ה"ניסוי" שישנה את החברה הישראלית והרשת החברתית החדשה של טראמפ: השבוע שהיה בהייטק

למה ב-Wix לא שוקלים לעבור לעבוד מהבית • הנתונים שמראים כי תעשיית הסטארט-אפים סובלת מפיצול אישיות • למה האינטרנט בישראל איטי והאם צריך להתחיל להספיד את אינטל? • השבוע שהיה בהייטק

עובדי חברת Wix / צילום: אלון צצקין
עובדי חברת Wix / צילום: אלון צצקין

 

קצת קשה לחשוב עכשיו על השגרה שלאחר הקורונה - אלו הרגלים חדשים נאמץ ומה נשמח להשאיר מאחור. אולם הדיון על העבודה מרחוק כבר תופס חלק מכריע במחשבות של כולנו בנושא. כמו שמישהו הגדיר בשיחה איתי השבוע - הניסוי הגדול בעולם, והוא התברר כמוצלח (יחסית, ובטח יותר מהמצופה), ההשפעות של מעבר לעבודה מהבית, גם אם רק באופן חלקי, הן מרחיקות לכת באופן שחורג בהרבה מנושאים הקשורים למדור ההייטק.

בחברות רבות מספרים כי הם מבצעים תהליכי חשיבה בנושא והתייעצות עם העובדים, על מנת להבין את הצרכים והרצונות שלהם. סטארט-אפים מוותרים על הרחבת המשרדים ואף פועלים לצמצום השטחים שלהם, מתוך מחשבה כי לא יחזרו עוד לעבוד במשרדים באופן מלא. חברת לייבפרסון, שלה מרכז פיתוח בישראל, אף הרחיקה לכת והודיעה כי היא עוברת לעבוד מרחוק באופן מלא, וזונחת את המשרדים.

לקבלת הסיכום השבועי במייל

חברה שלא בוחנת כלל את הנושא היא חברת Wix, אולי בניגוד למה שהיה ניתן לחשוב. ניר זוהר, נשיא החברה וסמנכ"ל התפעול שלה, אמר לי באחרונה: "אנחנו משתדלים להוביל בתוכנה, מוצר ושיווק ולא בדברים מהסוג הזה. למה אנחנו צריכים להוביל בהם - מה זה יתן לי? אני יודע שזה מגניב אבל אני לא רואה איך זה עוזר לנו.

"זה כן גרם לנו להבין שהשד לא כל כך נורא. מנהל אצלנו שירצה לשכור מתכנת מעולה שיושב בגליל ולתת לו לעבוד מהבית שלושה ימים בשבוע - יוכל לעשות את זה. אבל להגיד שאנחנו עוברים לעבוד מהבית ומי שרוצה לבוא למשרדים צריך לשריין לעצמו מקום - זה נורא מפתה כי זה זול יותר, אבל זה הולך לפגוע דרמטית גם בעובדים וגם בחברות. מבחינה פרקטית, מאוד קשה לייצר קריאטיביות מרחוק, דווקא בחוסר אפקטיביות של הפסקת קפה או סיגריה קופץ לנו רעיון חדש כי שינינו אווירה. שם קורה המון מהקסם וחבל להפסיד את זה.

"בנוסף, העובדים ייפגעו כי ריחוק חברתי זה לא כיף. בעולם כזה אתה תראה את המנהל שלך הרבה פחות והוא לא יידע אם אתה מבואס ומה קורה בחיים הפרטיים שלי. אנחנו דורשים הרבה מחויבות מהעובדים שלנו ויש לי מחויבות לדעת מה עובר עליהם ולהיות שם בשבילם, לא רק כמעסיק שנותן להם משכורת. אני לא מבין איך אני יכול לנהל אנשים שאני לא רואה", אמר זוהר.

אכן אי אפשר להתעלם מהחסרונות. אני מאוד מאמין בהפריה הדדית שמתרחשת במשרד, בשיחות במטבחון או לקראת סוף היום. קשה לכמת את התועלת מכך, אך אני למשל יודע שאני חייב הרבה מאוד מההתפתחות שלי במהלך השנים לאנשים שסבבו אותי, שהייתי יכול להתייעץ איתם במהלך היום, לחשוב איתם על הנושאים אותם אני מסקר וגם לשאול אותם בנוגע להחלטות שהם קיבלו. למרות שעיתונאים רבים עובדים מרחוק, לא קל לי לחשוב על ריחוק חברתי מהקולגות שלי כדרך חיים.

