סופטבנק זקוקה למזומנים: שוקלת מכירת יצרנית השבבים ARM

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", החברה עשויה למכור את החברה או להנפיק אותה בבורסה • סופטבנק רכשה את ARM לפני ארבע שנים ב-32 מיליארד דולר

מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס
מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס

חברת סופטבנק היפנית בוחנת אפשרויות למימוש אחזקותיה ביצרנית השבבים ARM , באמצעות מכירת החברה או הנפקתה בבורסה, וצורך כך שכרה את בנק ההשקעות גולדמן זאקס, כך לפי דיווח של "וול סטריט ג'ורנל". המהלך הוא חלק מתוכנית של סופטבנק למכור נכסים בהיקף של 41 מיליארד דולר כדי לתמוך בחברות בהן השקיעה ומתמודדות עם קשיים בשל משבר הקורונה, וכן כדי לתמוך במניית סופטבנק עצמה על ידי רכישת מניות.

ההחלטה לתמוך במניה, ובאופן כללי לממש נכסים, נובעת מלחץ של משקיע אקטיביסט, אליוט מנג'מנט. סופטבנק נסחרת לפי שווי של 119 מיליארד דולר, לאחר זינוק של 100% במחיר המניה שלה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, בשנתיים האחרונות התשואה עומדת על 39%. המניה מציגה תשואה דומה לזה של מדד נאסד"ק.

סופטבנק רכשה את ARM הבריטית ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר - הרכישה הגדולה שלה אי פעם. חלק מהמניות מוחזקות על ידי קרן ההשקעות של סופטבנק, ויז'ן פאנד. לפני כשבוע פורסם כי ARM מפצלת מהחברה את פעילות ה- IoT ("אינטרנט של הדברים") ומעבירה אותה לפעול תחת סופטבנק. המהלך נועד כדי ש- ARM תוכל להתמקד בתחום הקניין הרוחני בעולם השבבים.

החברה היפנית מתמודדת עם סימני שאלה סביב קבלת ההחלטות הפיננסיות שלה, בעיקר אלו שקיבלה ויז'ן פאנד. כך, סופטבנק נוהגת להשקיע סכומי כסף גדולים לפי רמות שווי נדיבות, אך המודל עדיין לא הוכיח את עצמו. הדוגמה הנפוצה היא חברת WeWork שניסתה לבצע הנפקה לפי שווי הגבוה מהשווי שקיבלה מספוטבנק בסבב הפרטי (47 מיליארד דולר), אך הצליחה לקבל שווי של 10-15 מיליארד דולר בלבד.

מנגד, למונייד, חברה ישראלית שנתמכת על ידי סופטבנק, יצאה אמנם להנפקה בתחילת החודש לפי שווי הנמוך מזה שבו סופטבנק השקיעה בה (1.3 מיליארד דולר לפני הכסף, לעומת 1.8 מיליארד דולר שסופטבנק נתנה לה). אולם מאז למונייד זינקה לשווי של 4.3 מיליארד דולר.