"רוצה לעשות להם מירי רגב": השר נגד ראשי האוניברסיטאות. סיבוב ראשון

"טורקיה זה כאן. אנחנו נמצאים בתקופה חסרת תקדים ואפלה מאוד. שומרי הסף הפכו למטרה", כתב השבוע פרופ' רון רובין, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) במכתב התפטרות חריף במיוחד, שאותו הוא חתם במילים: "מקווה שבהתפטרותי אצית את אש המרד". נשיא טורקיה הנמשל במכתב הוא לא אחר מאשר השר החדש, שזה עתה מונה לתפקיד, זאב אלקין.

במהלך מעט יותר מחודש של כהונה התלהטו הרוחות בין השר לראשי האקדמיה, עד כדי כך שנשיאי האוניברסיטאות מאשימים את אלקין בניסיון לפגוע בחופש האקדמי, להכפיף את האוניברסיטאות לשלטון כמו במשטרים החשוכים ביותר, להחליש את המוסדות האקדמיים שלהם ולקדם את האוניברסיטה החביבה על קהל הבייס הימני שלו, אריאל, ו"להוכיח שהוא יכול למגר את האליטות, כמו מירי רגב", לדברי פרופ' רובין, כי קהל היעד שלו אוהב שנכנסים בפרופסורים.

"זה לא שר להשכלה גבוהה, זה שר להכשלה גבוהה", מוסיף פרופ' רובין, שהוא גם נשיא אוניברסיטת חיפה. אלקין מצדו קורא להם בריונים, טוען שהם לוקחים את הסטודנטים כבני ערובה, ואומר: "הם הכריזו עליי מלחמה כי פגעתי להם בקודש הקודשים - השליטה בתקציב".

נכון שהכתובת הייתה על הקיר. לא קשה לדמיין את החיכוך בין שר ימני מול קהילה אקדמית, שברובה נחשבת שמאל-מרכז. אבל דווקא הפגישה הראשונה של השר המכהן עם נשיאי האוניברסיטאות הצליחה לתעתע בהם. "הפגישה הייתה נופת צופים", מתאר רובין את המפגש, שהתקיים באוניברסיטה העברית. אלקין נשא דברי פתיחה, וכל נשיא הדגיש את האתגרים העומדים בפני האוניברסיטה שלו. הוא הקשיב בקשב רב והיה מנומס, אבל כבר אז, כבדרך אגב, התחיל להטיל את מרותו. "הוא איש משכיל שיודע לדבר יפה מאוד, והפגישות איתו לעיתים נדירות עולות לטונים גבוהים. הכול נעשה בשקט ובקור רוח. אבל זה מה שמפחיד. הוא נעול כמו טיל על המטרה שלו".

כבר בפגישת ההיכרות הזאת הבינו חברי ור"ה מהם סלעי המחלוקת שייאלצו להתמודד איתם. אחד מהם הוא שהשר החדש להשכלה גבוהה ביקש להשתית מתווה לקיום בחינות בקורונה, השונה ממה שהם עצמם הסכימו עליו. בין השאר הוא דרש לקבוע את היחס בין שיעור הבחינות המקוונות לאלה הפרונטליות וגם להחליט מי יגדיר אילו בחינות ייערכו ואיך. "במהלך הפגישה הוא התחיל לחלק לנו הוראות איך להתנהג עם הסטודנטים שלנו, ביקש להקצות שלושה מועדי בחינה ולתת לתלמידים את הציון הגבוה יותר מבין המועדים", מספר רובין. "זו החלטה של אוניברסיטה ולא של שר".

אבל האמת היא שהצעד השני שעשה אלקין כואב לראשי האוניברסיטאות הרבה יותר: השר נחוש למנות לוועדה לתכנון ולתקצוב (הוות"ת) נציג מטעם אוניברסיטת אריאל, שעד היום לא היה שם. מבחינת חברי ור"ה זו הפרה חמורה של הסטטוס-קוו ו"שלילת העצמאות של המערכת האקדמית".

