט "ONE" בקשר לפרשה והוגשו על-ידי התביעה, והדגיש כי הכתבות עצמן אינן ראיה לאמיתות תוכנן. עוד הדגיש לוי, כי התביעה מסתמכת במסגרת אישום זה במידה רבה על עדות שמועה של אבנר קופל, לשעבר יו"ר וחבר באיגוד הכדורסל.

ראיות חזקות ביתר האישומים

לצד זאת, נדגיש כי מרבית האישומים המרכיבים את כתב האישום רחב ההיקף המגולל 12 אישומים שונים, בהן שש עבירות של לקיחת שוחד וחמש עבירות של הלבנת הון - לא נידונו הבוקר. ביחס אליהן נראה כי די ללוי במה שכתבו הצדדים בסיכומיהם.

כך למשל ביחס ל"פרשת המופעים" הנתמכת על-ידי שני עדי מדינה שהיו בעבר בקשר חברי עם קירשנבאום, ובמסגרתה מואשמת קירשנבאום כי סייעה לחברת הפקות להשיג חוזי הפקה מול גופים שונים בשירות המדינה, בתמורה לעמלה של 10% מסכום הזכייה ששולמו בחזרה לקירשנבאום ולגודובסקי; "פרשת עמותת עזרא" הכוללת גם "ראיית זהב" בדמות טבלה המסכמת את כל הכספים שהועברו לקירשנבאום מהעמותה ואלה שקיבלה מהמדינה בזכות פועלה של קירשנבאום, ושבה כבר הורשע יו"ר העמותה, דניאל אלינסון, במתן שוחד לקירשנבאום; ו"פרשת עמותת איילים" במסגרתה הודה יו"ר העמותה, מתן דהן, במתן שוחד לקירשנבאום וגודובסקי.

עוד נזכיר, כי בתיק מצויות גם הקלטות רבות, בין היתר של שיחות בין גודובסקי לקירשנבאום בהם דנים השניים בסכומי כסף שונים ומשתמשים במילות קוד כדי לתאר דולרים ("ירוק") ושקלים ("עץ"). במהלך דיוני ההוכחות בתיק, התקבל הרושם כי השופט לוי נוטה שלא לקבל את הסברי ההגנה ביחס לשיחות אלה, ומעדיף את גרסת הפרקליטות.

***חזקת החפות: פאינה קירשנבאום ורמי כהן לא הורשעו בכל עבירה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. כל עוד הם לא הורשעו בפסק דין חלוט, הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.

17 נאשמים שעם מרביתם חתמה הפרקליטות על הסדרי טיעון 

פרשת "ישראל ביתנו" שהתפוצצה לפני בחירות 2015, ובה נחקרו 110 חשודים באזהרה והוגשו 17 כתבי אישום, נידונה בבית-המשפט במהלך שלוש השנים האחרונות בתדירות של פעמיים בשבוע. בתיק "מקבלי השוחד" לבדו, הוגשו כ-1,400 מוצגים, נשמעו כ-100 עדים ונכתבו כ-6,000 עמודי פרוטוקול.

מאז הגיעה הפרשה לבית-המשפט באמצע שנת 2017, חתמה הפרקליטות על שורה ארוכה של הסדרי טיעון עם מרבית הנאשמים בפרשה. הסדר הטיעון הבולט ביותר היה זה שנחתם בעניינו של דוד (דאוד) גודובסקי.

גם במשפט הנפרד שהתנהל בעניינם של "נותני השוחד" הגיעה הפרקליטות לשורה של הסדרי טיעון, בין היתר עם מי ששימש כיו"ר עמותת איילים, מתן דהן, שהודה במתן שוחד לגודובסקי ועליו נגזרו 6 חודשי עבודות שירות.

בנוסף לפאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר, ולרמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות - שעניינם טרם הוכרע - הנאשם היחיד שמשפטו נוהל מתחילתו ועד סופו היה יו"ר תנועת עזרא העולמית, דניאל אלינסון. האחרון הורשע במתן שוחד לקירשנבאום, אך נגזר עליו עונש של 9 חודשי עבודות שירות בלבד. זאת, בין היתר לאור העובדה כי הוא לא קידם במעשיו אינטרס אישי פרטי שלו.

גם ביהמ"ש העליון התייחס לפרשה בדצמבר 2019, כשדחה את בקשת גודובסקי לבטל את הסדר הטיעון עמו והפחית את עונשו בשנה אחת בלבד. במסגרת פסק הדין, שלחו שופטי העליון רמז עבה גם לבית המשפט המחוזי הדן בפרשה ולצדדים עצמם, כשהדגישו כי יש להתייחס לשיטת השוחד לכאורה המתוארת בכתבי האישום בחומרה יתרה.