מחקר של האוני' העברית: סכנת חזרה לסגר בתוך שבועיים

לפי חוקרי האוניברסיטה העברית, יש לפעול בדחיפות לצמצום מידי של ההדבקה אחרת לא ניתן יהיה למנוע צורך בסגר כולל • אם לא יבוצעו פעולות מנע, מספר הנפטרים יגדל ומערכת הבריאות תעמוד בפני סכנת קריסה • מסקנות ניתוח החוקרים הונחו על שולחן המל"ל

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP
חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית "מיישר קו" עם קצב העלייה של הנדבקים החדשים, וכי היא צפויה להוביל למעל ל-100 נפטרים בשבועות הקרובים. בקצב ההכפלה הנוכחי, טוענים החוקרים, בעוד כשבועיים תתרחש התדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט.

את המחקר, שהונח על שולחן המל"ל, ביצע צוות של שישה חוקרים ובהם פרופ' דורון גזית ופרופ' רונית קלדרון מרגלית. לשיטתם, ההסבר האפשרי להחמרת המצב הוא פתיחת אירועים רבי משתתפים ב-15 למאי האחרון, שכן היא אפשרה הדבקה צולבת בין אוכלוסיית הפגיעים והלא פגיעים. הדבקה צולבת מתרחשת כאשר שתי האוכלוסיות, הפגיעה והלא פגיעה, נפגשות בתוך חלל סגור, כמו באירוע חברתי, והסיכוי להדבקה מהירה עולה משמעותית. על פי ניתוח החוקרים, ההדבקה שהובילה להתפשטות התרחשה בתוך עשרה ימים (החל מה-26 ליוני) וגרמה לעלייה בכמות המאושפזים בבתי החולים בארץ.

לטענת המומחים שערכו את המחקר, קיים חלון הזדמנויות קצר של מספר ימים, שיאפשר מניעה להגעה של מאות חולים נתמכים נשימתית. הגעה לכ-400 חולים נתמכים בקצב הכפלה של עשרה ימים, תחייב סגר מנע בכדי למנוע את קריסתה של מערכת הבריאות. כעת, ניתן לעצור את העלייה בקצב ההדבקה על ידי מניעת אירועים רבי משתתפים תוך דגש על מניעת אירועים בחללים סגורים. עם זאת, מכיוון שחולה מאושפז נדבק כעשרה ימים לפני אשפוזו, העלייה בכמות המאושפזים בעשרת הימים הקרובים הינה בלתי נמנעת, והשפעתה של עצירה שכזו, תזוהה רק כ-10 ימים לאחר ביצועה.

אירועים המוניים המתרחשים בחללים סגורים, בהם המשתתפים אוכלים ורוקדים, הם מקור הדבקה משמעותי ברחבי העולם. לאחרונה, למשל, פורסם כי בחתונה שהתקיימה בהודו, הדביק החתן כ-100 מוזמנים, ולאחר זמן קצר נפטר בעצמו מקורונה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים תרחישי ייחוס רבים, אך אין בכוחם לנבא באופן מדויק את העתיד לקרות. פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת באר שבע, מדגיש כי אנחנו נמצאים בנקודת זמן חשובה כאשר עדיין בידינו היכולת למנוע המשך התפשטות בלתי נשלטת של העברת הנגיף באוכלוסייה. ואמנם, "הפחדות בלבד לא יתנו את הפתרון", מדגיש דווידוביץ'. "מנסיוננו מתחילת הפנדמיה צריך לזכור שמורכב לנבא מותם של אלפים. מודלים הם כלי עזר, וצריך תמיד לשים אותם בפרופורציה אל מול תרחישי ייחוס שונים, כשהעיקר בסוף הם ניתוח אפידמיולוגי מעמיק של נתוני האמת, לפי קטגוריות שונות כגון ניתוח מאפייני הדבקה, השוואה בין אזורים, מצב כלכלי חברתי ועוד".