הפגנות | דעה

ההפגנות מול בית רה"מ הן מפגן עצוב של חוסר אחריות

זה די קומי-טראגי: האנשים שטענו שנתניהו "המציא ומעצים" את הקורונה לצורך פוליטי, הם אלו שעלולים להיות הגורם הישיר לעוד התפרצות קטלנית שלה

מתוך ההפגנה מול בלפור אמש / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
מתוך ההפגנה מול בלפור אמש / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

אחת הסיבות לכך שספרד נפגעה אנושות מנגיף הקורונה היא ההפגנות שנערכו במדינה, ב-8 במרץ, ב"יום האישה הבינלאומי". בדיעבד, מכנים זאת בחצי האי האיברי El mayor infectódromo, "אירוע ההדבקה ההמוני".

באותו זמן, התעלמו ממשלת השמאל הסוציאליסטית, הנתמכת על-ידי כוחות קומוניסטיים, והתקשורת, מהאזהרות, ועודדו את המצעדים ברחבי המדינה. בערים הגדולות התקיימו מצעדי ענק. במדריד למשל השתתפו בו יותר מ-100,000 איש.

המקרה הספרדי מזכיר מאוד את ההפגנה שנערכה מול בית ראש הממשלה בירושלים.

אדגיש, כי לכל אחד ישנה זכות בסיסית להפגין ולהביע מחאה. אלא שמה שקרה בהפגנה מול בית בנימין נתניהו לא היה אקט דמוקרטי גרידא, אלא מפגן עצוב של חוסר אחריות. זאת כבר הפגנה שנייה השבוע שבה לא נשמרות ההנחיות לגבי הימנעות מהידבקות בקורונה.

במובן אחר זה די קומי-טראגי: האנשים שטענו שנתניהו "המציא ומעצים" את הקורונה לצורך פוליטי, הם אלו שעלולים להיות הגורם הישיר לעוד התפרצות קטלנית שלה.

התסריט ידוע מראש: בסוף, רובם יאשימו אותו שהוא לא יודע להתמודד עם ההשפעות ההרסניות של הנגיף, על אף שבגל הראשון ישראל הייתה מהמדינות המובילות ושימשה דוגמה לשאלה "כיצד יש להתמודד עם המחלה".

זאת ועוד, ככל שאנו מבקשים להתמודד בהצלחה עם נזקי המגפה, כך מתעצם השיח על נתניהו והדמוקרטיה הישראלית. השיח משמאל נגד ראש הממשלה בדבר היותו אנטי-דמוקרטי לכאורה, אינו חדש. השינוי הוא, שבימים אלו הוא הפך לשיח קולני מתוקשר, שבו מבקריו רותמים את הקורונה כדי לשכנע בצדקת טיעוניהם. וזהו כוח מניע גדול למי שאינם מעמיקים בעובדות.

השיח משמאל מלא ברובו בשקרים, חצאי-אמיתות, הוצאת דברים מהקשרם, ותכליתו - לייבא את שיח המחאה מארצות-הברית, ככלי להפלת השלטון.

נזכיר, כי מאז שנתניהו הצליח להפתיע, ולנצח את שמעון פרס בבחירות 96', שלאחר רצח יצחק רבין, עובר רה"מ תהליכי דמוניזציה, שאין קשר בינם למציאות. זאת, בשל התסכול מאי-היכולת לנצח אותו.

השיח הזה מתעצם למרות העובדה שעל-פי מדדים בינלאומיים, ישראל היא דמוקרטיה, שנערכות בה בחירות ללא דופי. יתרה מזו, הדבר נעשה על אף שנתניהו מקבל שוב ושוב את אמון העם והכנסת. הדבר מתסכל אנשי שמאל, שחלקם מתקשים לקבל את כללי המשחק הדמוקרטיים, ומבקשים להוביל לכמעט-אנרכיה, מכיוון שהשמאל לא מצליח לקבל את אותו אמון שנתניהו מקבל.

כאלה הם חלק ממשתתפי ההפגנה מול בית ראש הממשלה, שנוסף לכך שהפרו את החוק ואת הסדר, פגעו ברכוש פרטי והתעמתו עם המשטרה, למרבה הבושה הם היכו את העיתונאים אבישי בן-חיים ויוסי אלי מ"חדשות 13".

מדובר באנשים שחלקם זועקים לכל עבר על "סוף הדמוקרטיה", אך בימי "ההתנתקות" מילאו את פיהם מים, כאשר עקרונות דמוקרטיים קדושים, כמו הזכות למחאה של מתנגדי התוכנית, נרמסו. עלו אז שאלות מהותיות לגבי ההתנהלות והדרך, אך התקשורת הישראלית דחקה את השיח לקרן זווית.

קולם של אלו שמתבטאים היום בקולניות, לא נשמע אז. בסופו של דבר, הכול פוזיציה.

נכון, אי אפשר להכליל. לא כל האנשים שהגיעו להפגנה לפתח בית ראש הממשלה התנהגו בצורה מחפירה, אך קשה להתעלם מכך שהגורמים השליליים בהפגנות הללו הפכו להיות הדומיננטיים. אם לא יעצרו אותם, הם עלולים להוביל אותנו לכאוס בריאותי ופוליטי. אלו שמתריעים מעל כל במה, שאנו חוזים בסוף הדמוקרטיה, הם אלו שאולי יובילו לסופה. 

הכותב הוא ראש אגף קשרי חוץ של הליכוד