מפרקליט המדינה ועד יועמ"ש הכנסת: כל הפרטים על המרוץ לצמרת מערכת המשפט

צמרת המשפטנים במגזר הציבורי צפויה בחודשים הקרובים לרענן את שורותיה • על הפרק מספר רב של מינויים שישפיעו על כיוונה של מערכת המשפט הישראלית בשנים הסוערות שצפויות לה • "גלובס" עושה סדר בתפקידים שמתפנים ובמועמדים המובילים לכל תפקיד

למברגר, לימון, סומפולינסקי, יעקב, נעאמנה / צילום: דוברות משרד המשפטים, צילום מסך, שלומי יוסף
למברגר, לימון, סומפולינסקי, יעקב, נעאמנה / צילום: דוברות משרד המשפטים, צילום מסך, שלומי יוסף

צמרת המשפטנים במגזר הציבורי צפויה בחודשים הקרובים לרענן את שורותיה. על הפרק מספר רב של מינויים שישפיעו על ספינת מערכת המשפט הישראלית בשנים הסוערות שצפויות לה. "גלובס" עושה סדר בתפקידים שמתפנים ובמועמדים המובילים לכל תפקיד.

1. המינוי הבכיר: פרקליט המדינה

המינוי הבכיר ביותר שנמצא על הפרק הוא מינוי קבע של פרקליט המדינה, זאת לאחר ששי ניצן פרש עוד בתחילת דצמבר 2019, ואביחי מנדלבליט מכהן במקביל כבר חודשיים כיועץ המשפטי לממשלה וכמ"מ פרקליט המדינה בפועל מבחינה ניהולית. המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר הוא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עו"ד שלמה (מומי) למברגר. נתמך ע"י היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, והוא בעל ניסיון רב.

למרות הבעייתיות המובנית בכך שהיועמ"ש הוא גם ממלא מקום פרקליט המדינה ולמרות החובה החוקית למנות בהקדם האפשרי, שר המשפטים אבי ניסנקורן לא הזדרז להוציא את מינוי פרקליט המדינה. על פי חוק, פרקליט מדינה ממונה על ידי הממשלה לאחר שנבחר על ידי ועדת איתור. במשרד המשפטים אומרים כי ניסנקורן מעוניין למנות קודם כל מנכ"ל מטעמו למשרד המשפטים שיישב בוועדת האיתור, ורק לאחר מכן להוציא לפועל את המינוי.

בראש ועדת האיתור יעמוד היועמ"ש מנדלבליט ויהיו חברים בה נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, מנכ"ל משרד המשפטים, נציג אקדמיה וכן נציג ציבור. 

2. המשנה ליועמ"ש בתחום הציבורי-מינהלי

בעוד חודש וחצי צפויה דינה זילבר לסיים את כהונתה בתפקיד המשנה ליועמ"ש בתחום "הייעוץ והחקיקה-משפט ציבורי-מינהלי". זילבר בת ה-50 כיהנה בתפקיד זה במשך שמונה שנים, ובסיום כהונתה היא תעזוב את משרד המשפטים. גם מינוי משנה ליועמ"ש כרוך בוועדת איתור ובהחלטת ממשלה.

לפי ההערכה, המועמד המוביל לתפקידה המתפנה של זילבר הוא העוזר המשפטי הבכיר של מנדלבליט, ד"ר גיל לימון. לימון שמונה לתפקידו במשרת אמון על ידי מנדלבליט לפני ארבע וחצי שנים, היה בכיר בייעוץ המשפטי של איו"ש וכיהן כיועץ המשפטי של פרויקט גדר ההפרדה. לאחר מכן, כיהן לימון כיועץ משפטי של משלחת ישראל לאו"ם.

מועמד בכיר נוסף שחושק בתפקיד המשנה ליועמ"ש-משפט ציבורי ומינהלי הוא עו"ד דני חורין. חורין ממונה בכיר במחלקת ייעוץ וחקיקה מזה שבע שנים תחת זילבר ונחשב יד ימינה. שם נוסף שעלה בבורסת השמות הוא ראש אשכול עבודת הממשלה-ייעוץ וחקיקה, עו"ד אורן פונו.

3. המשנה ליועמ"ש בתחום הציבורי-חוקתי

ל"גלובס" נודע כי במקביל להוצאת תפקיד משנה ליועמ"ש בתחום המשפט ציבורי-מינהלי לוועדת איתור, יוציא משרד המשפטים תפקיד נוסף של משנה ליועמ"ש לוועדת איתור. המדובר בתפקיד משנה ליועמ"ש בתחום "הייעוץ והחקיקה-משפט ציבורי-חוקתי". מדובר בתפקיד אותו ממלא עו"ד רז נזרי לצד היותו משנה ליועמ"ש לניהול ותפקידים מיוחדים. נזרי מחזיק כבר כשנתיים בשני הכובעים לאחר שעו"ד אבי ליכט התפטר מתפקידו כמשנה ליועמ"ש לניהול ותפקידים מיוחדים.

המועמדת המובילה לתפקיד היא עו"ד אביטל סומפולינסקי, המכהנת כממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, ומומחית למשפט חוקתי. יש להעריך כי המועמדים שלא יזכו בתפקיד משנה ליועמ"ש-משפט ציבורי-מינהלי ינסו לזכות בתפקיד משנה ליועמ"ש-משפט ציבורי-חוקתי.

4. יועץ משפטי של הכנסת

ואקום משפטי נוסף קיים בייעוץ המשפטי של הכנסת. עו"ד איל ינון סיים את כהונתו כיועץ המשפטי של הכנסת באחד באפריל 2020 לאחר שתי קדנציות של חמש שנים כל אחת.

סעיף 22 לחוק הכנסת קובע כי "מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מ-90 ימים ולא יאוחר מ-30 ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך 45 ימים מהיום שבו נתפנה מקומו".