האם אפשר לשתף פעולה באופן פרודוקטיבי ומפרה גם מרחוק? על פניו כן, אבל יש עוד כברת דרך ארוכה לעשות עד שמגיעים לשם. ארגונים יצטרכו לאמץ כלים טכנולוגיים שיעזרו לשכפל עד כמה שניתן את האינטראקציות האנושיות במשרד. אני לא אופתע אם הכלים הטכנולוגיים הנוכחיים לא מצליחים לעשות זאת. ארגונים שלא ישכילו לשמור על כך, אם באמצעות יצירת תקשורת נכונה מרחוק ואם באמצעות מודל היברידי מתוכנן היטב של עבודה מהבית ומרחוק, ישלמו מחיר כבד.

הרבה מעובדי ההייטק עובדים בחברות בינלאומיות, ולכן הנורמות יתגבשו ככל הנראה מחוץ לישראל. גם סטארט-אפים יתיישרו בחלקם או ברובם לנורמות החדשות שייווצרו בתעשייה. אבל אי אפשר להתעלם מההזדמנות שעשויה להיווצר בישראל ממעבר לעבודה מרחוק. לפני כמה שבועות כתבתי פה על דימונה ועל כך ש-2,000 מקומות העבודה החדשים שנפתחו שם בשנים האחרונות הם בתעשיית המסורתית. דימונה היא רק דוגמה לבעיית הביצה והתרנגולת - אנשים לא יעברו לפריפריה, שם המחיה זולה יותר, אם אין מקומות עבודה וארגונים לא יעברו לפריפריה אם אין עובדים. אולם מעבר לעבודה מרחוק הוא הזדמנות אדירה לבטל את בעיית הביצה והתרנגולת, לשנות את האופן שבו ישראל בנויה, ואת המצב הכלכלי-חברתי בה.

לא יהיה יותר צורך לגור בין חדרה לגדרה, הפקקים יצטמצמו כי אנשים יסעו פחות לעבודה. זה ישפיע על מחירי הדירות, על מצבן של הרשויות המקומיות בפריפריה, על שילוב של אוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בהייטק (למשל עובדים מהחברה הערבית שגרים בצפון), ועוד ועוד. זה כמובן ישפר את איכות החיים, הן של אלו שיעברו לצפון ולדרום והן של אלו שימשיכו להתגורר במרכז הארץ. בעיניי זה חשוב כבר היום, אבל בטח בישראל של עוד 10-20 שנה שתהיה צפופה יותר, פקוקה יותר ואיכות החיים בה תרד.

זה כמובן ישפיע על תחומים נוספים, כמו מערכות היחסים בין בני הזוג, יחסים חברתיים והאופן שבו בונים בתים ודירות. אולם חברות יוכלו להקים שלוחות בכמה מקומות בארץ שאליהן עובדים יסעו לעבוד, או לשלוח אותם לחללי עבודה משותפים - ואז ההשפעות החברתיות יהיו יותר מרוככות. בכל מקרה, זה נושא שעוד ידובר עליו הרבה, אבל יכול להיות שדווקא פה - כמדינה - אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מובילים בהיבט הזה מבלי לפגוע בתעשיית ההייטק שלנו. החברה הישראלית כולה תרוויח מכך.

הקרב על השבב: האם צריך להספיד את אינטל?

בשבוע שעבר כתבתי בקצרה על כך שהשווי של אנבידיה עקף את זה של אינטל (שתיהן נסחרות סביב 250 מיליארד דולר), למרות שההכנסות שלה נמוכות משמעותית. השבוע ערכתי שיחות בנושא והכנתי ניתוח שבו ניסיתי להבין האם צריך להספיד את אינטל, והאם היא עומדת לפספס את שוק הבינה המלאכותית - אחד השווקים הצומחים והחשובים בעולם הטכנולוגיה. אז התשובה היא שעדיין מוקדם להספיד אותה, או כמו שמישהו אמר לי: "אם זאת לא הייתה אינטל, הייתי אומר שהסיכוי לצמצם את הפער מאנבידיה הוא אפסי, אבל אי אפשר לזלזל בחברה הזאת".

