סין | ניתוח

במקום מזומן לכל אזרח: כך מצליחה כלכלת סין להרים את הראש אחרי הקורונה

סין הפכה לכלכלה המשמעותית הראשונה שהציגה צמיחה מאז פרוץ הקורונה, עם 3.2% ברבעון השני של 2020 • זאת, בין היתר, בזכות ההחלטה להשקיע 1.4 טריליון דולר בתשתיות הייטק חדשות

הקמת תחנה של 5G בסין / צילום: Tang Dehong
הקמת תחנה של 5G בסין / צילום: Tang Dehong

תיאוריית קונספירציה נפוצה שצברה תאוצה מאז חודש ינואר טוענת כי פריסת רשתות סלולר מהדור החמישי (5G) היא האחראית להתפרצות הקטלנית של מגפת הקורונה ברחבי העולם. התיאוריה הפופולרית אף הובילה לגל הצתות של עשרות אנטנות 5G בבריטניה, אלא שמבחינת הממשל הסיני לא רק שרשת 5G אינה הבעיה, היא אף מהווה חלק חשוב מהפתרון.

במטרה להילחם בהאטה הכלכלית בעקבות מגפת הקורונה, סין הכריזה על האצת קצב בניית רשת ה-5G השנה. במדינה פועלות כיום 200 אלף תחנות בסיס של דור חמישי, ועל פי התוכניות עד סוף השנה יהיו בה חצי מיליון תחנות. עד 2025 תשלים סין הקמת 5 מיליון תחנות בסיס, ותכסה את המדינה כולה בתשתית גלישה סלולרית מהירה. עלות הקמת תחנת בסיס אחת עומדת על כ-70 אלף דולר.

בניית רשת ה-5G מהווה רק נדבך אחד מיוזמת הענק של סין להשקעה בתשתיות חדשות, כדי לעודד את הצמיחה הכלכלית וליצור מקומות עבודה חדשים בעידן הקורונה. המושג "תשתיות חדשות" נולד בסין עוד לפני המגפה, אך צבר תאוצה מאז חודש מרץ כשנשיא סין, שי ג‘ינפינג, הצהיר כי יש להאיץ את הבנייה של "תשתיות חדשות כמו רשתות 5G ודאטה סנטרים". ההצהרה שלחה את הבורסה בשנגחאי לראלי ארוך של עליות שערים.

לפי הערכת מכון מחקר סיני ממשלתי, סין צפויה להשקיע 10 טריליון יואן (1.4 טריליון דולר) עד 2025 בהקמת תשתיות מתקדמות, כולל תחנות טעינה לרכבים חשמליים, תחבורה מהירה ורשת הולכה למתח חשמלי אולטרה-גבוה.

לומדים ממשבר 2008

הקורונה אמנם התפרצה בסין, אך בהשוואה למדינות גדולות אחרות בעולם, מספרי הנפגעים הרשמיים מהמגפה במדינה נמוכים למדי - 83 אלף נדבקים, וכ-4,600 מקרי מוות. עם זאת, המספרים האלו שנויים במחלוקת, ואינם מבטאים את עוצמת הנזק שהמגפה גרמה לכלכלת סין, ששותקה לחודשים ארוכים כדי לעצור את התפשטות הנגיף. כתוצאה משיתוק המשק התכווצה הכלכלה הסינית ברבעון הראשון של השנה ב-6.8% לעומת צמיחה של 6% ברבעון האחרון של 2019.

בחודשים האחרונים נרשמת התאוששות, כשמרבית סין חזרה לשגרת חיים כמעט מלאה וברבעון השני נרשמה צמיחה חיובית של 3.2%. ועדיין, הכלכלה הסינית המוכה מתמודדת עם אתגרים רבים, כולל עשרות מיליוני מובטלים שאיבדו את עבודתם במהלך ימי הקורונה.

בניגוד למדינות רבות כמו ארה"ב, יפן וישראל, סין נמנעה מהעברות כספים ישירות לידי האזרחים, והעדיפה לפעול במישורים אחרים. היא הזרימה כמויות גדולות של כסף לבנקים, כדי שאלו יקצו אשראי שיעזור לעסקים קטנים ובינוניים להישאר בחיים בתקופה הקשה. על מנת להמריץ את הצריכה הפרטית, חילקו מאות ערים בסין קופונים לקניות לתושבים. בעוד שכסף מזומן ניתן לחסוך, הקופונים הם בעלי תאריך תפוגה קצר, ומחייבים את האזרחים להשתמש בהם מיידית לקניות. במקביל, בהתבסס על הפתגם הסיני שלפיו "כדי להתעשר צריך תחילה לסלול את הדרך", מקדמת המדינה השקעה מסיבית בתשתיות.