כבר כעת ברור שזה הולך להיות קרב ארוך ובמרכזו מאבק על תקציבים ועל מידת השליטה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בתכנון האקדמי. השבוע אלקין כבר הזיז את החייל הראשון על לוח השחמט: הוא הפסיק את כהונתה של ממלאת מקום מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), הגוף שבתוכו יושב הוות"ת.

האקט הזה הוא שגרם לפרופ' רובין להצהיר כי טורקיה זה כאן. "נוימן הייתה מתוקף תפקידה החיץ הקריטי שבין הפוליטיקה והמדע", כתב במכתב ההתפטרות שלו.

כהונתה של מיכל נוימן הייתה עתידה להסתיים ביום ראשון, אולם משום שטרם מונה מנכ"ל קבוע למל"ג הגיוני היה להאריך אותה. אבל אלקין החליט אחרת. לשאלה מה כל-כך בער לו הוא עונה: "המינוי הוא לחצי שנה והוא מסתיים עכשיו. אפשרי בנסיבות מיוחדות להאריך אותו, ואני לא ראיתי נסיבות מיוחדות. לא אני מיניתי אותה, ואני יכול לבקש ממישהו אחר מהמל"ג למלא את מקומה".

במילים אחרות, אתה לא רוצה שהיא תישאר.
"נכון, אני לא חושב שהיא האדם היחיד שיכול למלא את התפקיד. באמת התלבטתי, אבל קרו שני דברים שבהחלט ישפיעו: אף אחד לא רוצה אצלו מנכ"ל שמארגן ועד עובדים שמריץ מכתבי לחץ למנות אותו; וההתערבות הפסולה של פרופ' רובין. אם אני הייתי מתערב במינויים בוור"ה היו צעקות עד השמיים".

הוא התערב כי הוא ועמיתיו משוכנעים שאתה חותר להכניס אדם מטעמך.
"מי שימונה כרגע יהיה מתוך המל"ג, ואני לא מכיר שום סמנכ"ל מל"ג שהוא פעיל ליכוד".

והמנכ"ל הקבוע? בוודאי תרצה שיהיה איש אמונך.
"הסמכות למינוי היא שלי כשר וכראש המל"ג. המנכ"ל צריך לעבוד יד ביד עם השר ולכן השר צריך למנותו, והוא שמרכיב את ועדת האיתור. נוימן תוכל כמובן להגיש מועמדות".

מה אתה חושב על ההתפטרות של פרופ' רובין?
"אני קורא את המכתב שלו ולא מוצא שום עובדה רלוונטית לטענות, חוץ מהרבה סיסמאות על טורקיה".

 פרופ' רון רובין, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות המתפטר. "מקווה שבהתפטרותי אצית את המרד" / צילום: יונתן בלום

כותרות ישפרו את מצבו בבייס

האם רובין הצליח להצית את אש המרד? אם לשפוט לפי ההתבטאויות של ראשי האקדמיה, התשובה היא בהחלט כן. "הסכסוך המר עם שר ההשכלה הגבוהה החדש הוא המשך ישיר לניסיונות הבלתי פוסקים לשעבד את הרשות השופטת, הרשות המבצעת ולאחרונה גם את הרשות המחוקקת לצורכי השלטון", חורץ פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון.

"השר לא המציא שום דבר חדש", הוא מוסיף. "הכנסייה הקתולית ניסתה לשעבד את האקדמיה כדי להוכיח שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, המשטר הסובייטי עשה זאת בברוטליות כדי להשיג את מטרותיו, ואנחנו יודעים היטב כיצד הסתיים המירוץ הטכנולוגי והכלכלי בין רוסיה למערב. החירות לחשוב, לחקור, להתווכח על כל נושא בחופשיות, ללא מורא, ללא חשש מנקמה וללא הכוונה פוליטית היא נשמת אפה של האקדמיה, ויש עבודות מלומדות שמראות במובהק מתאם בין החופש המוקנה לאקדמיה ובין הצלחתה ותרומתה לחברה".

