כמה חולי קורונה יש באמת בישראל? הסקר הסרולוגי הגדול יצא לדרך וזה כל מה שצריך לדעת עליו

הסקר הסרולוגי שקופות החולים מתחילות לבצע אמור לתת תשובה לשאלה - כמה אנשים חלו בקורונה בישראל, ולאתר את מי שכבר מוגנים מפניה • האם מי שיימצא כבעל נוגדנים לנגיף יהיה מוגן מהדבקה חוזרת והאם דגימת האוכלוסייה תיתן תמונה אמיתית? • "גלובס" עושה סדר

תחנת סקר סרולוגי של קופת חולים לאומית באשדוד. כמה חולים באמת פספסנו? / צילום: משרד הבריאות
תחנת סקר סרולוגי של קופת חולים לאומית באשדוד. כמה חולים באמת פספסנו? / צילום: משרד הבריאות

בימים האחרונים החלו קופות החולים בהנחיית משרד הבריאות לבצע את הסקר הסרולוגי הישראלי. הסקר הזה, אחד מבין הראשונים מסוגו בעולם, אמור לתת תשובה מקורבת על שאלה טריוויאלית לכאורה אך כזו שבאופן מפתיע אין לה שום תשובה עדיין: כמה אנשים חלו עד כה בקורונה בישראל. מעבר ל-25 אלף המאומתים, האם פספסנו 25 אלף נוספים, או אולי עוד 250 אלף? אנחנו לא יודעים אפילו את סדרי הגודל, אם כי ההימור כרגע הוא שדווקא האופציה השנייה היא הסבירה.

ד"ר שרון חרמוני אלון, מנהלת פרויקט הבדיקות הסרולוגיות במכבי שירותי בריאות ומומחית לרפואת משפחה, מעריכה כי "על פי בדיקות סקר שנערכו במדינות דומות לנו, כנראה על כל חיובי מאומת, ישנם עשרה שלא סבלו מתסמינים או שהיו להם תסמינים קלים, או שעברו את התסמינים אך לא את הבדיקה, ולא בטוחים שמה שהיה להם אכן היה קורונה".

כך מעריך גם פרופ שי בן שחר, מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית, מערך החדשנות, שירותי בריאות כללית והאחראי על הסקר מטעם קופת חולים כללית. "אנחנו מאמינים שנגלה כי נדבקו חמישה או עשרה אנשים על כל חולה מאומת שזיהינו".

האם נגיע למצב של חסינות עדר?
חרמוני-אלון: "אם אמנם ההערכות הן נכונות, זה לא קרוב לכך אפילו. בגל הראשון שמרנו היטב על המבוגרים וגם על הילדים, כי בתי הספר והגנים היו סגורים. אלה שתי אוכלוסיות שהן עדיין נאיביות מאוד. ובאופן כללי מדיניות הסגר הייתה מועילה מאוד במניעת הדבקה, גם אם מבחינה כלכלית היא הייתה פחות מוצלחת".

בן שחר מעריך כי חיסוניות עדר מתחילה להיווצר לאחר חשיפה של כ-50% מהאוכלוסיה לווירוס. כלומר, גם אם נגלה אפילו כי 2-3 אחוזים מן האוכלוסייה כבר נדבקו, מידע זה לא אמור לשנות את הציפיות שלנו לגבי קצב התפשטות הווירוס בהמשך.

מה בעצם בודקים בסקר?
בן שחר: "אנחנו מבצעים בדיקת דם כדי לחפש נוגדנים מסוג IGG, שהם נוגדנים שמתפתחים בשלב מאוחר יותר במחלה. הבדיקה עצמה מבוצעת באמצעות ערכה של חברת אבוט, שנחשבת למדויקת מאוד, ואם אנחנו מקבלים תוצאה חיובית, אנחנו מאמתים זאת באמצעות ערכה נוספת. הבדיקה היא איכותנית, כלומר אנחנו רואים אם נוצרו נוגדנים או לא, אבל לא את כמות הנוגדנים".

אדם שיצא חיובי בבדיקה יכול להשתתף בלב שקט במסיבת כרבולים?
חרמוני-אלון: "בהחלט לא. אנחנו לא יודעים בוודאות שהנוגדנים הללו אכן מגינים מהדבקה חוזרת, ואנחנו גם לא יודעים כמה זמן הם שורדים בדם. אני ממליצה גם למי שיש לו נוגדנים, להמשיך בכל ההגנות כמו מסכה, היגיינה וריחוק. אולי הוא מוגן, ואולי לא".

בן שחר: "ברוב הווירוסים, נוגדני IGG מקנים עמידות בפני הדבקה חוזרת למשך שנים רבות, אפילו לכל החיים. בווירוסים מסוימים, חלקם דווקא ממשפחת הקורונה, ההגנה היא קצרה יותר, למשך כמה חודשים. אנחנו לא יודעים עדיין איזו הגנה ייתנו נוגדני ה-IGG מפני וירוס הקורונה".

כלומר, על פי דברים אלה, ישנה אפילו אפשרות תיאורטית שמי שחלה בקורונה בתחילת המגפה, יימצא שלילי בבדיקה משום שהנוגדנים שלו כבר דעכו. מצב כזה יפגע אפילו ביכולת לתת תשובה מדויקת לשאלה העיקרית - כמה אנשים כבר חלו בקורונה בישראל. 

