התוכנית של נתניהו וכ"ץ רעה? אל תקנו את הפופוליזם

מעבר לפשטות היישום של התוכנית שמעבירה מענק לכל אזרח, שהיא גם מאוד חשובה, הרעיון שלה הוא עידוד צריכה • כסף מוזרם לכל האזרחים. הם ישתמשו, לפחות בחלקו, לצריכה עכשיו ויעזרו לעסקים שסובלים מהקורונה

פרנקלין רוזוולט חותם על ה"ניו דיל". תוכנית רעה?  לא ממש / צילום: Associated Press
פרנקלין רוזוולט חותם על ה"ניו דיל". תוכנית רעה? לא ממש / צילום: Associated Press

בעודנו מעכלים את תוכנית הסיוע הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה שהוצגה בשבוע שעבר, התבשרנו על מרכיב נוסף בתוכנית שכולל הזרמה ישירה של כספים לכל אזרחי ישראל ללא תנאים, מבחנים ובירוקרטיה. עלות המענקים הינה כ-6 מיליארד שקל ומזכירה את המענקים (עבור ילדים) שניתנו בפסח.

הופתעתי מאוד לנוכח הביקורת שמוטחת על היוזמה החדשה. לדעתי, הביקורות מוגזמות ומחמיצות את העיקר. מעבר לפשטות היישום של התוכנית, שהיא גם מאוד חשובה, הרעיון שלה הוא עידוד צריכה. מאוד פשוט. כסף מוזרם לכל האזרחים. הם ישתמשו, לפחות בחלקו, לצריכה עכשיו. הצריכה תעזור לעסקים שסובלים מהקורונה. עזרה לעסקים משמעותה עזרה לאזרחים שהם בעלי עסקים ועזרה לאזרחים שעובדים בעסקים, ובקיצור עזרה לכולם.

פרנקלין רוזוולט עשה את זה ב"ניו דיל" בשנות השלושים של המאה הקודמת, ג’ורג’ בוש ב-2008, טראמפ עכשיו. הניסיון ההיסטורי מראה שהמטרה מושגת, גם אם חלקו של הכסף מופנה לחיסכון (דבר שהוא לא רע בפני עצמו) ולא לצריכה כעת.

אז נכון, כעת כולם מקבלים את המענק. גם מי שלא באמת זקוקים לכסף ויכולים לצרוך בלעדיו. אולם, כיצד נהוג לומר בצבא, לכל שבת יש מוצאי שבת - יגיע השלב שאזרחי ישראל יצטרכו לממן את כלל תוכניות הסיוע שהושקו למלחמה בקורונה הכלכלית. אין חולק שבשלב המימון, מי שיש לו ישא יותר בנטל, דרך מסים, הקפאות שכר וכדומה. כך שאפקטיבית, בסופו של דבר מי שבאמת זקוק לסיוע יהנה ממנו יותר כיוון שישתתף פחות במימונו בעתיד.

בחודשים מרץ ואפריל הביקורת הגדולה הייתה שהכסף לא הגיע ישירות לאזרחים. אז הנה עכשיו הוא מגיע, ועדיין מבקרים מכל הכיוונים. אין זה אומר שאי אפשר היה לחשוב על חלופות אחרות. פיתרון אחר היה יכול להיות הגדלת דמי האבטלה/חל"ת. כך היה מוזרם מענק ישירות לאזרחים ללא תוספת של סיבוך טכני, כי ממילא דמי האבטלה/חל"ת כבר משולמים, והכסף היה מגיע למי שהכי זקוקים לו.

עדיף גם היה שהקברניטים לא יעבדו בשיטת הטלאים. מהלך רודף מהלך, והתחושה היא שלא תמיד יש ראיה כוללת - ואמון הציבור נפגע. לכן, נכון יותר היה לצאת בתוכנית אחודה ומסודרת. חשוב גם שלצד השימושים יוצגו המקורות של כל תוכניות הסיוע. היה עדיף גם שישימו דגש על מנועי צמיחה.

כיוון מומלץ בעיניי הוא "ניו דיל" בתשתיות ואנרגיה ירוקה, ואם נדע לנצל את המשבר הנוכחי לשיפור התשתיות במדינה ולהפיכתה לירוקה וידידותית יותר לסביבה, נרוויח מכך בחזרה מהירה יותר לפסים של צמיחה.

האתגר הכלכלי הגדול ביותר שניצב בפני רובנו, גם בימים של משבר הקורונה, הוא מציאת המתווה שיאפשר לנו לצאת לפנסיה ולשמור על אותה רמת חיים שהייתה לנו לפני הפרישה. אתגר זה יישאר עמנו גם אחרי שנשתחרר מהקורונה הכלכלית (והיום הזה יגיע). כדי לצלוח אותו, עלינו לאמץ מוקדם ככל האפשר ראיה רחבה, הכוללת גם את קרן ההשתלמות כערוץ חיסכון לטווח ארוך שישרת אותנו ביציאה לפנסיה, ולא כערוץ חיסכון לטווח זמן קצר-בינוני. משיכה כיום של 63 אלף שקל משמעותה ויתור על סכום גדול בהרבה ביציאה לפנסיה.

לסיכום, המהלך של אתמול ראוי ולגמרי במתחם הסבירות. הייתי משתמש בו להוצאת סעיף קרן ההשתלמות מהתוכנית של השבוע שעבר. 

ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות.

צרו איתנו קשר *5988