סדר עולמי חדש במדדי המניות: משבר הקורונה האיץ את השינוי

הצורך בפיזור ההשקעות בשוק המניות גדל והולך עם השנים • בתקופה האחרונה, עם הצורך בריחוק חברתי והשינויים מרחיקי הלכת בעולם התעסוקה, צומח הפער בין חברות הכלכלה החדשה לחברות הכלכלה המסורתית

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס
בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

מבט לאחור על תחומי הפעילות ששלטו בכלכלה ובשוקי ההון ב-100 השנים האחרונות, מלמד כי לכל תקופה יש מגזר שקרנו עולה והוא זוכה לאמון המשקיעים. כאן בדיוק נכנס היתרון של מדדים ככלי השקעה מבוזר.

בימינו, מדדי מניות משמשים בעיקר כלי שנועד ליצור השקעה מפוזרת בשוק מסוים - לא משנה אם מדובר בארה"ב, במדינה באירופה או בישראל. עם זאת, למדדי מניות יש גם תפקיד נוסף, חשוב לא פחות - לספק לנו תמונה מייצגת של המבנה הכלכלי במדינות השונות ברחבי העולם. הרי, בסופו של דבר, כל מדד מניות מורכב ממספר רב של חברות, שעוסקות בפעילויות מגוונות, והתמהיל שנוצר אמור לשקף את ההתפלגות של הכלכלה המקומית.

ואם בכך עסקינן, אז התקופה האחרונה הביאה לסדר חדש במדדי המניות בעולם. זוהי תמורה שמתקבלת לא מעט בהשפעה הקורונה, אבל לא רק. אין ספק שתמהיל החברות הנכללות במדדי היחס המרכזיים בעולם השתנה בצורה דרמטית בעשור האחרון. הרבה יותר חברות שירותים - והרבה פחות חברות ייצור.

המניות הבולטות בשוק המניות האמריקאי לאתר
 המניות הבולטות בשוק המניות האמריקאי לאתר

מי שלטו בשוק האמריקאי לאורך השנים?

אם נרחיק 100 שנים לאחור ונרצה לבחון את תמהיל החברות בשוק המניות בארה"ב באותה תקופה (תחילת שנות ה-20 "העליזות" של המאה ה-20), נגלה שהחברות ששלטו בשוק ההון האמריקאי בזמנו היו יצרניות של חומרי גלם, כמו United Steel United States Rubber ,Utah Copper ו-Central Leather; חברות בתחום התחבורה (יצרניות של כלי רכב וחברות רכבות), כמו Studebaker, American Locomotive ו-Baldwin Locomotive ומספר מצומצם של חברות בתחום התשתיות.

דרך אגב, החברה היחידה ששרדה במדדים המרכזיים בארה"ב בחלוף המאה שעברה, היא ג'נרל אלקטריק (GE), שגם היא ירדה מגדולתה בעבר.

השפל הכלכלי שפקד את אמריקה בשנות ה-30, הביא לשינוי דרמטי בתמהיל החברות במדדי המניות בתחילת שנות ה-40: יותר חברות שמוכוונות לצריכה פרטית ופחות חברות תעשייה כבדה. למשל, פרוקטר אנד גמבל, המוכרת לכולנו בתחום מוצרים לשימוש אישי, מוצרים לבית וכדומה. או רשת בתי הכלבו Sears, שנפכה את נפשה בשנה שעברה, אחרי יותר מ-120 שנות פעילות.

המדדים המרכזיים גם הכילו בראשונה חברות מתחום התעופה (United Airlines של ימינו) וטכנולוגיה (Eastman Kodak). לצד הופעתן של חברות מוטות צריכה, עדיין ניתן ייצוג מכובד במדדים לחברות יצרניות בתחום חומרי הגלם, התעשייה והאנרגיה.

תמהיל החברות שהרכיב את המדדים בימים של טרום מלחמת העולם השנייה, נותר יחסית דומה לזה שאחרי המלחמה. אמנם נוספו למדדים חברות טכנולוגיה (IBM היתה התוספת המשמעותית ביותר בתחום זה), אבל המבנה הכללי שלהם נותר כפי שהיה, עם ייצוג בולט של חברות שייצרו חומרי גלם חשובים, כמו ברזל, אלומיניום, נחושת, ניקל ונייר. לצדם שלטו חברות תעשייה מסורתית, יצרני כלי רכב וגם יצרני מזון.