"ימים קשים עוברים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, וזוהי רק ההתחלה. בתוך שבועות ספורים מאז מינויו לשר ההשכלה הגבוהה, איבדתי אני, עם ראשי האוניברסיטאות בישראל, כל אמון בשר אלקין". כך כתב נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, לכל חברי הסגל שלו ביום ראשון, עוד לפני הדחת מנכ"לית המל"ג.

"למדנו באופן היסטורי", אומר פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר אילן, "שבכל פעם שהשלטון מנסה להתערב בתוך האקדמיה, הוא מקלקל. המדינה בנתה את המל"ג כדי שתהיה בתווך בין השלטון לאקדמיה, מתוך ההבנה הזאת. ההתערבויות של אלקין נראות כמו דברים קטנים ואפשר לשאול ‘מה אכפת לכם?'. אבל הכרסום הזה מצטבר לאיום שהורס את העצמאות האקדמית".

את המפתח האפשרי לעימות הזה אפשר לחפש בצרות של אלקין עצמו. שנתיים לא פשוטות עברו עליו. בשנת 2018 הודיע על התמודדותו לראשות עיריית ירושלים, בנפרד מסניף הליכוד בירושלים - שעשה לו חיים קשים. בנימין נתניהו נמנע מלהביע את תמיכתו ונשאר "על הגדר". אלקין קיבל רק כ-20% מהקולות - הפסד צורב ומשפיל - ונותר בחובות ברמה האישית.

טרם הקמת הממשלה הנוכחית הוא כיהן כשר להגנת הסביבה ובעת הדיונים הקואליציוניים הרבה להצהיר עד כמה ישמח להמשיך בתפקידו זה. אולם הדבר לא צלח, והוא קיבל שני תיקים מומצאים ואזוטריים למדי, שר ההשכלה הגבוהה ומשאבי המים. הוא בלע את הצפרדע.

לא יהיה בלתי סביר להניח שעכשיו הוא רוצה לעשות שרירים ולהיראות חזק כדי לא להיעלם מהנוף הליכודי, ממש כשם שמירי רגב קיבלה הרבה נקודות זכות במלחמתה באליטות של התרבות. ככל שייצר יותר כותרות שהן שליליות לכאורה, שבהן ראשי האוניברסיטאות זועקים שהוא בא לכבוש את המעוז האחרון של החופש האקדמי, כך דווקא ישתפר מצבו בבייס שלו.

"אף פעם לא התלהבנו ממינוי שר נפרד להשכלה גבוהה", מודה פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, "כי היה חשש שהוא ינסה להיכנס למקום לא לו. אבל אני באופן אישי האמנתי שהוא יוכל לעזור לנו ולמדינת ישראל לקדם את ההשכלה הגבוהה. הוא הרי גדל באוניברסיטה העברית, והכרתי אותו כשהיה שר לענייני ירושלים. חשבתי שהוא איש חיובי וגם התבטאתי כך בפורומים שונים. צר לי שהתבדיתי. נראה שהוא מנסה לעשות פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה, ואוטונומיה של האקדמיה היא המפתח לפריצה של המערכת ולתוצאות מחקריות. אני חושש מהאפשרות שהשר ירצה להתערב בנושאים אקדמיים. זה יהיה אסון. המשמעות עלולה להיות הרסנית".

ביום רביעי בחרו ראשי האוניברסטאות בפרופ' כהן לשמש כיו"ר ור"ה החדש במקומו של פרופ' רובין. "אנחנו נמצאים בתקופה קשה. השר אלקין מנסה להכניס ברגל גסה שיקולים פוליטיים למחקר ולמדע בישראל, ואסור לנו לתת לזה לקרות״, מסר עם כניסתו לתפקיד. 

 יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות החדש פרופ' אשר כהן. "פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה" / צילום: רפי קוץ

"דרישות האקדמיה לא מציאותיות"

עוד לפני המעורבות האקדמית הספיק אלקין כאמור להתקוטט עם נשיאי האוניברסיטאות על מתווה הבחינות בתקופת הקורונה. בקרב הזה הוא נישא על גלי אהדת התאחדות הסטודנטים כשביקש שרק 10% מהבחינות יתקיימו במתכונת פרונטלית; האוניברסיטאות, לעומת זאת, דרשו 30%-40%. הצדדים גם התווכחו על הסמכות שתקבע מהם המקצועות שבהם ייבחנו פרונטלית - השר או כל אוניברסיטה לעצמה.

העימות הקולני, שגם לווה בתביעה לבג"ץ, הסתיים ביום חמישי שעבר במתווה שגיבשה מליאת המל"ג. אז מי ניצח? שני הצדדים ניצחו. שניהם גם הפסידו. המתווה אומנם מגביל את קיום הבחינות בקמפוס ל-10% כפי שדרש אלקין (בחינות רישוי ברפואה יוכלו לחרוג ממספר זה), אולם קובע כי כל מוסד אקדמי יהיה חופשי להחליט אילו תחומים ייכללו ב-10% האלה - וזו כבר הנחמה הפורתא לאוניברסיטאות.

"זה היה ויכוח מיותר ולא הבנתי למה הם נכנסו לפינה", אומר אלקין. "אמרתי להם כל הזמן שרצונם ליותר בחינות פרונטליות לא מציאותי בנתוני התחלואה החדשים".

ומי ניצח בעיניך?
"בסוף התקבל המתווה שהובלתי, כי התפיסה הבסיסית שלי אמרה שצריך לקבל את ההנחיות של משרד הבריאות".

אבל האוניברסיטאות קיבלו את האפשרות לקבוע מה ייכלל ב־10%.
"היו שתי אפשרויות, שאחת מהן הייתה יותר חכמה והועדפה על-ידי משרד הבריאות - שהמוסדות האקדמיים יציגו לנו לאילו מקצועות יש עדיפות ואנחנו נחליט. הרי לא דומה מבחן במדעי הרוח למבחן ברפואה או הנדסה. אז לתת אותו אחוז לטכניון, שמלמד רפואה, הנדסה וכדומה, ולאוניברסיטת חיפה, שמלמדת בעיקר מדעי הרוח?".

נשיאי האוניברסיטאות בטוחים שבצעד זה ניסה אלקין לצבור נקודות אצל ציבור הסטודנטים. אבל איך מוצאים את שיווי המשקל הראוי בין ההגבלות שמכתיבה הקורונה לבין הרצון להגיע לתוצאות אמת בבחינות. "התפתחה תעשיית העתקות ענקית בתקופה הזאת", אומרת פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה. "אנחנו תומכים בסטודנטים ומאמינים להם, ובטוחים שחלק גדול מהם לא מעתיק. אבל השקענו מאמצים והייתה היערכות לוגיסטית משמעותית כדי לאפשר בחינות בשמירה על בריאות הסטודנטים והסגל. עשינו הכול כדי ליצור מתווה שבו חלק גדול מהבחינות יהיו מקוונות, ועדיין, נשארה קבוצה קטנה של בחינות שאי אפשר לעשות מרחוק".

"היית רוצה להגיע למיון ולקבל טיפול מרופא שלא הוכיח בבחינה פרונטלית שהוא יודע איפה הטחול?" מדגים פרופ' רובין. "או לנסוע על גשר שבנה מהנדס שלא הוכיח שהוא יודע לבנות קשת?".

