"לא נכרות ברית עם השופטים וגם לא עם הפוליטיקאים": מועמדי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים פורסים את משנתם

הוועדה לבחירת שופטים בישראל הפכה בשנים האחרונות למוקד של מאבקי כוח בין הגורמים הפוליטיים השונים ובינם לבין מערכת המשפט. ברית שכרת ראש לשכת עוה"ד הקודם, אפי נוה, עם שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, שינתה את מאזן הכוחות בתוך הוועדה. ההשפעה של שלושת השופטים חברי הוועדה על המינויים פחתה, וההשפעה של ארבעת הפוליטיקאים בוועדה, גברה. אחד המינויים, זה של השופטת אתי כרייף, גם הוליד חקירה פלילית בחשד שנוה קידם את מינויה לשיפוט בתמורה לשוחד מיני (השניים מואשמים בשוחד, בכפוף לשימוע).

לפי חוק יסוד: השפיטה הוועדה מונה תשעה חברים, לפי החלוקה הבאה: שני נציגים לממשלה - שר המשפטים ושר נוסף לפי בחירת הממשלה; שני נציגים לכנסת - שני ח"כים שבוחרת הכנסת; שלושה שופטים: נשיא העליון ושני שופטי עליון; ושני נציגים ללשכת עוה"ד.

היום הכנסת בחאה שני חברי כנסת שיהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים: ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) וח"כ אסנת מארק (הליכוד). 

השבוע פרסמה לשכת עוה"ד את רשימת המועמדים הסופיים שלה לתפקיד נציג הלשכה בוועדה. החמישה הם: עוה"ד יצחק נטוביץ', יצחק גורדון, מוחמד נעאמנה, דורון ברזילי וערן גולן. אחד מהם ייבחר על ידי המועצה הארצית של הלשכה ויכהן בוועדה לבחירת שופטים לצד הנציגה הנוספת של הלשכה, עו"ד אילנה סקר, שמסיימת קדנציה בינואר 2021. מסתמן כי עוה"ד נעאמנה וברזילי הם המועמדים המובילים.

"גלובס" פנה אל כל אחד מחמשת המועמדים של הלשכה, כדי לשמוע ממנו מדוע הוא רואה עצמו מתאים לתפקיד, באיזה אופן הוא מתכוון למלא אותו, ואיך בכוונתו לתקן את הקלקולים שהתגלו בתקופה האחרונה בעבודת הוועדה. מי הוא המועמד המתאים ביותר? תשפטו בעצמכם. 

עו"ד מוחמד נעאמנה

בן 39. עוסק בליטיגציה, ראש מחוז צפון בלשכה. כיהן בעבר כסגן ראש הלשכה

 עו"ד מוחמד נעאמנה / צילום: איל יצהר, גלובס

מה עושה אותך מתאים להיות נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים?
"ראשית, בשל הניסיון הרב שצברתי במשך 18 שנים בהופעות בבתי המשפט בכל הערכאות השיפוטיות, בפרקטיקה של ליטיגציה אינטנסיבית במגוון תחומים. שנית, אני רואה ערך מוסף משמעותי לכך שאני ממחוז הצפון, ראש מחוז מהפריפריה, אדם שמאמין בחיים המשותפים בין אזרחי המדינה, תפיסת עולם הבאה היטב לידי ביטוי במחוז שאני עומד בראשו".

מה להשקפתך כולל מילוי התפקיד?
"הבחירה במועמדים הטובים ביותר לכהן כשופטים מהווה עבורי אתגר חשוב ביותר בשל ההשלכה הן על ציבור המתדיינים, הן על המייצגים, וכמובן על הציבור כולו. אין לי כל ספק שחייבים וצריכים לבחור לשיפוט את המועמדים המתאימים ביותר, את אלו שהינם בעלי ניסיון, ידע ואישיות, ומעל לכל, לבחור אותם מתוך שיקולים מקצועיים בלבד".

