ככה לא מתקנים את הוועדה לבחירת שופטים

בוועדה שבוחרת את השופטים התגלו בשנים האחרונות לא מעט קלקולים, שהגיעו לשיאם בפרשת אפי נוה • הח"כים ועורכי הדין אמנם בוחרים נציגים חדשים, אבל מפספסים הזדמנות לתיקון • אחת מנציגות הלשכה מתקופת נוה עדיין שם, מועמדים נוספים חוששים להביע ביקורת, וז רק ההתחלה

אילנה סקר, אוסנת מארק, צבי האוזר, ערן גולן / צילום:  רפי קוץ, שלומי יוסף, צילום עצמי
אילנה סקר, אוסנת מארק, צבי האוזר, ערן גולן / צילום: רפי קוץ, שלומי יוסף, צילום עצמי

1.

ב-26 בינואר 2015, ערב היבחרה לתפקיד נציגת לשכת עורכי הדין ב"ועדה לבחירת שופטים", ערכתי ראיון עם עו"ד אילנה סקר. סקר הייתה באותה עת עורכת דין ותיקה, אך די אנונימית שעצם מועמדותה לוועדה הפתיע רבים.

עורכי דין שהיו מעורים בפוליטיקה הפנימית של לשכת עוה"ד, טענו בפניי באותה עת, שסקר עומדת בסך-הכול להיות 'בובה על החוט' של ראש הלשכה דאז, עו"ד אפי נוה, בוועדה.

לכן, אחת השאלות ששאלתי את עו"ד סקר באותו ראיון הייתה - "האם את חוששת להיתפס כשליחתו של אפי נוה בוועדה לבחירת שופטים?". תשובת סקר הייתה ניצחת: "אפי נוה הוא לא אדם שמקיף עצמו באומרי הן, והוא לא ייתן לי הוראות". וסקר הוסיפה: "אני שליחה של האיגוד המקצועי שלי, ולא של פלגים בתוך האיגוד, אבל יותר מכול, אני שליחה של צו מצפוני שהוא מצפון פעיל".

הזמן שחלף מאז הוכיח, כי המצפון של סקר הוא כנראה דבר די גמיש. בניגוד להבטחתה, סקר פעלה בוועדה לבחירת שופטים כשליחה של נוה, לא פחות מאשר כשליחה של ציבור עוה"ד, שאותו נבחרה לייצג.

האופן שבו פעלה סקר בוועדה נחשף בחקירת פרשת מינויה לשיפוט של השופטת אתי כרייף. נזכיר, כי נוה מואשם בשוחד בכפוף להליך שימוע, בכך שפעל לקידומה של כרייף בזמן שניהל איתה מערכת יחסים אינטימית; וכרייף מואשמת בקבלת שוחד בכפוף לשימוע.

אילנה סקר לא ידעה על מערכת היחסים האינטימית בין נוה לכרייף, אבל החקירה חשפה איך היא פעלה כ"יס-מנית" של נוה בנוגע למינויה של כרייף. לפי כתב החשדות שהוגש בפברואר 2016, נגד כרייף ונוה, נכשלה כרייף בקורס המועמדים לשפיטה. היא קיבלה ציון נמוך יחסית, כזה שסיכן את האפשרות שהיא תמונה לשופטת.

לדברי הפרקליטות, לאחר הכישלון בקורס ולבקשת כרייף, פנה נוה מספר פעמים לסקר, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", שבה השתתפה עו"ד סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברים בוועדה לבחירת שופטים.

בסופו של דבר, לפי כתב החשדות, בזכות התערבותו של נוה, ולמרות כישלונה בקורס, במרץ 2016, עברה כרייף את "ועדת המשנה השנייה" ברוב קולות של עוה"ד סקר וחברת- הכנסת נורית קורן, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין. וכך נכנסה כרייף למאגר המועמדים לשפיטה.

לפי כתב החשדות, לבקשת כרייף, בהמשך הורה נוה לסקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט, שפורסמה באפריל 2016. סקר עשתה שוב כמצוותו של נוה.

תשובות דיפלומטיות ובעיקר סיסמאות

ההתנהלות הזו סללה את הדרך למינויה של כרייף לשופטת.

(הערת אגב, להערכתי, נוה וכרייף לא יורשעו בשוחד בפרשה הזאת, וספק רב אם בכלל, אחרי השימוע, יוגש נגדם כתב אישום בגין שוחד. סביר יותר שנוה יואשם בהפרת אמונים).

עכשיו עומדת לשכת עורכי הדין לבחור שוב בנציג לוועדה לבחירת שופטים, שהרכבה הולך ומתגבש. לא מדובר במחליף לאילנה סקר אלא במחליף לאפי נוה שנאלץ לפרוש מהוועדה אחרי מעצרו. כך, למרות התנהלותה הבעייתית של סקר, היא תכהן כחברת הוועדה עד ינואר 2021.

השבוע, פורסם ב"גלובס" ראיון שערכתי עם חמשת מועמדי הלשכה לתפקיד: עוה"ד מוחמד נעאמנה, דורון ברזילי, יצחק (יצי) גורדון, יצחק נטוביץ', וערן גולן. מטבע הדברים, אחת השאלות שהפניתי לכל אחד מהם, הייתה מה הן לדעתו המסקנות שצריכה הוועדה לבחירת שופטים להפיק מהקלקולים שהתגלו בעבודתה בשנים האחרונות, בתקופת כהונתו של אפי נוה כיו"ר לשכת עוה"ד.

התשובות של רובם, אני מודה, היו מפתיעות, ולא לטובה. תשובות דיפלומטיות, מתחמקות במידה מסוימת ובעיקר תשובות שהן סיסמאות. הם נמנעו מלבקר את נוה עצמו, או להציג תוכניות אופרטיביות שיכולות למנוע סיטואציות כפי שהתרחשו בוועדה בשנים האחרונות.