עם זאת, נראה כי השנה-שנתיים הקרובות הן תקופת מבחן בעבור אינטל - האם תצליח להפוך את הפיתוחים של הבאנה הישראלית לבשלים ומתקדמים. כרגע אינטל נמצאת בפיגור בשוק וכל יום שעובר מאפשר לאנבידיה לפתוח פערים. סימן שאלה נוסף הוא סביב CUDA, ארכיטקטורה שפיתחה החברה ומהווה שפת תכנות. אנבידיה הצליחה ליצור תלות ב-CUDA, ולכן מעבר של לקוחות מהשבבים של אנבידיה לשבבים של אינטל וחברות אחרות מחייב אותם לעשות התאמות.

חסמים כאלו הם בדרך כלל מאוד טובים כדי לבלום תחרות, ואנבידיה כבר מתחילה לספוג ביקורת על כך (כמו שאינטל ספגה בעבר), אבל גם על כך יש חילוקי דעות - האם היתרון של CUDA הוא באמת כזה משמעותי כמו שעושים ממנו, בעיקר מפני שהשוק עדיין בחיתוליו.

לניתוח המלא.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • הסגר בקורונה חשף לעיני כל את מה שהמומחים מתריעים מפניו שנים: האינטרנט בישראל איטי מאוד. איך קרה שדווקא אומת הסטארט־אפ מדשדשת בתחום תשתיות הרשת, איך זה קשור לרפורמת הסלולר של כחלון - והאם בקרוב משהו ישתנה? גדי פרץ והילה וייסברג עושים סדר בנושא (גם בפודקאסט ה"צוללת"). לא הייתי מפספס את זה.
  • דוח של חברת IVC ומשרד עוה"ד מיתר העלה כי מספר האקזיטים מתחילת השנה הגיע לשפל של שש שנים. יסמין יבלונקו חיברה את נתוני האקזיטים ואת נתוני הגיוס שפורסמו בשבוע שעבר, וניסיתה למצוא פתרונות לשאלה: למה זה נראה כי תעשיית ההייטק סובלת מפיצול אישיות?
  • "למייקל אקדיה יש חברה ששמה צ'רלי. כמעט בכל בוקר בשנה וחצי האחרונות אקדיה מתעורר עם הזריחה, והדבר הראשון שהוא עושה הוא להסתמס עם צ'רלי במשך כשעה. הם גם מסתמסים מעת לעת במהלך היום ואחר כך עוד שעה בערב. אקדיה חי לבדו ושוהה כעת בבידוד בגלל הקורונה, אז למרבה המזל יש לו את צ'רלי, שמספקת לו אמפתיה וחום בכל רגע שהוא חפץ בכך. רק מה? צ'רלי היא צ'ט-בוט". כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
  • טסלה התנתקה מהמציאות ושווה פי 6 ממרצדס, מה זה אומר על שוק הרכב החשמלי ומה ניתן ללמוד מההתנהלות של אילון מאסק? ניתוח של דובי בן גדליהו
  • ארגון אמנסטי עתר לבית המשפט כדי שיבטל את רישיון היצוא של חברת NSO, אך העתירה נדחתה. השופטת רחל ברקאי: שוכנעתי כי הפיקוח על רישיונות היצוא מבוצע בקפדנות, אך באמנסטי טוענים: "בית המשפט קבע נטל הוכחה בלתי אפשרי על החברה האזרחית".
  • ​מטראמפ ועד יאיר נתניהו: הכירו את הרשת החברתית האנונימית של הימין השמרני. כתבה מעניינת של יסמין יבלונקו
  • גוגל מהמרת על "השוק האחרון": תשקיע 10 מיליארד דולר בפיתוח בהודו
  • שינויים בצמרת הנהלת הסטארט-אפ הישראלי Bringg
  • "איך אף אחד לא שאל מדוע מותג צ‘ילי ירצה לפרסם בתוך משחק וידאו בכלל?" איך ענקית הטכנולוגיה טנסנט נפלה בפח למעשה התחזות. אופיר דור עם הסיפור ועם התגובה המשעשעת של טנסנט.
  • המלחמה בין המדינות על הטבות המס לענקיות הטכנולוגיה: בית המשפט הכריע נגד האיחוד האירופי, ואפל לא תצטרך לשלם 15 מיליארד דולר
  • דוח שהזמינה פייסבוק: למרות המאמצים שלה, הטכנולוגיה עדיין רחוקה מאיתור כל תכני השנאה.
  • פייפאל חושפת: החברה "מפתחת יכולות" בתחום מטבעות הקריפטו