מהן המסקנות משורת הקלקולים בעבודת הוועדה שהתגלו בתקופה האחרונה?
"מבלי להיכנס למה שהיה או לא היה בעבודת הוועדה בשנים האחרונות, כל הפרסומים על הנעשה חייבים ללמד אותנו על הסכנות האורבות לחברים בה. ולכן, לעניות דעתי, על כל אחת ואחד מחבריה לשאוף לריחוק, לדיסקרטיות ולהקפדה מחמירה, וכמובן להימנע ממצב של ניגוד עניינים. עיני רבים בציבור נשואות לוועדה, ולכן על כל מי שחבר בה להיות אות ומופת בהתנהלותו מהרגע הראשון שהוא מצטרף אליה". 

עו"ד דורון ברזילי

בן 50. עוסק במשפט מסחרי, מיסוי ועבירות צווארון לבן. לשעבר ראש לשכת עוה"ד

 עו"ד דורון ברזילי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מה עושה אותך מתאים להיות נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים?
"הניסיון הרב שצברתי במשך שנים רבות, הן בשירות הציבורי כשעבדתי ברשות המסים והן כבעל משרד עורכי דין מוביל בסקטור הפרטי, מתוכן למעלה מ-17 שנים שבהן כיהנתי בשורה ארוכה של תפקידים ציבוריים בכירים בלשכה, לרבות כראש הלשכה. נחשפתי לצורכי מערכת המשפט על כלל היבטיה: לרבות הופעות בבתי המשפט וקשר מתמיד עם שופטים ועם פרקליטים".

מה להשקפתך כולל מילוי התפקיד?
"אני רואה את התפקיד כשליחות ציבורית חשובה מעין כמותה. חשוב כי הנציגים בוועדה יהיו אנשים שמכבדים את מערכת המשפט, יפעלו מתוך רצון לשפר ולייעל אותה ויהיו קשובים אף לביקורת כנגדה. שופטים חייבים להיות בעלי ידע רחב, מקצועיות ובעלי מזג שיפוטי ראוי".

 מהן המסקנות משורת הקלקולים בעבודת הוועדה שהתגלו בתקופה האחרונה?
"כמי שאמון על כיבוד זכויותיהם של אנשים, וכמי שמחשיב עד מאוד קיומם של הליכים תקינים והוגנים כלפי כל אדם, וכיוון שהקלקולים שאליהם מתייחסת השאלה עדיין מצויים בחקירה, חשוב להמתין בטרם נגבש מסקנות ונחרוץ גורלות.

"עם זאת, חשוב לזכור, במהלך הקדנציה האחרונה מונו מאות שופטים מקצועיים וראויים בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ העושים עבודתם נאמנה, אין ספק בליבי שאף בעתיד ימונו השופטים הראויים ביותר". 

עו"ד יצחק (יצי) גורדון

בן 44. יו"ר איגוד המשפטנים בהסתדרות

 עו"ד יצחק (יצי) גורדון / צילום: מאיר אליפור

מה עושה אותך מתאים להיות נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים?
"ההתפתחות המקצועית שלי והניסיון שצברתי במגזר הציבורי והפרטי ובמגזר השלישי, לצד העשייה הציבורית רבת השנים שלי בקהילה בכלל ובקהילת עורכי הדין בפרט, משלבים תכונות של משרת ציבור במלוא מובן המילה ושומר סף המבחין היטב בין טובת הציבור לבין אינטרסים זרים.

"לאורך כ-20 שנות קריירה פעלתי מצד אחד בתוך מערכת המשפט כעו"ד ויו"ר איגוד המשפטנים, ולכן אני מכיר את המערכת היטב על חולשותיה וחוזקותיה; ומצד שני פעלתי להובלת שינויים מחוץ למערכת במאבקים שבמסגרתם נדרשתי לנקוט עמדות שלא תמיד התיישרו עם עמדותיהם של גורמי המערכת.

"הובלתי לפיתוח המנהיגות של עורכי הדין בשירות הציבורי. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הקמתה והובלתה של סיעת עורכי הדין בשירות הציבורי הפועלת בלשכה מאז 2015".

