מסר עתרה לבג"ץ לדחייה במתן תשובות לועדת רוזן בנוגע לרפורמה בדואר ונדחתה

משרד התקשורת קיצר את זמן התגובה לדו"ח רוזן ולטענת מסר לא ניתן לה מספיק זמן על מנת שתוכל להתייחס לדו"ח בצורה רצינית • בג"ץ דחה העתירה וקבע שהיא מוקדמת מדי

דואר ישראל  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
דואר ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת בבקשת לדחות מועד הגשת התגובות לשימוע שפרסם המשרד לרפורמה בדואר נדחתה אתמול. חברת מסר, ועוד מספר חברות בתחום, עתרו לבג"ץ בטענה שהזמן שנקצב להן לתגובה אינו מספק ולפיכך ייתכן והמדינה תקדם את הרפורמה (במסגרת ועדת רוזן) בתחום הדואר דרך חוק ההסדרים ולא ניתן יהיה לשנותה.

המלצות ועדת רוזן לרפורמה בתחום הדואר הוגשו לשר התקשורת דאז איוב קרא, ביום 25.2.2019; וביום 17.6.2020 - לאחר שהדוח הובא לפני שר התקשורת הנוכחי, ח"כ יועז הנדל - פורסם הדוח לעיון הציבור, לצד בקשה לקבלת עמדות מהציבור טרם קבלת החלטה בנדון.

המשרד קבע כי תחילה המועד האחרון להגשת התייחסויות הציבור נקבע ליום 16.7.2020 , ואולם כעבור מספר ימים (ביום 21.6.2020) פורסמה הודעה על קיצור המועד האמור ליום 1.7.2020 "לאור אפשרות הקדמת לוחות הזמנים הממשלתיים לאישור תקציב המדינה". פניות מצד מסר ויתר החברות להארכת המועד המקוצר להגשת התייחסויות נדחו על ידי מנכ"ל משרד התקשורת ביום 23.6.2020 - ולכן הוגשה העתירה.

"לטענת העותרות הפגיעה בזכות הטיעון מתבטאת הן בסד הזמנים הבלתי אפשרי שנקבע להגשת התייחסות מטעמן, הן בכך שלא הועברו לידיהן המסמכים והמידע הדרושים להן לצורך גיבוש עמדתן - ולדברי העותרות התנהלות זו מעלה חשש כבד כי הליך השימוע פגום מעיקרו ונערך למראית עין בלבד".

לדברי המדינה אין מקום לקיים ביקורת שיפוטית על הליך שימוע שעודנו מתנהל ויש להמתין לקבלת החלטה סופית ולכן יש לדחות את העתירה על הסף. עוד טענה המדינה כי המועד שנקבע להגשת התייחסויות לדוח הוא סביר בנסיבות העניין, ומאזן כיאות בין מתן אפשרות לעותרות להשמיע את עמדתן ביחס להמלצות הדוח ובין מתן פרק זמן לגורמים המקצועיים במשרד התקשורת לבחון את ההתייחסויות ולהעביר את חוות דעתם המקצועית להנהלת המשרד ולשר התקשורת.

לדברי בג"ץ "הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירות להידחות על הסף בהיותן מוקדמות". עוד נטען כי טענת העותרות שלפיה החלטת שר התקשורת בנוגע לדוח "תיבלע" בחקיקת חוק ההסדרים היא בשלב זה ספקולטיבית בלבד, וטענותיה של חברת מסר לעניין אי-גילוי מלוא המידע והמסמכים שעמדו לפני ועדת רוזן נטענו בעלמא".