הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק שמתיר מעקב שב"כ אחר חולי קורונה

החוק מסדיר את מעקב שב"כ אחרי אזרחים למשך שלושה שבועות וזאת עד שיועבר חוק קבוע, שעליו יערכו בכנסת דיונים מקיפים יותר

צבי האוזר בהצבעה בכנסת הערב / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
צבי האוזר בהצבעה בכנסת הערב / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את החוק המתיר לשב"כ לבצע איכוני סלולר על אזרחי ישראל וזאת כדי לגדוע את שרשרת ההידבקויות בקורונה. ישראל היא המדינה המערבית היחידה המשתמשת בשירותי הביטחון כדי לטפל במגפת הקורונה.

החוק מסדיר את הפעלת השב״כ בתחום האזרחי למשך שלושה שבועות וזאת עד שיועבר חוק קבוע, עליו יערכו בכנסת דיונים מקיפים יותר. תמכו בחוק 58 ח״כים והתנגדו 38.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ צבי האוזר אמר במליאה: "אין עדיין חלופה אזרחית בשלה שמסוגלת לתת מענה". ח"כ משה יעלון אמר: "נתניהו זיהם את ניהול משבר הקורונה בשיקולים פוליטיים".

עד 22 ביולי תצטרך הכנסת להשלים את ההסדר החוקי המלא. בתקופת המעבר יוכל השב״כ לסייע למשרד הבריאות במקרים ייחודיים בהם לא ניתן להשלים חקירה אפידימיולוגית. אולם החקיקה זכתה לביקורת קשה, שכן מעת השבת המשק לפעילות החל מראשית מאי ועד עתה, כחודשיים, לא תוגבר מערך החקירות האפידימולוגיות של משרד הבריאות ורבים חוששים שהממשלה משתמשת בכלי שפוגע קשות בפרטיות של האזרחים במקום לתגבר את כוח האדם במשרד הבריאות.

על פי הצעת החוק, צוות השרים יוקם ע"י הממשלה בכדי לבחון כל העת את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, בהתחשב במצב התחלואה, בתרומת הסיוע של השב"כ לצמצום התחלואה ובקיומן של חלופות, תוך קבלת חוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות.

לפי החוק, השב"כ לא יעמוד בקשר עם חולה או עם אנשים שבאו במגע קרוב עם חולה וכן לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, ואף לאן יסייע להן.

החוק קובע כי אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם חולה, ומשום כך חייב להיכנס לבידוד, יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות בבקשה לבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה, ונקבע כי משרד הבריאות ישיב להשגה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מהגשתה.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) אמר במהלך הדיון כי "מסעו של החוק להכנסת השב"כ לטלפונים שלנו החל כמסע גניבה באישון לילה בתחילה כתקנה לשעת חירום בעוד הכנסת טרם החלה בעבודתה. מיומה הראשון של התקנה התנגדתי לה התנגדות מוחלטת שכן הבנתי את הסכנה שיש בה לחירות האזרחים. טכנולוגיית השב"כ נועדה לסייע לשב"כ לשמור על ביטחוננו בפני טרור ובשום פנים ואופן לא כנגד חולים או משברים אחרים בחברה״.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה אחרי אישור החוק כי מדובר בביטחון למראית עין בלבד. "גם בוועדה יודעים שהכלי של השב"כ פשוט אינו יעיל - לא בנסיעה ברכבת, לא בהליכה לבית כנסת ולא במתחמים סגורים - ולא יפצה על מחדל מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות", היא אמרה.

לדבריה, "אישור החוק, למרות קיומן של חלופות זמינות, יירשם בדברי ימי המדינה כיום שבו אפשרו מקבלי ההחלטות לשב"כ להשתמש בסמכות קיצונית ביותר שניתנה אך ורק לצרכי מאבק בטרור למטרת מעקב אחר תושבי ישראל".

*** גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של "גלובס"

צרו איתנו קשר *5988