בשלהי כהונתו כיו"ר הכנסת מינה יולי אדלשטיין את היועצת המשפטית של ועדת הכספים בכנסת, עו"ד שגית אפק, כממלאת מקום יועמ"ש הכנסת לצד המשך עבודתה בוועדת הכספים. על פי חוק הכנסת, תפקיד יועמ"ש הכנסת ממונה על ידי יו"ר הכנסת באישור ועדת הכנסת ולאחר שצלח את ועדת האיתור.

על פי חוק, חובה על יו"ר הכנסת הנוכחי, יריב לוין, לזרז את מינוי ועדת האיתור לצורך איתור יועמ"ש כנסת קבוע. אולם לוין מעוניין ביועמ"ש בעל דעות שמרניות ולאומיות שיילחם נגד בג"ץ, ולכן משתהה במינוי הקבע. זאת, כיוון שהוא סבור שמועמד כרצונו לא ייבחר בשיטת הבחירה הנוכחית. עו"ד אפק תנסה להתמודד על התפקיד, אולם יו"ר הכנסת לוין ינסה כנראה להביא מועמד שמרן מבחוץ, כמו ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת.

מהכנסת נמסר בתגובה לשאלה מדוע טרם נפתח הליך המינוי כי "טרם הסתיימה כהונתו של עו"ד איל ינון כיועמ"ש לכנסת, שהתה הכנסת בפגרת בחירות ועל כן לא ניתן היה לפתוח בהליך מינוי חברי ועדה לאיתור יועץ משפטי חדש לכנסת. עם מינויו של ח"כ יריב לוין לתפקיד יו"ר הכנסת, הוחלט על ידו לבחון את הליך המינוי ליועץ משפטי קבוע לפרטיו, בטרם יחל במינוי חברי הוועדה.

"במקביל ולצורך שמירה על רצף ויציבות בעבודת הייעוץ המשפטי של הכנסת, קבע יו"ר הכנסת כי עו"ד שגית אפק, המשמשת כיום בתפקיד מילוי המקום ליועץ המשפטי לכנסת - תמשיך ותכהן בתפקיד זה עד למינוי היועץ המשפטי הקבוע". 

5. מנכ"ל משרד המשפטים

כאמור, בראש ובראשונה נדרש מינוי קבוע לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים שיושב בעצמו בוועדת האיתור ונחשב איש אמונו של שר המשפטים בוועדה היוקרתית. מנכ"ל משרד המשפטים ממונה על ידי השר כ"משרת אמון" שמביא את מועמדו לאישור הממשלה.

ההערכה היא שששר המשפטים ניסנקורן יעדיף למנות מנכ"ל חדש למשרד ולא ימנה את מ"מ המנכ"ל סיגל יעקבי למינוי קבע. אולם ניסנקורן עצמו שומר על הקלפים קרוב לחזה ומסרב להתייחס לכך. בלשכתו של השר ניסנקורן אומרים כי הוא טרם החליט, והפור ייפול בקרוב.

6. נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים

מינוי נוסף שמסעיר כיום את עולם המשפט נוגע לוועדה לבחירת שופטים שעלתה בשנתיים האחרונות לכותרות מסיבות לא מחמיאות, בין היתר בשל התנהלותו של ראש הלשכה הקודם, אפי נוה. בוועדה חברים: נשיאת ביהמ"ש העליון ושני שופטים נוספים מהעליון, הנבחרים לפי ותק; שר המשפטים העומד בראש הוועדה ושר נוסף לפי בחירת הממשלה; שני ח"כים שהכנסת בוחרת; ושני חברי לשכת עוה"ד.

מטעם הלשכה מכהנת בוועדה עו"ד אילנה סקר, ויש לבחור את נציג הלשכה השני בוועדה. הגוף האחראי לבחירה הוא המועצה הארצית של הלשכה, שבו חברים 44 עורכי דין. הבחירות יתקיימו ב-28 ביולי.

לדברי בכירים בלשכה, המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר בשלב זה הוא ראש מחוז צפון בלשכה, עו"ד מוחמד נעאמנה, שזוכה לבלוק של 12 חברי מועצה. במקביל קיימת אינפלציה של שמות מועמדים באגף הימני והדתי. 

בהודעה שפרסם היום כתב חימי כי "חברי הוועדה לבחירת שופטים נושאים בתפקיד רגיש ואחראי אליו נשואות עיני הציבור, ופעילות הוועדה מקרינה על האמון הציבורי במערכת בתי המשפט ובשלטון החוק. כראש לשכת עורכי הדין, שאמון על ייצוג עורכי הדין אל מול ראשי מערכת המשפט, גורמי הרשות המחוקקת והמבצעת, ומתוך כבוד ורגישות לתפקיד חבר בוועדה, בחרתי שלא להתמודד בעצמי על התפקיד".

לדבריו, "ראוי שאדם אחר, שאינו מצוי בקשרי עבודה עם גורמים רלוונטיים, ייטול על עצמו את התפקיד", וכי "ביזור והאצלת סמכויות גם בתוך תפקידי הלשכה, תוך הגבלת הכוח, יאפשר לכולנו להתנהל טוב יותר, להעמיק בתחומי הפעילות ולשמור על מינהל תקין ושקיפות, שהכרחיים לפעילות הלשכה, ולתפקידים הרגישים שאנו מבצעים". 

את הודעתו סיים חימי באמירה כי אין בכוונתו לקדם מועמד מטעמו לתפקיד. לפני שנבחר לתפקיד ראש הלשכה, הבטיח עו"ד חימי כי יפעל למינוי שופט ביהמ"ש העליון לשעבר, יורם דנציגר, כנציג הלשכה בוועדה.