מה להשקפתך כולל מילוי התפקיד?
"עורכי הדין הם אלה הפועלים במסדרונות ובאולמות המשפט ותפקידם לייצג יום יום את הציבור בהליכים ובערכאות. על נציג הלשכה בוועדה לפעול לבחירה עניינית של שופטים ראויים, מקצועיים ואיכותיים מכל המגזרים והרקעים, בלי שיקולים זרים ובלי מניעים פוליטיים, לטובת עורכי הדין והחברה הישראלית כולה.

"בתור נציג הלשכה אביא את הידע המצרפי של הלשכה ועורכי הדין בכל הארץ לידי ביטוי בהליך הבחירה. לא אסתפק בנתוני המועמדים על הנייר, אלא אצא לשטח לכל המחוזות לשמוע מעורכי הדין עצמם ואקשיב לעמדותיהם".

מהן המסקנות משורת הקלקולים בעבודת הוועדה שהתגלו בתקופה האחרונה?
"אני ניגש לתפקיד בחרדת קודש. בחירה של שופטים ראויים, מקצועיים וטובים היא אחריות עצומה כלפי כלל החברה הישראלית וכלפי ציבור עוה"ד. אני מרגיש מחויב לעשות את מלאכתי נאמנה. נציג הלשכה בוועדה לא אמור לשרת אינטרסים של פוליטיקאים וגם לא אינטרסים של שופטים. נציג הלשכה אמור להקשיב לדעות השונות, אולם לבצע בחירה בשום שכל ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי בהיותו נציג עוה"ד".

עו"ד ערן גולן

בן 42. עוסק בדיני עבודה, משפט מינהלי ותובענות ייצוגיות. מילא שורת תפקידים בלשכה

 עו"ד ערן גולן / צילום: שלומי עצמי

מה עושה אותך מתאים להיות נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים?
"ב-15 השנים האחרונות הופעתי במאות ואלפי תיקים במגוון ערכאות. מרביתם של שופטי ישראל הנמצאים תחת עומס עבודה גדול עושים את עבודתם נאמנה, שולטים בחומר ובפסיקה, ושומרים על יחס נאות למתדיינים. אולם הופעתי גם בפני שופטים שחוקים, כאלו שהתעמרו בעורכי הדין עד כדי בכי, כאלו שפסיקות ביהמ"ש העליון לא עניינו אותם, וגם כאלו שכלל לא קראו את התיקים, או נתנו יחס מועדף לגופים גדולים.

"חלק מוכח ומשמעותי מהפעילות שלי בלשכה בשתי הקדנציות ובכלל בעשייתי הציבורית, עסק במינהל תקין ובהגברת השקיפות. השילוב שבין הניסיון המצטבר בליטיגציה שבה ראיתי שופטים במגוון סיטואציות בחיי המעשה, ועמידה על עקרונותיי תוביל לכך שאם אבחר, אז ארצה שהמועמדים הטובים ביותר ייבחרו, גם אם הם חסרי קשרים, ולא אכנע ללחצים המאופיינים בעבודת הוועדה".

מה להשקפתך כולל מילוי התפקיד?
"עבודתו של נציג הלשכה אם עושים אותה כהלכה היא עבודה לא זוהרת שמצריכה השקעה מרובה, הכוללת קריאת קורות חיים, כתבי טענות מצד המועמדים, או פסקי דין כאשר מדובר בשופטים מכהנים, קריאת המלצות ועריכת ראיונות. התפקיד השיפוטי נושא בחובו אחריות רבה, ומינוי שגוי עלול ליצור עיוות דין לציבור כולו.

"השיטה הקיימת נותנת משקל עודף לרשות השופטת בהליכי המיון או הקידום באמצעות "ועדת השתיים" (שתי שופטות הממליצות לנשיאת העליון על קידום שופטים למחוזי, ח' מ'), והייתי רוצה שלכל חברי הועדה תינתן יכולת השפעה שווה בעניין.

