מבקר המדינה: החלטת הממשלה להגן על המצוק החופי לא מומשה הלכה למעשה

בדוח חמור קובל אנגלמן על העובדה שלמרות שחלפו תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה כי יש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות • "התוצאה היא לא רק פגיעה בסביבה, אלא גם סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור"

קריסת מצוק בחוף הצוק בתל אביב. התוכניות לא בוצעו / צילום: איל יצהר, גלובס
קריסת מצוק בחוף הצוק בתל אביב. התוכניות לא בוצעו / צילום: איל יצהר, גלובס

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוח חמור בנוגע להתמודדותן של הרשויות עם תהליכי הרס המצוק החופי בישראל. מדובר במצוק כורכר של 45 ק"מ לאורך חופי ישראל, ההולך ונהרס עם השנים. כך, למשל, ב-20 השנים האחרונות נסוג המצוק באשקלון ב-22 מטר, ומלון הניצב עליו נמצא בסכנת התמוטטות; ואילו המצוק המתפורר בחוף בית ינאי מסכן את השוהים בחוף, ומאיים למוטט את בתי המגורים הבנויים עליו. במקומות אחרים כבר התרחשו אסונות - לפני מעט יותר מעשור נהרג הראל ברלין בהתמוטטות מצוק כורכר בחוף צוקי ים.

כעת קובע מבקר המדינה כי החלטת המדינה להגן על המצוק החופי לא מומשה הלכה למעשה. על אף שחלפו תשע שנים מאז שהחליטה הממשלה כי יש להגן על המצוק החופי, במרבית קטעי המצוק טרם בוצעו הגנות ימיות, ומומשו רק 8.6% מהתקציב שנקבע בתוכניות החברה להגנת המצוק (כ-26 מיליון שקל). הגנות יבשתיות שבאחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, למעט הגנות דחופות מעטות באשקלון, ולדברי המבקר, "התוצאה היא לא רק פגיעה בסביבה, אלא גם סכנה אמיתית הנשקפת לשלום הציבור".

בעשורים האחרונים המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי בשל כוחות הטבע ופעילות האדם. חתירת גלי הים בבסיס המצוק גורמת לשיפועו להיות תלול באופן תמידי ובלתי יציב, ובימי החורף מחלחלים מי גשמים למצוק ומחלישים את שכבות הסלע הפריכות. זאת לצד התרומה השלילית של בנייה בגג המצוק ולרגליו.

למרות כל זאת, הרשויות לא נקטו בפעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור. כתוצאה מכך, לדברי המבקר, "עלולות להיגרם פגיעות קשות, ובכלל זה סיכון לחיי אדם, הרס מבנים ותשתיות, אובדן שטחים, פגיעה בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגיים, ופגיעה בתדמית ובפוטנציאל הפיתוח של הרשויות המקומיות לאורך החוף".

בלי סדרי עדיפויות

החלטת הממשלה לטפל בנושא התקבלה בשנת 2011. שתי תוכניות מתאר אושרו לביצוע ההגנות הנדרשות, וכעבור שנתיים הוקמה חברה ממשלתית לטיפול במצוק. אלא שסוגיות בסיסיות שהיו במחלוקת בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה, ובין המשרדים עצמם, בכל הנוגע למימון ההגנות היבשתיות - טרם נפתרו. כך, אין למי מהגורמים האחראים לביצוע ההגנות תוכנית כוללת לביצוען, לרבות סדרי עדיפויות בהתאם לתקציב ולמצב הפיזי של המצוק.

בתגובה לדוח ולטיפול הלקוי בבעיית המצוק, בעמותת "צלול" אומרים כי "החלטת הממשלה קובעת שהחברה הממשלתית לחיזוק המצוק תממן אך ורק פתרונות ימיים - שוברי גלים עיליים או תת ימיים. זהו פתרון קל יותר, אך הוא ישנה את חופי ישראל בצורה דרמטית. הצבת מסלעות במקום נוף פתוח יעלו את הסיכון לטביעה, יפגע באיכות הבילוי בחופים פתוחים, בנגישות לים של עשרות אלפי גולשים ושחיינים, יגרמו להצטברות אשפה ולעלייה בכמויות המיקרופלסטיק וכן ברמות הזיהום של המים הקרובים לחוף, אשר ייצור הצטברות אצות בחופים, ועוד. במקום זאת, על הממשלה לתת את התקציב המיועד לשוברי גלים לראשי הרשויות לשם מימון הפתרונות שממוקדים על המצוק וימנעו את כל הבעיות שבפגיעה בצד של המים".

עוד מוסיפים בצלול כי "חלק מהתוכניות של שוברי הגלים הן מעבר להכרח להגנת המצוק ונועדו להרחיב את החוף לפעילויות פנאי ומניבות (מסחריות). חשוב לזכור כי שוברי גלים מרחיבים את החוף בנקודה שלהם אך גורמים להחרפת בעיית נסיגת המצוק במקומות אחרים . גם אם יש מקומות ששוברי גלים יתבררו כהכרחיים, יש להגביל את ההיקף המתוכנן".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי הוא "פועל באופן שוטף להפקת לקחים מן הביקורת. הדוח מכיל ברובו המלצות שכבר יושמו בחלקן על ידי החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון והמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, נפלו בדוח מספר אי דיוקים. טענת המבקר על התמשכות הליכי הביצוע של ההגנות הימיות מטעה, שכן אינה לוקחת בחשבון זמני יישום סבירים הנדרשים להקמת תשתיות ימיות חדשות בהיקף האמור, ובאופן מאוזן אשר משרת את האינטרס הציבורי.

"הצוות הבין-משרדי שהתווה את אופן יישום המדיניות אף הכיר בכך כשקבע כי 'תכנון מערך ההגנות המשולב והקמתו הוא פרויקט ארוך טווח, יקר ומורכב'. ברור שכאשר נשקפת סכנה ממשית לציבור מהתמוטטות מצוק בחוף, יש פתרונות זמינים ומיידיים שבסמכות הרשויות המקומיות ליישמם. בניגוד לנכתב בדוח, לא נכון - ואף לא ניתן - להקים באופן בהול תשתית ימית מסיבית ויקרה במקרים אלה".

מהחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון נמסר בתגובה כי "גרעין העובדים הראשוני גויס רק בשנת 2015, והסכמי הגג עם הממשלה, שמכוחם התקבל תקציב הפעולות לתכנון וביצוע, נחתמו רק בינואר 2016. יש לציין כי תוכנית המתאר מכוחה החברה יכלה לקדם תכנון אושרה רק ביוני 2015, ועם אישורה החלה לפעול מיידית בקידום הליכי תכנון יסודיים. החברה ביצעה בשנים 2018-2019 את פרויקט ההגנה על המצוק החופי באשקלון, ותחל עד סוף השנה בביצוע שלושה פרויקטים נוספים בנתניה, באשקלון ובבת ים".