אל על | בלעדי

המשקיע שמתעניין ברכישת אל על פנה למדינה בבקשה להיתר שליטה

תא"ל במיל' ראם עמינח, נציגו של המשקיע שזהותו לא נחשפה, פנה לרשות החברות הממשלתיות בבקשה רשמית לקבלת היתר שליטה, אך נדרש לפנות קודם לחברה עצמה

מטוס אל על / צילום: יואב יערי
מטוס אל על / צילום: יואב יערי

נציג המשקיע המעוניין לרכוש את חברת אל על הגיש לרשות החברות הממשלתיות בקשה רשמית לקבלת היתר שליטה בחברה, אך הופנה על ידי מנהל הרשות לפנות קודם לחברה עצמה.

ל"גלובס" נודע כי הנציג, תא"ל במיל' ראם עמינח, ביקש להתחיל בהליך שיאפשר למשקיע לקבל את השליטה בחברה ואולם מנהל הרשות יעקב (ינקי) קוינט הורה לו לפנות תחילה למזכיר חברה אל על בהתאם לתקנון החברה. עמינח הגיש את הבקשה לחברה כמבוקש. הרקע לעצירת הטיפול הוא החלטת דירקטוריון חברת אל על לקבל את הצעת המדינה ולהתחיל בהליך של הנפקת מניות החברה בבורסה - הליך שבסיומו צפויה החברה לעבור הלאמה.

נזכיר כי המתווה שבו בחרה אל על הוא להלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור 75% וגיוס הון דרך הנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר כאשר המדינה מתחייבת לקנות את המניות שהציבור לא יקנה ומכאן הסיכוי להלאמה של החברה. במדינה סבורים כי ההחלטה על הליך ההנפקה הופכת את האופציה של מכירת השליטה בחברה לגורם פרטי לבלתי רלוונטית. 

יעקב קוינט, מנהל רשות החברות / צילום: שלומי יוסף
 יעקב קוינט, מנהל רשות החברות / צילום: שלומי יוסף

זקוקים לאישור המדינה

ככל הידוע הקונה המיוצג על ידי עמינח מעדיף לרכוש את השליטה בחברה עוד לפני הליך ההנפקה על אף שהמחיר עשוי להיות גבוה יותר. הרצון לרכוש את אל על במצבה ולנוכח המשבר בענף מרים לא מעט גבות, אולם מקורבים לאותו קונה מתעקשים כי השיקול הוא פטריוטי וציוני. "מדובר באיש שמרבה לתרום, ובדרך הזו הוא יכול להיטיב עם החברה ועם העובדים כשהוא יודע שרווחים הוא לא יראה בתקופה הקרובה". כך לפי גורם מקורב. מדובר בקונה ישראלי, בהתאם לתנאים שנכללים במניית הזהב שבה מחזיקה המדינה באל על.

את הבקשה להיתר שליטה הגיש עמינח לרשות החברות הממשלתיות בהתאם לתקנון חברת אל על, המחייב כל מי שמעוניין לרכוש מניות בחברה לקבל את הסכמת מדינת ישראל. אם תתקבל הבקשה יוחזק היתר השליטה בחברה בידי הראל לוקר יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית. כפי שנחשף ב"גלובס", לוקר הסכים לשמש נאמן מטעם הרוכש על מניות החברה, ככל שיירכשו. הההערכות הן כי לאחר שיקבל היתר שליטה לוקר יפנה לבעלי השליטה הנוכחיים באל על, תמי מוזס בורוביץ' ואיזי בורוביץ', ויציע לרכוש מהם את השליטה בחברה בתנאים שיהיו עדיפים מבחינתם על פני המסלול של הלאמת החברה.

המדינה מחזיקה מניית זהב באל על ובנוסף חל על החברה צו השירותים החיוניים. בעבר נדרשה הסכמת שר האוצר להיתר שליטה אולם מאז העברת רשות החברות למשרד הדיגיטל נדרשת הסכמת שר הדיגיטל והסייבר דוד אמסלם. בנוסף להסכמתו של אמסלם, נדרשת הסכמתם של שר הביטחון בני גנץ ושרת התחבורה מירי רגב.

אל על מקדמת את תוכנית ההתייעלות

בינתיים, אל על מתקדמת לכיוון הסיוע. היום נפגשו אנשי הנהלת החברה עם נציגי משרד האוצר. במכתב ששיגר גונן אוסישקין לעובדים הוא דיווח כי "ניכר כי המדינה מחויבת לעזור לאל על בתנאי שאל על תתגייס לעזור לעצמה. הכוונה כי ניישם את התוכנית שהוצגה לאוצר באופן הדוק ובהתאם לשלבים שנקבעו". התוכנית הזו כוללת צמצומים נרחבים בחברה, לרבות פיטורי כשליש מעובדיה.

הנהלת החברה כבר חתמה על הסכמי התייעלות עם שלושה מתוך ארבעה סקטורים של העובדים המאוגדים בהסתדרות, עם ועד הדיילים, עם ועד עובדי המנהלה ועם הוועד הטכני, המונים ביחד כ-5,500 עובדים. ההסכמים ישקפו לאל על חיסכון שנתי של כ-120 מיליון דולר דרך פיטורים ודרך קיצוצים בתנאי השכר והרווחה.

הנהלת אל על תידרש לחתום עם סקטור נוסף, סקטור הטייסים, שבו מועסקים כ-650 עובדים. זו משוכה לא פשוטה בעיקר כשבין שני הצדדים לא מתנהל שיח נכון לעכשיו. אל על גם מקווה שלא יהיה עיכוב מכיוון הבנקים ומכיוון המדינה בשעה שכל 45 מטוסיה עומדים על הקרקע ואין לה הכנסות מפעילות (למעט טיסות מטען בודדות במטוסים חכורים).