תקופת הזוהר של חברות האנרגיה

משבר האנרגיה של שנות ה-70 הביא לצמיחה מאסיבית של חברות סקטור האנרגיה בארה"ב, עד כדי כך שב-1980 רשימת 10 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בשוק האמריקאי הורכבה מ-7 מניות אנרגיה. שלוש המניות היחידות מחוץ לתחום שהצליחו להתברג לעשירייה, היו IBM, AT&T ו-GE.

בנקודה זו התחיל המפנה בתמהיל שוק ההון האמריקאי, עם הופעתן של חברות חדשות שעתידות לשנות את הכלכלה האמריקאית - חברות טכנולוגיה וציוד תקשורת. מניות כמו מיקרוסופט, אינטל, סיסקו ולוסנט נהפכו לסחורה חמה בקרב המשקיעים בארה"ב במהלך שנות ה-90, ולקראת סוף המילניום השתלטו על המדדים המובילים.

אותם שנים של בועת הדוט.קום, שהפכה כמעט כל חברת טכנולוגיה שהונפקה בוול סטריט, למניה עם שווי שוק שלחברות המסורתיות של אותם ימים לקח עשרות רבות של שנים להשיג, הביאו להצפה של חברות ה"כלכלה החדשה" במדדים. ואולם, עם סיום "החגיגה" בתחילת שנות ה-2000, שוב חל מפנה בהרכב המדדים, וחברות הפיננסים התחילו לקבל נתח גדל והולך בהם. ואז, במשבר של 2008, הסקטור הפיננסי פינה את הבמה ליצרני התרופות, שזכו לכמה שנים של עדנה בקרב המשקיעים.

הטכנולוגיה חוזרת להוביל את השוק

אבל, עם כל הכבוד לתקופות הזוהר הקצרות של חברות הפיננסים והבריאות בעשור הקודם, אין ספק שהעשור האחרון שייך שוב לחברות הטכנולוגיה. בשנים האלה מספר מצומצם של חברות מתחום זה זכה לאמון שלא היה כדוגמתו מציבור המשקיעים - ושווי החברות נסק לגבהים מטורפים.

בתקופה האחרונה, עם הצורך לריחוק חברתי והשינויים מרחיקי הלכת בעולם התעסוקה, הפער בין חברות ה"כלכלה החדשה" גדל והולך ביחס לחברות ה"כלכלה המסורתית", שחלקן פשוט נעלמו מהעולם.

בשלב זה חשוב לי להדגיש שהסקירה ההיסטורית בטור הזה נועדה אך ורק למטרה אחת: להבהיר ששוק ההון ומבנה הכלכלה הוא דינמי ומשתנה כל הזמן. אם בעבר הלא רחוק הושתתה הכלכלה בעיקר על חברות תשתיות ויצרניות של חומרי גלם, אז בחלוף השנים, כובד המשקל עבר לתחום התעשייה והצריכה הפרטית.

באותם שנים קצב השינוי היה איטי בהרבה מימינו, כך שתמורות משמעותיות התפתחו לאורך כמה עשורים. כך חזינו בעליית חברות האנרגיה בשנות ה-70 ובנסיקת חברות התוכנה והחומרה בשנות ה-90. מאז, בשני העשורים האחרונים קצב השינוי עלה דרמטית, וחווינו מאז ארבע תקופות של פריחה בתחומים שונים.

אז כיום אנחנו נמצאים בגל של פריחה טכנולוגיה מחודשת. אבל, ימים יגידו אם בעוד כמה שנים נתעורר ונגלה בדיעבד שתחום חדש תפס והלך את מקומן של החברות השולטות כיום בשווקים.

לכן, הצורך בפיזור השקעותינו בשוק המניות רק גדל והולך עם השנים. למרות הפיתוי להיצמד למה שעולה, חשוב להביא בחשבון שלא לעולם חוסן - והרעיון העומד מאחורי השקעה במדדים היא לא לנצח את השוק, אלא פשוט לקבל את התשואה הממוצעת שלו. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ו/עצה או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.