בידוד חרטא: אם ככה עושים איכון סלולרי, אנחנו בצרות צרורות

מעטים הרגעים בחיים שבהם מציפים אותך בבת אחת חוסר אונים וזעם, מלווים בפרצי צחוק בלתי נשלטים. אתמול זה קרה לי, כשבשעה חמש נחת עלי בהפתעה המסרון הזה ממשרד הבריאות, שהתחיל דווקא נחמד, ב"שלום ליאת", ומיד הפך לאיום מבהיל: "לפי חקירה אפידמיולוגית היית בתאריך 3.7 בין שבע לשמונה בערב ליד חולה קורונה. חובה עליך להיכנס מיד לבידוד".

אחרי הלם של כמה דקות, בכל זאת, אני עושה כבוד לנגיף, ניסיתי להיזכר באיזה יום מדובר. יום שישי. מה עשיתי בין שבע לשמונה? כרגיל, הכנות אחרונות לארוחת ערב לחמשת בני המשפחה הגרעינית, בתוספת האורחים הקבועים, שתי חתולות וכלב. ואז נכנסה לחדר המתבגרת בפנים חיוורות והודיעה שגם היא קיבלה סמס דומה, רק שהיא נחשפה לחולה שעה קודם, בין שש לשבע, כשהיתה עמוק בתוך השנ"צ, שממנו הערנו אותה בקושי כדי לאכול.

ואז התחלתי לצחוק, בלי שליטה. למה בדיוק נחשפנו, לאורז? לפילה העוף ברוטב אסייתי עם שום בתנור? האם עורב מאומת עם סלולרי נחת לנו בחצר הבית הפרטי ובגללו חטפנו את ההודעה הזאת?

התקשרתי לבן הזוג ולבן החייל, כדי לבדוק אם גם הם זכו לד"ש המפוקפקת ממשרד הבריאות. עליהם דילגו משום מה, גם הקטנה נקייה מחשש בידוד, רק אני והמתבגרת נותרנו חשודות, והמוצא היחיד מבידוד החרטא הזה היה להתקשר למוקד הקורונה ולערער. התקשרתי. אולי מאה פעמים. בכל פעם, אחרי הקשת תעודת הזהות והסולמית, הזהירה הקריינית שחלק מהשיחות מוקלטות ושהיא מעבירה אותי לנציג שירות, ובדיוק אז, בנקודה הזאת, ניתוק. מפנקים אותנו במשרד הבריאות. גם איכנו לי את הטלפון, גם שגו וגם אין עם מי לדבר.

בכל זאת אני עיתונאית, ואיך לומר, במקצוע שלנו עדיף שלא יעקבו אחריך, אז לפחות ננצל את הקשרים ונחליף מילה עם דובר משרד הבריאות, אולי לו יש הסבר למה הם מנתקים לי בפנים. האמת, היה לו נורא לא נעים. יש עומס על הקווים, הוא התנצל, אין לי איך לעזור לך, וזה לא אנחנו, אלא שב"כ, ומחר כבר המוקדים יתוגברו, מבטיח. אז בשביל התחושה הטובה, שלחתי מייל ערעור על בידוד, שכתובתו מופיעה באתר המשרד, אבל גם עליו אף אחד לא הגיב עד רגע זה.

המצב המגוחך, שאזרחים נאסרים בביתם על לא עוול בכפם, בלי אפשרות לערער על המאסר בפני הרשויות, מעלה הרהורים נוגים על אובדן הדמוקרטיה ועל איכות העבודה של שירות הביטחון הכללי. אם ככה הם עושים איכונים סלולריים, אז אנחנו באמת בצרות צרורות. ומשרד הבריאות? אין מילים. איפה משרד הביטחון כשצריך אותו.