מעניין לציין שוועדי המכללות לא שרו בקול אחד עם ראשי האוניברסיטאות. לדברי פרופ' שלמה בידרמן, נשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו ויו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, "השאלות סביב המתווה נראו לנו משניות לעומת בריאות הסטודנטים והחששות שלהם להגיע לקמפוסים, חלקם בתחבורה ציבורית". פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס ויו"ר ועד המוסדות האקדמיים הבלתי מתוקצבים (ול"מ), מצר על מיעוט הבחינות הפרונטליות, אבל סבור: "אנחנו כמוסדות לא רשאים לתבוע מהממשלה מכסה של סטודנטים שיכולים להיבחן בקמפוס ולחלק אותה על דעת עצמנו. לגיטימי לגמרי שהגופים הפוליטיים ידרשו מאיתנו הסברים מפורטים לבחירה, ואני לא חושב שהשר פטור מאחריותו לבחון את השאלות האלה".

"מתעקשים לא להכניס את אריאל"

אבל אם תשאלו את אלקין, אז הסאגה הרועשת על הבחינות היא רק תירוץ של ראשי האוניברסיטאות להתעמת איתו על מה שמכעיס אותם באמת: לפני קצת יותר משבועיים בישר להם השר כי הוא ממנה את פרופ' מיכאל זיניגרד, רקטור אוניברסיטת אריאל, לחבר בוועדה לתכנון ולתקצוב (הוות"ת).

איך זה ולמה זה מעצבן? מתוקף תפקידו החדש משמש אלקין גם כיו"ר המל"ג, והוות"ת הוא הגוף בתוכה ששולט בברז התקציב - כ-12 מיליארד שקל. היושבים בוות"ת והמוסדות האקדמיים שמהם הגיעו עשויים להשפיע מאוד על הדרך שבה יחולק התקציב הזה. כל מקום יקר מפז כיוון שיש רק שלושה מקומות לאוניברסיטאות (אחד נוסף מוקצה למכללות ושניים לאנשי ציבור). על כן ההודעה של אלקין על חברותה של אריאל בוות"ת הסעירה את הרוחות.

ועד ראשי האוניברסיטאות טען כי הזכות להמליץ על מועמדים לוות"ת היא שלו, והשר אמור לבחור מבין המועמדים שהציע. כמו כן נטען שהמועמדים נבחרים על-פי התאמתם ולא על-פי שיוכם האוניברסיטאי. הנחתת מועמד שלא הוצע על ידם הייתה מבחינתם הפרה חמורה של הסטטוס קוו. "מישהו מאוד בכיר בצד של ור"ה", מספר אלקין, "אמר לי בארבע עיניים: היינו משתפים איתך פעולה, אבל אתה הרמת יד על קודש הקודשים של התקצוב בוות"ת, ואנחנו נצא למלחמה חזיתית נגדך".

אבל למה הלכת בניגוד למקובל, שוור"ה ממליץ על נציגים לוות"ת והשר בוחר מביניהם?
"בגלל החטא הקדמון שחברי ור"ה מתעקשים לא להכניס את אריאל לשורותיה. איך אני יכול להתייעץ איתם אם אני רוצה נציג מאריאל והם לא מייצגים אותה. האופציה היחידה שהייתה לי היא לפנות לנשיא אריאל ולבקש נציג. בדקתי עם יו"ר הוות"ת (פרופ' יפה זילברשץ) והיא אמרה שהוא מתאים".

אריאל היא פצע בבשרן של האוניברסיטאות האחרות, לאחר שהתנגדו בעבר להפיכתה לאוניברסיטה, אולם נכשלו. "התנגדנו משתי סיבות", אומר פרופ' כהן. "האחת, הרמה האקדמית שם אינה מספיק גבוהה. ייתכן שבעתיד היא תתפתח וזה טבעי שמכללות מנסות להפוך לאוניברסיטאות, אבל היו מכללות יותר ראויות ממנה. הסיבה השנייה היא שיש מספיק אוניברסיטאות ביחס לגודל האוכלוסייה, והן מפוזרות נכון גיאוגרפית. לא היה צורך בעוד אחת. בהתנגדות שלנו לא היה שמץ של קשר לוויכוחים פנים-ישראליים פוליטיים. גם אם היו מנסים להקים אוניברסיטה בגליל היינו אומרים אותו הדבר".
"בא אדם פוליטי ואומר: אני אכניס לקודש הקודשים של ההשכלה הגבוהה אדם שלא חשוב מה המעמד האקדמי שלו - יש לו השיוך הפוליטי הנכון עבור השר", אומר פרופ' רובין. "זה אדם שלא היה מקבל קביעות בשום אוניברסיטה אחרת בישראל".

