ליאו ליידרמן: "דרושה מדיניות יעילה ומרחיבה יותר למניעת מיתון עמוק בישראל"

לדברי פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: "המצב הכלכלי מושפע מאד מהסנטימנט והפסיכולוגיה של הציבור, ומהאמון שלו כלפי מקבלי ההחלטות; עדיין לא מאוחר לנקוט בצעדים הנדרשים להתמודדות עם המצב"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי בנק הפועלים / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי בנק הפועלים / צילום: איל יצהר, גלובס

"הסיכון העיקרי של המשק ברמת המאקרו הוא גלישה למיתון עמוק וממושך, עם שיעורי אבטלה גבוהים לאורך זמן, פשיטות רגל נרחבות, ועלייה באוכלוסיית העניים. הצריכה הפרטית היא המנוע העיקרי לצמיחת המשק. אין ספק שמצב משקי הבית הורע וכך גם הסנטימנט הצרכני שלהם. גם בהשקעות הריאליות יש פגיעה, וחלקה בלתי נמנעת לאור העלייה החדה באי-הוודאות. עדיין לא מאוחר לנקוט בצעדים הנדרשים להתמודדות עם המצב. אחרת, אנו עלולים להתדרדר ל-'1929 של המשק הישראלי'. אסור להגיע לשם", כך אמר הבוקר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים בשיחת וידאו עם "גלובס".

"בטווח הקצר, העדיפות הראשונה היא לטפל במצוקות הקשות של אותם אנשים ועסקים שנפגעו בצורה חדה מהמשבר. זה כולל כמובן עצמאיים, עסקים קטנים ובינוניים, ענפי משק מסוימים כגון התיירות והתרבות, וכמובן המובטלים", הוסיף ליידרמן. "טרם הגענו למצב שגורמים אלה ישתכנעו שאותה רשת ביטחון עליה הוכרז אכן מספקת להם ביטחון. אני סבור שחלק מהצעדים שמוגדרים כהלוואות, מוטב להפוך אותם למענקים, כדי שהדברים יהיו יותר מציאותיים ואפקטיביים".

"ברמה הממשלתית, הכרחי לבדוק מדוע רק 47% מהסיוע עליו הוחלט בעבר הגיע לייעודו. בנוסף לכך, יש להגמיש ולהרחיב את הקריטריונים לזכאות לסוגי הסיוע השונים. לדוגמא, במקום לקבוע מענקים רק לעסקים שנפגעו מעל ל-40% כתוצאה מהמצב, ניתן לחשוב על מסלול מדורג, שיאפשר גם למי שנפגע ב-38% מהמשבר, למשל, לקבל את הסיוע".

"המצב הכלכלי מושפע מאד מהסנטימנט והפסיכולוגיה של הציבור, ומהאמון שלו כלפי מקבלי ההחלטות. לאור הבעיות ביישום הצעדים הקודמים של הממשלה, נוצרה פגיעה באמון של הצרכנים והעסקים. גם כאן, לא מאוחר לתקן ולשפר את התוכניות הקיימות. וכמו בעבר, המבחן יהיה בביצוע, ובהגעת הכספים ליעד שלהם", אמר ליידרמן.

"את הצעדים של הטווח הקצר, להתמודדות עם המצוקות המידיות של אוכלוסיות שונות, חשוב להשלים בתוכנית כלכלית כוללת, שתכלול את תקציב המדינה והצעדים החוץ תקציביים עם אופק סביר קדימה. ברמה הלאומית, אנו במשבר לא שונה, ואולי יותר חריף, מזה של 1985, וראינו אז כיצד עסקאות חבילה חלקיות לא עזרו, ומה שבאמת עבד הייתה תכנית כלכלית כוללת, אמינה ויעילה", הוסיף ליידרמן.

"ברור שבזמנים נורמליים יש לשמור על משמעת פיסקלית, והמשק הישראלי הוכיח לאורך העשורים שהוא יודע לעשות זאת היטב. אולם, אנו בזמנים חריגים, וכאשר התמ"ג נמצא במגמת ירידה, העלייה בגרעון והחוב הממשלתי יחסית לתוצר היא בלתי נמנעת. זה מה שקורה בכל המדינות בעולם, כולל גרמניה, הידועה בחתירה שלה למשמעת תקציבית הדוקה", הוסיף ליידרמן.

באשר להחלטת בנק ישראל להתערב בשוק אג"ח קונצרניות בשבוע שעבר, ליידרמן סבור שיש לראות את הצעד הזה יותר ככלי נוסף בארגז הכלים של בנק ישראל, מאשר מה שהוא שנדרש באופן מידי להבטחת התפקוד היעיל של השוק. "במובן הזה, של כלי נוסף בארגז הכלים, הצעד נראה סביר מאד", אמר ליידרמן.