בן שחר מוסיף כי: "אף שהנוגדנים הללו מתפתחים בשלב מאוחר במחלה, אנחנו עדיין מבקשים מכל מי שקיבל תשובה חיובית ואין לו תסמינים, ללכת גם לבדיקת PCR כדי לוודא שהוא לא חולה קורונה פעיל כרגע".

האם אדם יוכל לומר לעצמו לפחות - אם באמת חליתי בקורונה ולא הרגשתי נורא כל כך, כנראה שקורונה לא כל כך מסוכנת בשבילי?
בן שחר: "לאו דווקא, כי ייתכן שאותו אדם נחשף לכמות קטנה של הווירוס, ובפעם הבאה ייחשף לכמות גדולה יותר".

האם אפשר יהיה לדעת מהסקר משהו לגבי דפוס ההתפשטות של המחלה?
חרמוני-אלון: "הבדיקה כשלעצמה לא נותנת מידע לגבי מי נדבק ממי, באילו נסיבות, איך התרחשה ההתפשטות. אולם, בנוסף לבדיקת הדם, כל משתתף ממלא שאלון שכולל פירוט תסמינים, מגעים עם חולים מאומתים, משלח יד, שהות בחו"ל. אנחנו מקווים כי ניתוח של הנתונים הללו יגלה לנו לא מעט מידע לגבי אופן התפשטות המחלה". 

מהי תוכנית הדגימה של הסקר? הייתה ביקורת של הסטטיסטיקאי הראשי בישראל, פרופ' דני פפרמן, שאמר שתוכנית הדגימה לא טובה ולא תאפשר לענות על השאלות.
בן שחר: "התוכנית נקבעה על ידי משרד הבריאות בעזרת מכון גרטנר, והיא מגדירה מכסות לדגימה שמייצגות את המדינה, תוך פיזור דומה לפיזור במדינה של נדבקים ממגזרים שונים, גילאים שונים, מצבים רפואיים שונים ועוד". יש לציין כי בתחילת הדרך דובר על סקירה של כ-250-200 אלף איש, אך הוחלט להפחית את המספר כדי להאיץ את התהליך.

חרמוני-אלון: "ישנם יישובים, למשל - נס ציונה - שהמכסה שלהם בסקר גבוהה מהגודל שלהם יחסית לאוכלוסייה, כי האוכלוסייה בהם מייצגת היטב חלקים נוספים באוכלוסיית ישראל".

חרמוני-אלון מוסיפה כי: "במכבי, כאשר מטופל מגיע לבדיקת דם והוא מתאים לאחד הפרופילים שאנחנו מחפשים על פי תוכנית הדגימה, אנחנו פונים אליו ומציעים לו להשתתף בסקר. בינתיים ההיענות מאוד יפה. הצלחנו בכמה ימים לסקור כבר כמעט רבע מהמכסה שמשרד הבריאות הקצה לנו".

בן שחר מציין כי בכללית הדגימה היא מתוך מי שמגיע לרופא ולא מי שמגיע לבדיקות הדם, וכמובן כל אחת מן הקופות חושבת שהשיטה שלה היא המוטה פחות. הביקורת של פפרמן ציינה כי בכל מקרה מדובר בקהל עם בעיה רפואית כלשהי, שמודע לבעיה ומטפל בה, ועצם זה יכול להטות את תוצאות הניסוי. לדבריו יש להגריל אקראית אנשים מן הציבור הרחב.

חרמוני-אלון מודה כי "יכולה להיות הטיה מסוימת משום שאנחנו בוחרים את האנשים שמגיעים לבדיקת דם, אבל זו כרגע הברירה הטובה ביותר. שום שיטה היא לא מושלמת".

מתי צפויות התוצאות?
חרמוני-אלון: "אנחנו מאמינים שהבדיקות עצמן ידרשו לפחות כמה שבועות ואז ניתוח התוצאות ידרוש עוד כמה שבועות לפחות".

בן שחר: "התוצאות האלה לא דחופות ברמה של ימים, הן לא קריטיות לקביעת מדיניות מהיום להיום, כפי שקריטי המעקב אחר השינוי היומי במספר החולים. חשוב לזכור שבתהליך של הניתוח הסטטיסטי יש גם רכיב של תיקון טעויות במגוון שיטות מתוחכמות. אנחנו מקווים שאף אחד לא יתפתה לפרסם 'תוצאות ביניים', כי ככל שהמספרים קטנים כך יותר קשה לתקן את הטעויות".

נשמעו טענות כי חלק מהבדיקות הן כבר פגות תוקף ויהיה צורך לזרוק אותן לפח.
חרמוני-אלון: "אף בדיקה עוד לא הגיעה לתאריך פג התוקף שלה. חלק קטן מהבדיקות יגיעו לתאריך פגות התוקף באמצע יולי וזו אחת הסיבות לכך שמיהרנו להוציא לפועל את הסקר. אם נגיע למצב שבו אנחנו מעריכים שלא נצליח להשתמש בבדיקות לפני שיפוג תוקפן, ביקשנו שיאפשרו לנו לבדוק את הצוותים שלנו. הרי הם בחזית הלחימה בווירוס והם מאוד רוצים לדעת מה מצבם. זו אחת הדרכים שבהן אפשר להעניק להם משהו בחזרה".