"הייתי שוקל ראיונות בוועדה לכל השופטים המבקשים קידום, קבלת נתוני "ועדת השתיים" לכלל חברי הוועדה, ביטול איסור הראיונות שהנשיאה אסתר חיות הטילה על ציבור השופטים המועמדים לקידום עם חברי הוועדה והמרתו בגילוי נאות.

"הייתי רוצה לקדם הטרוגניות בקרב ציבור המועמדים והשופטים, ולא הגמוניה מסוג מסוים שנובע מזהות דתית, מקום עבודה, מוצא או השקפה פוליטית. הגיוון יגביר את אמון הציבור במערכת המשפט וזאת מבלי לוותר על המקצועיות הנדרשת מכל מועמד".

מהן המסקנות משורת הקלקולים בעבודת הוועדה בשנים האחרונות?
"תקופת נוה אופיינה בשימוש לרעה בשררה, העדפת מקורבים במחשכים והיעדר בלמים מצד יתר חברי הוועדה שראו את הדברים מתרחשים בזמן אמת ולא בלמו את ההתנהלות. מסקנתי היא שיש להתקין כללים המונעים מחברי הוועדה להשתתף בהצבעות הנוגעות למקורבים, כגון חברים לסיעה פוליטית, קרובי משפחה של שותפים פוליטיים או שותפים לשעבר, ולהטיל חובות גילוי נאות ברורות והגברת השקיפות, כך שהציבור יהיה מודע לניגודי העניינים של חברי הוועדה.

"המסקנה השנייה היא שהחברות בוועדה לא יכולה להיות כלי לברית פוליטית עם השופטים או הפוליטיקאים שנועדה להשיג מטרות אחרות שחורגות מדבר אחד בלבד - והוא מינוי השופטים הטובים ביותר".

עו"ד יצחק נטוביץ'

בן 65. עוסק בליטיגציה במקרקעין, ותכנון ובנייה

 עו"ד יצחק נטוביץ’ / צילום: איל יצהר, גלובס

מה עושה אותך מתאים להיות נציג לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים?
"אני עו"ד פעיל בעל ותק של 40 שנה. בשנים אלו פעלתי ברציפות בתחומי הליטיגציה ומקרקעין, בכל ערכאות בתי המשפט. מסדרונות בתי המשפט ושופטיו מוכרים לי היטב. הניסיון והוותק המקצועי מקנים לי את הכלים הנדרשים לזיהוי המועמדים הראויים לשיפוט מבין כלל המועמדים, ולכך אמור להיות משקל מכריע בבחירת נציג הלשכה".

מה להשקפתך כולל מילוי התפקיד?
"תפקיד השופט הוא תפקיד רגיש ורב חשיבות מבחינה ציבורית. הליך בחירת השופטים הקיים כיום כולל קורס הערכה, לאחר מכן ועדות המשנה של הוועדה למינוי שופטים מראיינות את המועמד ובוחנות את חוות הדעת של קורס ההערכה ואת המלצותיו וכן מתקבלות חוות דעת והמלצות של גורמים חיצוניים. הליך זה נותן תמונה ראשונית חשובה לגבי התאמת המועמדים. בצומת דרכים זו, נכנס ניסיוני רב השנים המעניק לי את היכולת להבחין בהתאמתו או באי התאמתו של המועמד לשפיטה לשמש כשופט ראוי וטוב מבחינת מזגו, יכולתו לנהל תיקים ביעילות ומבחינת חריפות מחשבתו המשפטית".

מהן המסקנות משורת הקלקולים בעבודת הוועדה שהתגלו בתקופה האחרונה?
"מובן שלכל שיטה למינוי שופטים יש יתרונות וחסרונות אך כאשר בוחנים את התמונה הכללית אני סבור שהועדה פועלת בצורה טובה ומאוזנת, וככל שהתרחש אירוע חריג הוא יטופל עניינית, ואין בכך כדי ללמד על כלל עבודת הוועדה".