הבלוף והאותיות הקטנות: האם חלק מהכסף של תוכנית החילוץ נספר בעצם פעמיים?

תוכנית האוצר החדשה שהוצגה ביום חמישי האחרון, עדיין איננה תפורה וסגורה. אפילו ההיקף הכספי הכולל שלה אינו ברור עדיין - האם 80, 85 או שמא 90 מיליארד שקלים? תלוי את מי שואלים ובאיזה יום. הסיבה לכך היא שהתוכנית הוכנה תחת דדליין של 48 שעות ותחת לחץ גדול של הדרג הפוליטי, על רקע זעם ציבורי הולך וגובר על הכסף שאינו מגיע מספיק מהר לצד חרדות לגבי העתיד. בדיעבד צריך לשאול, למה חיכו בממשלה? מדוע לא הוכנה באוצר בחודשים האחרונים תוכנית מגירה לתרחיש שבו הקורונה מתפרצת שנית? אלה שאלות חשובות אבל בפועל הצמרת הכלכלית פעלה בתחושה שהגל מאחורינו, כאילו מדובר בעוד משבר ביטחוני.

משום כך לשאלות שנעלה כאן אין עדיין תשובות ברורות, גם לא בדרג המקצועי. הפתרונות יינתנו תוך כדי תנועה, כמיטב מסורת האלתורים הישראלית.

1. האם מדובר בכסף חדש?

התשובה במילה אחת היא "כן". בשתי מלים "כן, אבל". התוכנית הנוכחית של האוצר שיצאה לדרך ב-30 למרץ היא בהיקף של 80 מיליארד שקל. חודש לאחר מכן הורחבה התוכנית ל-105 מיליארד שקל. מהסכום הזה הוצאו עד סוף יוני רק 47% (כולל התחייבויות) כך שלכאורה אפשר לטעון שהאוצר כבר "חסך" מחצית מעלות התוכנית הנוספת, אם ישתמש לשם כך בכל הכספים שלא נוצלו. באוצר מכחישים בתוקף את הרעיון הזה. לטענתם כל הכסף שהוקצה לתוכנית מספר 1.0 ייצא מהקופה ללא קשר לתקציבים של תוכנית 2.0. אבל זה לא בדיוק כך.

המסלולים העיקריים בתוכנית 1.0 הם דמי אבטלה לשכירים שהוצאו מעבודתם (פיטורים או חל"ת), מענקים לעצמאים ולבעלי שליטה בחברות שמועסקים על-ידי החברה ומסגרות אשראי לעסקים. באוצר טוענים ששלושת המסלולים האלה מסתיימים ב-15 באוגוסט ולכן עבורם התוכנית היא תוספתית, כלומר מוסיפה כסף ללא קיזוז עם תקציבים קיימים. קחו, למשל, מענקים לעצמאים שאמורים להסתיים לאחר הפעימה השלישית ולא נקבעו פעימות המשך. זה נכון, אבל במסלול דמי האבטלה האוצר הוציא עד סוף יוני רק שליש מתוך 15 מיליארד השקל שתוקצבו לתוכנית - כך שאפשר להניח שבסעיף התקציבי הזה יישארו עוד כמה מיליארדים ב-15 באוגוסט. בשאר התוכניות המצב מורכב יותר - חלקן אמורות להתבצע על-פני כל 2020 ולגביהן גם באוצר מתקשים לספק תשובה ברורה

2. האם הפעם הכסף באמת יגיע? 

התשובה לשאלה הזו בגדול היא שלילית. המערכת הנוכחית שאחראית להוצאתה לפועל של תוכנית 1.0, על-כל מגרעותיה, ממשיכה איתנו הלאה לתוכנית 2.0. הרעיון הוא שהמערכת לומדת מטעויותיה ומשתפרת כל הזמן - וגם הציבור לומד כיצד להשתמש בה. ברשות המסים, למשל, מסבירים כי "הרבה עצמאים שהנתונים שלהם לא היו מעודכנים משום שלא הגישו דוחות, תיקנו דוחות ועדכנו חשבונות בנק לא מעודכנים ולכן נתקלו בקשיים - הפעם יקבלו בקלות". כן הוכנסו פתרונות נקודתיים בעיקר לעצמאים חדשים.

3. התרגילים והחורים שמסתתרים בתוכנית

כבר עכשיו ניכרים בתוכנית חורים ורבים עוד יתגלו מן הסתם בשבועות הקרובים. כך למשל לא ברור מה ההיקף המדויק של התוכנית, שתנוע לפי הערכות בטווח הרחב שבין 80 ל-90 מיליארד שקל. לא ברור כיצד מתחלק הסכום הזה לסעיפים ותתי סעיפים - כך שספק אם ניתן יהיה לעקוב אחר הביצוע (כפי שניתן לעשות בתוכנית 1.0). לא ברורות המשמעויות הפיסקאליות של התוכנית - בכמה היא מגדילה את הגירעון ולהיכן ימריא יחס החוב של ישראל בעוד שנה מהיום.

יש גם בעיה עקרונית יותר עם התוכנית - באוצר לא מאמינים בה. באגף התקציבים סבורים שהבטחת דמי אבטלה לשנה שלמה היא תמריץ גרוע לעודד מחפשי עבודה למצוא עבודה. ההסתייגות הפנימית באוצר מהקונספט של התוכנית מעוררת המון קשיים ביישום. כך למשל, באוצר לא אפשרו למחפשי עבודה לקבל חל"ת גמיש או חלקי ושמרו בידיהם את השליטה על מפסק חירום - אם שיעור האבטלה יירד מתחת ל-10% באוצר מתכוונים לעשות לתוכנית "חישוב מסלול מחדש". איך בדיוק זה יקרה, נדע אולי כשנראה את תזכיר החוק של התוכנית.

4. מה אומרים על זה בבנק ישראל

תוכנית האוצר הוצגה ללא השתתפותו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהציג לראש הממשלה תוכנית משלו. בבנק ישראל מצניעים בינתיים את התוכנית, כדי לא להרגיז את שר האוצר, ישראל כ"ץ, שזועם גם ככה על התוכנית האלטרנטיבית שהציג ח"כ ניר ברקת. מדובר בתוכנית תלת-שלבית שתוכנית האוצר חופפת במידה רבה את השלב הראשון שלה, שלב שהנגיד מכנה "העירוי". השלבים הבאים בתוכנית בנק ישראל עוסקים בהאצת הצמיחה במשק ב-2021 ובהגברת הפריון בשנים שלאחר מכן. התוכנית של הנגיד אמורה להיחשף בימים הקרובים.

לדברי הנגיד, "תוכנית בהיקף כזה מגדילה כמובן את הגירעון בתקציב ואת החוב הציבורי. להערכתנו, אומדן העלות התקציבית הפוטנציאלית של רשת הביטחון עליה הכריזו ראש הממשלה ושר האוצר היא כ-15 מיליארדי שקל ב-2020 - מעבר למה שכבר תוקצב בתכניות הקודמות - וכ-27 מיליארד שקל ב-2021. סכומים אלו לא כוללים את הרחבת האשראי בערבות הממשלה. חשוב לזכור שמדובר בעלות פוטנציאלית, בהנחה ששיעור האבטלה לא יירד מתחת ל-10%. במקרה כזה הגירעון עשוי להגיע השנה לכ-13% תוצר וב-2021 ל-7% ויחס החוב לתוצר לכ-76% תוצר בסוף 2020 ול-78% תוצר בסוף 2021.