היועץ המשפטי לממשלה נגד הרשות הפלסטינית: אין לה סמכות לפעול נגד האינטרסים של ישראל

מנדלבליט החליט להתייצב לעליון בערעור שהגישה הרשות הפלסטינית על פסק דין של המחוזי המחייב אותה לשלם 13 מיליון שקל לערבים המתגוררים ביהודה ושומרון, שנכלאו בגין חשד לסיוע למדינת ישראל, ועונו באכזריות על ידי מנגנוני הביטחון של הרש"פ

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי
אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי החליט להתייצב בבית המשפט העליון לערעור אזרחי שהגישה הרשות הפלסטינית (רש"פ). בעמדתו שהוגשה השבוע, מנדלבליט מחריף עמדות מול הרשות הפלסטינית ואומר כי אין לה כל סמכות שלטונית לבצע פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של מדינת ישראל.

מדובר בערעור שהוגש לבית המשפט העליון נגד פסיקת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט משה דרורי. המחוזי קבע פיצויים לערבים המתגוררים בתחומי יהודה ושומרון, שהיו כלואים "כליאת שווא" ברשות הפלסטינית בגין חשד לסיוע למדינת ישראל, ועונו באכזריות על ידי מנגנוני הביטחון של הרש"פ.

לפי פסק דין שניתן על ידי השופט משה דרורי, מעצרם וכליאתם נעשו בהעדר סמכות, שכן אין ולא הייתה מעולם סמכות לרשות הפלסטינית לפעול מעבר לתחומי יהודה ושומרון. עצם שלילת החירות של אותם נפגעים היוותה עילה נזיקית.

השופט דרורי הוסיף ותיאר בהחלטתו את מעשי הזוועה במרתפי מגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, הכוללים עינויים קשים, אונס, עקירת איברים ואף רצח.

השופט דרורי קבע כי הרש"פ אחראית לנזק, ובפסק הדין החלקי קבע לתובעים פיצויים בסך של כ-13 מיליון שקל שעתידים בסופו של דבר להגיע לכדי מאות מיליוני שקלים.

הרש"פ הגישה ערעור לבית המשפט העליון וטענה כי הייתה לה סמכות לעצור את התובעים ולכלוא אותם. היא הוסיפה וטענה כי אין לבית המשפט הישראלי סמכות לדון בתביעות אלה והוסיפה גם הכחשה לגוף הטענות.

היועץ המשפטי לממשלה ביקש להצטרף כצד להליך והביע את עמדתו כי "הרשות הפלסטינית אינה מדינה או ריבון זר, ועל כן יש לדחות את טענותיה לריבונות בשטחים הרלוונטיים שבהם בוצעו המעשים".

מנדלבליט הוסיף וטען לראשונה בפני בית המשפט העליון כי כל סמכויות הרש"פ מבוססות על הסכמי אוסלו ומשום כך אין לה סמכות לבצע שיטור ואכיפה בשטחי יו"ש אם הדבר איננו עולה בקנה אחד עם האינטרסים הביטחוניים של ישראל. לדבריו, סמכויות השיפוט של הרשות הפלסטינית לא נקלטו באופן אוטומטי והם תלויים באישור מפקד פיקוד מרכז.

מנדלבליט כותב כי "במסגרת הערעורים טוענת הרשות הפלסטינית בין היתר כי הייתה בידיה סמכות לעצור ולחקור את מי שהיה חשוד בשיתוף פעולה עם ישראל". מנדלבליט משיב ואומר כי לאור עמדת השב"כ כי הדבר מנוגד לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, מפקד פיקוד מרכז קבע כי לא היתה לרש"פ סמכות למעשים אלה וכי מעולם לא ניתנה לה סמכות לבצע פעולות שפוגעות בביטחון מדינת ישראל .

היועמ"ש חזר על עמדתו כי על פי המשפט הבינלאומי הרשות הפלסטינית אינה נהנית ממעמד של מדינה ואין לה חסינות מפני שיפוט.

מנדלבליט ציין כי אחד המבחנים החשובים שנקבעו במשפט הבינלאומי לקיומה של מדינה הוא שליטה אפקטיבית בשטח, וכי העובדה כי האחריות הביטחונית הכוללת והשליטה על המרחב האווירי ביהודה ושמרון הם בידי ישראל מפריכה את טענת הרשות הפלסטינית לריבונות מדינית על השטח.

עורכי הדין ברק קדם ואריה ארבוס המייצגים את התובעים נגד הרשות הפלסטינית מסרו כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא צעד חשוב נוסף בדרך לעשיית צדק עם עשרות סייענים שחרפו את נפשם בהגנה על אזרחי מדינת ישראל. אנו שמחים כי גם היועץ המשפטי לממשלה הלך בדרכו של בית המשפט המחוזי ואימץ את עמדתנו כי ראוי ונכון כי בתי המשפט בישראל ישפטו את הרשות הפלסטינית על פשעיה נגד הסייענים ויחייבו אותה לשלם להם פיצויים".