אתם אומרים שזה בגלל פרופ' זיניגרד, אבל גם לוועד שלכם (ור"ה) לא קיבלתם נציג מאריאל.
"לאוניברסיטה חשובים מאוד הקשרים המדעיים עם אירופה, ואנחנו מקבלים סכומי כסף עצומים משם למחקר בישראל", אומר פרופ' כהן. "עמדת אירופה בנוגע לאזורים שנחשבים לא בריבונות ישראל ידועה נכון להיום. כאשר חודש הסכם שיתוף הפעולה האקדמי החמש-שנתי עם מוסדות ההשכלה הגבוהה באירופה, נתניהו ובנט הסכימו לחדש אותו, אף שהאירופים דרשו שלא ימומנו מחקרים שנעשים מחוץ לגבולות ישראל (בשטחים - ש"ל), ובזכות זה אנחנו נהנים ממאות רבות של מיליוני יורו בשנה".
"המוסדות האירופיים לא מכירים באריאל כחלק מישראל", מוסיף רובין. "הקהילה האירופית רגישה מאוד לקיומו של הקו הירוק, וכל ניסיון לצפצף עליה עלול להביא לתוצאות לא טובות. אנחנו חוששים שנציג של אריאל בוות"ת יעורר תגובה אירופית שלילית".

אבל במל"ג יש נציגה של אוניברסיטת אריאל (פרופ' רבקה גילת). זה לא אכפת להם?
"יש יותר רגישות כשמדובר בגוף שמחלק תקציבים. הם מודעים להבדלים בין שני הגופים".

החשש הזה הוצג לשר?
"בוודאי. הרושם שאנחנו מקבלים הוא שדיונים מהסוג הזה לא מעניינים אותו. אולי דברים שקורים מול המפלגה שלו מעניינים אותו. זה שר שמסיבות כאלה ואחרות מקדם דברים שעלולים לפגוע בהשכלה הגבוהה".

אלקין עצמו לא קונה את הטיעון שחברות של אריאל בוות"ת תפגע ביחסים עם אירופה. "זה מגוחך כי לאוניברסיטת אריאל יש נציגה במל"ג. אז האירופים מבינים את ההבדל בין מל"ג לוות"ת? אם כבר, הרעש שהם עושים מגביר את החשש שהנושא יעורר בעיות באירופה".

 פרופ' מיכאל זיניגרד. המינוי שהסעיר את הרוחות / צילום: ויקימדיה

"רואים בסטודנטים פרה חולבת"

בינתיים, כבר הסיר פרופ' זיניגרד את מועמדותו, לאחר שהתגלו לכאורה סתירות בקורות חייו ובמספר המאמרים שפרסם. "הסכמתי להצעה להתמודד לחברות בוות"ת בכוונה לתרום למערכת ההשכלה הגבוהה. אך אין בכוונתי להיכנס לעימותים פוליטיים", מסר בשעתו.

אבל אלקין לא ויתר על כוונתו למנות לוות"ת נציג של האוניברסיטה שבשומרון, והעביר לוור"ה שלושה מועמדים נוספים מטעמה. לשאלה מה הסיכוי שימליצו על אחד מהם עונה פרופ' רובין: "לא גדול. לא התעמקתי ברשימה, אבל מעולם לא נבחר מישהו לוות"ת על סמך השיוך האוניברסיטאי שלו. מאוניברסיטת בן-גוריון יותר מ-14 שנה אין נציג ואף אחד לא התלונן".