מסר למועצה: "לא זמן לפחדנות"

עו"ד ברזילי, יו"ר הלשכה לשעבר, ביקש "להמתין טרם נגבש מסקנות ונחרוץ גורלות". עו"ד נעאמנה, שמסומן כמועמד מוביל להיבחר לוועדה, אמר ש"על כל אחת ואחד מחברי הוועדה לשאוף לריחוק, לדיסקרטיות, להקפדה מחמירה, ולהימנע ממצב של ניגוד עניינים". עו"ד גורדון אמר, ש"נציג הוועדה לא אמור לשרת אינטרסים של פוליטיקאים. ועו"ד נטוביץ' טען, שהוועדה בכלל "פועלת בצורה טובה ומאוזנת, וככל שיתרחש אירוע חריג הוא יטופל עניינית".

המועמד היחיד מבין החמישה שהעז לצאת חזיתית נגד התנהלות נוה, וגם להציע רעיונות לתיקון המצב, הוא עו"ד גולן. "תקופת נוה אופיינה בשימוש לרעה בשררה, העדפת מקורבים במחשכים, והיעדר בלמים מצד יתר חברי הוועדה, שראו את הדברים מתרחשים בזמן אמת ולא בלמו את ההתנהלות".

מסקנתו של גולן היא, ש"יש להתקין כללים המונעים מחברי הוועדה להשתתף בהצבעות הנוגעות למקורבים, כגון חברים לסיעה פוליטית, קרובי משפחה של שותפים פוליטיים או שותפים לשעבר, ולהטיל חובות 'גילוי נאות' ברורות והגברת השקיפות, כך שהציבור יהיה מודע לאותן הצהרות של חברי הוועדה".

לפי רוב ההערכות ששמעתי, לערן גולן אין סיכוי לנצח בבחירות שייערכו החודש, ב-28 ביולי, ולגבור על ארבעת מתחריו. המועמדים המסומנים כמובילים הם עוה"ד נעאמנה, ברזילי, ואולי גם גורדון.

ייתכן שדווקא זה מה שמאפשר לגולן לצאת בפומבי ובחופשיות נגד נוה. אבל כשחברי המועצה הארצית של לשכת עוה"ד יבחרו באחד מחמשת המועמדים, מומלץ לחבריה להביא בחשבון גם את התשובות שהמועמדים נתנו ל"גלובס".

האופן שבו התנהלו נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים בשנים האחרונות, לא מאיר באור חיובי, בלשון המעטה, את ציבור עורכי הדין בכללותו. זה לא זמן לפחדנות.

2.

השבוע, ביום רביעי, בחרה הכנסת את שני נציגיה ל"וועדה לבחירת שופטים". כצפוי, נפלה הבחירה על מועמדי הליכוד וכחול-לבן, הח"כים אוסנת מארק וצבי האוזר. מארק התראיינה למחרת, חמישי בבוקר, אצל אילנה דיין בגלי צה"ל, והצהירה שהיא רוצה לעשות שינוי במערכת המשפט, שיביא להגברת אמון הציבור במערכת.

ואיך בכוונת חברת הוועדה החדשה מהליכוד לבצע את השינוי המיוחל? לדבריה, מארק רוצה לראות בכל הערכאות השיפוטיות שופטים שמרנים ופחות אקטיביסטים.

האמירה הזאת היא די מוזרה. עד היום, הכינוי "אקטיביסטים", שהוא כמו סדין אדום בעיני מארק, הודבק בעיקר לשופטי ביהמ"ש העליון. זאת, בטענה שהם חורגים מסמכותם כשהם מבטלים חוקים שחוקקה הכנסת, יוצרים תקדימים משפטיים שמנוגדים לכאורה ללשון החוק, מרחיבים את זכות העמידה, או מתערבים בעבודת הרשויות בנימוקים של סבירות ומידתיות.

אבל עכשיו מתברר מדבריה של חברת-הכנסת מארק, שגם שופטים של הערכאות הנמוכות ימונו, או יקודמו, על-סמך מידת ה"שמרנות" או ה"אקטיביסטיות" שלהם.

וזה די מופרך. כי הרוב המוחלט של שופטי ישראל הם לא "שמרנים" ולא "אקטיביסטים". שופט שלום שדן בסכסוך כספי, שופטת מחוזית שדנה בתיק אונס, ושופטת משפחה שדנה בסכסוך גירושים, לא באים לעבודה עםם מחשבה שמרנית או אקטיביסטית. הם פשוט מכריעים בסכסוכים שמובאים בפניהם על-סמך העובדות, הראיות, הדין.

נכון, בהחלט ראוי לגוון את מערכת המשפט באמצעות מינוי וקידום שופטים שבאים מרקעים שונים וממקומות שונים בחברה ובמערכת המשפט. ראוי למנות עורכי דין פרטיים ופרקליטים, סנגורים ואקדמאים, נשים וגברים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ומיעוטים אחרים, חרדים, מסורתיים, קיבוצניקים ומושבניקים, אשכנזים ומזרחיים. גיוון המערכת יגשים את האתוס ש"השופט בתוך עמו הוא יושב".

אבל השיח על שמרנות או אקטיביסטיות בערכאות נמוכות, הוא שיח תפל. וגם טפל. 

***חזקת חפות. ההליכים המשפטיים נגד אפי נוה ואתי כרייף הם בעיצומם. נוה וכרייף מכחישים את המיוחס להם בכתב החשדות ושמורה להם חזקת החפות

צרו איתנו קשר *5988