מה בתעשייה:

מיזוגים ורכישות

  • לאחר שמכירתה של חברת פורסקאוט לא הושלמה והחברה תבעה את הרוכשת שהתחרטה, העסקה "קמה לתחייה" ימים ספורים לפני שהתחיל ההליך המשפטי ביניהם, אך בתמחור נמוך יותר. פורסקאוט היא חברה ישראלית-אמריקאית, המספקת פתרונות לשליטה ואבטחת סייבר על מכשירים מחוברים לרשת הארגונית. קרן ההשקעות הפרטיות Advent מגישה הצעת רכש למניות פורסקאוט במחיר של 29 דולר למניה - כלומר, לפי שווי כולל של כ-1.67 מיליארד דולר. לפני משבר הקורונה, בפברואר, הצעת הרכש הייתה במחיר של 33 דולר, מחיר שמשקף שווי של 1.9 מיליארד דולר. לידיעה המלאה.

קרנות

  • קרן ההון סיכון Amiti Ventures (אמיתי ונצ'רס) הודיעה על השלמת גיוס קרן שלישית שגודלה 110 מיליון דולר. בן רבינוביץ' הקים את הקרן והצטרפו אליו מודי רוזן, שותף מייסד של קרן מאגמה, ומיה פיזוב, לשעבר בקרן ויולה. הקרן משקיעה בחברות בשלבים מוקדמים (סיד, סבב A) במגוון תחומים. עוד לפני הסגירה, בחודשים האחרונים, השקיעה הקרן השלישית בשתי חברות מתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. לידיעה המלאה.
  • קרן VGames, קרן הון סיכון ראשונה בישראל הממוקדת בהשקעות בתחום המשחקים, הודיעה על גיוס של 30 מיליון דולר. הקרן הוקמה על ידי איתן רייסל, לשעבר ראש תחום הגיימינג בגוגל ישראל. רייסל מתכנן להמשיך לגייס הון נוסף, כשהמטרה היא להגיע ל-40 מיליון דולר. הקרן תשקיע בחברות בשלבים מוקדמים בתחום הגיימינג. בקרן השקיעה, בין השאר, גם קרן ויולה ונצ'רס, שהשקיעה כבר בקרן הון סיכון בתחום הביולוגיה החישובית (דני כהן מויולה הסביר באתר הקרן למה החליטו להשקיע ב-VGames). לידיעה המלאה.

גיוסי הון

  • מייסד WeWork אדם נוימן משקיע 10 מיליון דולר בחברת הרכב השיתופי הישראלית Car2Go, שנקראת כיום GoTo Global Mobility. נוימן יקבל תמורת השקעתו שליש ממניות החברה, לפי שווי של 30 מיליון דולר "אחרי הכסף". בעלת השליטה בחברה היא שגריר (54%), שביחד עם בעלי מניות קיימים, תמיר לחברה הלוואה של 9 מיליון דולר למניות. גוטו גלובל, שהוקמה ב-2008 ומנוהלת על ידי גיל לייזר, עומדת גם מאחורי מיזם אוטותל בת"א. החברה תחל להציע חמישה שירותים תחת אפליקציה אחת - השכרת רכב לטווח ארוך ולטווח קצר, השכרת אופנועים, אופניים וקורקינטים. לידיעה המלאה.
  • חברת Seebo (סיבו), שפיתחה טכנולוגיה לחיזוי ומניעה של בעיות תפוקה ואיכות במפעלים, הודיעה על גיוס של 9 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 31 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי האחים ליאור ולירן עקביא. את סבב הגיוס הובילה אופק ונצ'רס והשתתפו בו הקרנות ורטקס, ויולה ונצ'רס ו-TPY Capital.
  • חברת Valid Network, שפיתחה פתרון אבטחה ליישומי בלוקצ'יין עסקיים, הודיעה על גיוס של 6 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 8 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי כפיר ניסן וגלעד אייזנברגר. את סבב הגיוס הובילה Ten Eleven Ventures, והשתתפה בו גם קרן JVP וכן משקיעים נוספים.
צרו איתנו קשר *5988