"אם הם יפסלו את כל שלושת המועמדים יהיה ברור מה קורה כאן", אומר אלקין.

אתה רומז לפוליטיקה, אבל נראה שמי שעושה כאן מעשה פוליטי, שמדבר לבסיס הבוחרים שלו, בהתעקשות על נציג מאריאל, זה אתה.
"לא. כי אם הייתה אוניברסיטה בגליל הם גם היו מתנגדים לנציג שלה בוות"ת, ואני הייתי פועל לנציג מטעמה. לאריאל מגיעה הגנת ינוקא. בהיסטוריה של הקמת אוניברסיטאות הוותיקים תמיד התנגדו לחדשים".

הם אומרים שאתה מנסה להתערב בתכנים אקדמיים.
"איפה היה דבר כזה? אי פעם אמרתי את זה? צמחתי במערכת, הייתי מרצה זוטר עשר שנים באוניברסיטה העברית, בשיא של מגדל השן. זה עולם שאני מאוד אוהב. אבל לפעמים יש ניצול של חופש אקדמי כדי להביע דעות פוליטיות תוך הפעלת לחץ על סטודנטים, ויש תלונות שאי אפשר להתקדם בה אם יש לך השקפות מסוימות, וזה מטריד אותי. מערכת ההשכלה הגבוהה לא נטולת חוליים.

"הם חושבים שהם יודעים לפרש את כוונותיי. אבל יש כאן קרטל של אנשים שרגילים לשלוט בתקציב של 12 מיליארד שקל בלי שקיפות, שרואים בסטודנטים פרה חולבת, והמכללות בעיניהם כמעט לא קיימות".

קראת להם בריונים.
"כי בסיפור של אריאל הם נהגו בבריונות".

המתח בין השר לאוניברסיטאות רחוק מסיום, ועוד נשמע על לא מעט מאבקים עד שתגיע בעוד שנה ומשהו הרוטציה, שתשלח - אם תקרה - את אלקין למשרד התחבורה. האוניברסיטאות כמובן חוששות שדווקא בשל הזמן הקצר יהיה להוט להוכיח כמה שיותר שינויים. אבל יש מי שמציע להם להסתכל בראי ולשאול את עצמן על מה ראוי להילחם.

"האוניברסיטאות תמיד נלחמות את המלחמה הקודמת, ומפסידות", אומר בכיר באקדמיה. "אריאל היא אוניברסיטה כבר שנתיים. אז עכשיו אתם עושים מלחמת מאסף אם היא תהיה בוות"ת? מה הטעם?

"האוניברסיטאות תמיד מוציאות את הדגל של החופש האקדמי, וראשיהן כל הזמן עומדים על הכיסא הגבוה וצועקים: אנחנו היחידים שנשמור על האקדמיה והערכים.ומנגד, יש מי שהולכים לשלטונות ועושים איתם דילים".

"צריך להבין שזה לא מאבק פרסונלי, אלא מאבק על דבר מקודש", מוסיף פרופ' רובין. "אנחנו מאבדים לנגד עינינו את העצמאות של המערכת האקדמית. לא ניתן להשחית את המשאב הכי יקר של מדינת ישראל בשביל מטרות פוליטיות קצרות מועד. הוא רוצה ללכת בעקבות מירי רגב ולהוכיח שהוא יכול למגר את האליטות. ברור לי שהתפקיד שקיבל נחשב בעיניו זוטר, ואם יצליח להכניע את האליטות האקדמיות ישיג הון פוליטי.

"הוא מנסה בכל דרך לשנות את כללי המשחק, לצמצם את האוטונומיה שלנו, ולהפוך את ישראל למדינה שיותר דומה לטורקיה מאשר למדינה מערבית. הוא קורא לנו חדשות לבקרים קרטל. אם אנחנו קרטל, אז הוא קומיסר".