השקעה כזו כבר שימשה את סין בהצלחה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי של 2008. אז היא השקיעה 4 טריליון יואן (570 מיליארד דולר), כ-13% מהתל"ג באותם ימים, במה שכונתה התוכנית הגדולה ביותר בהיסטוריה להקמת תשתיות. השקעות אלו הלכו לבניית גשרים, נמלים, שדות תעופה, כבישים מהירים ובעיקר מסילות ברזל לרכבות מהירות.

במובנים רבים, תוכנית ההשקעה בתשתיות של 2008 הצליחה, כאשר גם בשנים שלאחר המשבר העולמי שמרה סין על צמיחה שנתית של יותר מ-9%. התשתיות שנבנו, ובראשן רשת הרכבות המהירות שמכסה כיום את סין כולה, תרמו משמעותית לשיפור חיי היומיום של התושבים הסינים, והקלו על שינוע סחורות בתוך המדינה ומחוצה לה. עם זאת, במקרים רבים זרמו סכומי עתק לפרויקטים שמעולם לא החזירו את ההשקעה, כולל יצירה של שפע פילים לבנים. ההשקעות המסיביות גם דחפו ממשלות מקומיות לקחת על עצמן חובות כבדים, והגדילו את כושר הייצור של תעשיית הבטון והפלדה הסינית מעבר לביקוש.

במשבר הקורונה הנוכחי מעבירה סין את הפוקוס מ"תשתיות טיפשות" כמו כבישים לתשתיות הייטק מתקדמות, שיוכלו לא רק ליצור מקומות עבודה חדשים במהירות, אלא גם לשפר את התחרותיות של התעשייה הסינית, ולמצב את סין כמובילה עולמית בתחומים של ביג דאטה, אינטליגנציה מלאכותית, תחבורה ואנרגיה חדשה.

בעוד ב-2008 חברות סיניות ממשלתיות, כמו חברת הרכבות, הן אלו שהובילו את בניית התשתיות, הפעם הקמת תשתיות תיעשה בשיתוף פעולה הדוק בין המגזר הממשלתי לענקיות טכנולוגיה סיניות פרטיות כמו עליבאבא, טנסנט ובאיידו, שכבר הודיעו על השקעת כסף בפרויקטים משלהן. טנסנט, למשל, הקצתה 500 מיליארד יואן (70 מיליארד דולר) לחמש שנים לטובת בניית תשתיות טכנולוגיות חדשות.

הסכנות שבתוכנית הסינית

לא כולם מאמינים שהתוכנית הסינית אכן תתורגם להשקעות גדולות בפועל. מכון פולסון, מכון מחקר עצמאי המתמקד ביחסי ארה"ב-סין, בחן את תוכניות ההשקעה בתשתיות של 19 מחוזות לשנה הנוכחית, ומצא כי בניגוד להצהרות, ההשקעות דווקא קטנו בהשוואה לתוכניות שיצאו ב-2019.

במקביל מצא המכון כי רק אחוז קטן מפרויקטי התשתית המשותפים למגזר הממשלתי והפרטי בסין ב-2020 עסקו במה שניתן להגדיר כתשתיות חדשות. בדוח שפרסם בחודש שעבר טען המכון כי תוכנית התשתיות החדשה זכתה להייפ מוגזם בתקשורת.

סכנה נוספת המאיימת מעל התוכנית הסינית היא השקעה מסיבית בפרויקטים שלא יניבו החזר בעתיד הנראה לעין. עדיין לא ברור האם מספיק משתמשים ועסקים סינים יאמצו את רשתות הסלולר מדור חמישי או ירכשו מכוניות חשמליות, כדי להצדיק את הבנייה המסיבית של תחנות בסיס ועמדות טעינה.

בהחלט ייתכן שכמו שהיום מדברים על כבישי הרפאים של סין שאיש אינו נוסע בהם, בעתיד ידברו על תחנות הדור החמישי ועמדות הטעינה המיותמות. 

צרו איתנו קשר *5988