"המענקים מרחיבים את הוצאות הממשלה ללא תמורה בצד הצמיחה"

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"המענקים מרחיבים את הוצאות הממשלה ללא תמורה בצד הצמיחה"

פרופ' אייל וינטר, ראש הקתדרה לכלכלה ע"ש סילברצווייג, האוניברסיטה העברית

 פרופ’ איל וינטר, מסייע לממשל / צילום: תמונה פרטית

1. לחלק מענקים רק למי שזקוק להם

"תשלום אחיד ללא קריטריונים הוא מכשיר למיתון מחאה במדינות עולם שלישי, לא מכשיר כלכלי לשיפור מצב המשק. המיתון שאנו מצויים בו אינו מיתון של העדר ביקוש, שצריך לעורר אותו. מה יועיל יותר כסף בידי הציבור אם מחצית הכלכלה מושבתת, ועוד נכון לנו סגר כללי?

"הכשל הכלכלי הוא בראש ובראשונה בעובדה שחלק גדול מהכסף מגיע לאנשים שאינם זקוקים לו. אבל יתרה מכך, זה כלי שמרחיב את הוצאות הממשלה ללא תמורה בצד של הצמיחה. הוא עלול לפגוע בדירוג האשראי של המדינה, ולייקר את ההלוואות שהיא לוקחת".

2. לא לתת בהתאם למשכורת

"התוכנית הכלכלית טובה, אך היא לא אופטימלית. התוכנית הראשונה הייתה נמהרת, העבירו אחריות מאחד לשני, והרצון לגזור קרדיט ולפעול מהר גרם לזה שלא חשבו לעומק על דברים שצריך וכדאי לעשות. התוכנית הנוכחית נותנת מענה לאנשים שבאמת זקוקים לו, אבל אין לה בקרה טובה על מי שמקבל את הכסף, וההוצאה הממשלתית על המימוש שלה היא אדירה.

"דרך התשלומים בהתאם למשכורת - איננה נכונה. אם את הרווחת יותר ממני, שנינו מקבלים תמיכה, אבל אני יכול להיות במצב שבו התמיכה שלי פלוס המשכורת יותר גבוהים משלך. זה לא מצב הגיוני. זה אומר שלך כדאי עכשיו לעבוד פחות.

"אנחנו במצב שבו כולם צריכים לתרום כדי להיות מסוגלים לעמוד באתגר, כולל השכירים בכל הסקטורים הציבוריים. אפשר היה לבצע מהלך של ויתור על שכר בסקטור הציבורי לתקופה מוגבלת, תוך משא ומתן. בסופו של דבר נטל כזה יושת על הסקטור הציבורי, לא משנה באיזה מכשיר תבחר הממשלה. שום דבר לא בא בחינם".

3. למכור אג"ח למימון עסקים קטנים

"במקום תוכנית המענקים, אפשר היה למכור אגרות חוב למימון צרכי העסקים הקטנים. ההלוואות היו ניתנות מהציבור, והממשלה הייתה מממנת את הריבית בהתאם לסיכון ההלוואה. עסק שזקוק לתמיכה הוא עסק מסוכן, באופן טבעי אנשים לא ירצו להשקיע בו, אז הממשלה יכולה לעשות זאת בעצמה. את מנגנון ההשקעה אפשר היה למסד באופן שבו האדם שנזקק לכסף ישלם את ההלוואה בחזרה רק אם הוא יצליח לעמוד על הרגליים, לפי קריטריונים שהממשלה תקבע".

4. לא להגדיל גירעון

"הגדלת הגירעון היא אחד הפתרונות הגרועים ביותר. זה יהיה נטל גם על הילדים והנכדים שלנו. אנחנו מבקשים מהנכדים שלנו להחזיר הלוואה שאנחנו לוקחים, בלי שהם מקבלים עבורה שום תמורה. זה לא הגיוני. הגדלת הגירעון מייקרת את האג"חים שהמדינה קונה, יכולות להיות לזה השלכות אינפלציוניות. אני מעדיף צמצום בהוצאות הממשלה. הדפסת כסף והגדלת גירעון הם מכשירים שמשתמשים בהם רק כשאזל כוחנו לחלוטין, אחרי שניסינו את כל מלאי התחמושת".

"המענקים יעזרו להוריד את רמת החרדה"

שמעון אקהויז, יזם, מייסד לומניס וסינרון
 

 ד"ר שמעון אקהויז / צילום: איל יצהר

1. עדיף לשלם יותר

"לגבי המענקים האוניברסליים - במערכת שקשה לה לסנן את אלו שלא צריכים את העזרה, עדיף לשלם יותר, גם אם 2 מיליארד שקל מתוך ה-6 מיליארד יגיעו לכתובת הלא נכונה. אני לא חושב שזה יעודד את הצריכה; אלו שיש להם צורכים, ואלו שאין להם - ישתמשו בכסף הזה כדי לסגור חובות. יחד עם זאת, נוצר מצב כלכלי שבו צריך לשים כסף בידי האוכלוסייה כדי להוריד את רמת החרדה, וכדי איכשהו לנסות ולעודד צריכה.

"הבעיה היא שגם אלו שצריכים את זה, מבינים שזו תרופה לטווח קצר. מה יהיה בעוד חודש? מלבד זה, התוכנית הכלכלית של הממשלה לא ברורה לציבור ואין בה נהלי עבודה מסודרים, אין תהליך סדור של קבלת החלטות והסתכלות לטווח הרחוק".

2. להגביר את אמון הציבור

"הבעיה הכי גדולה בעת ניהול משבר היא חוסר אמון, שיוצר חוסר שיתוף פעולה. ב-24 החודשים האחרונים נוצר מתח פוליטי שאני לא זוכר כמותו, ואי אפשר להנהיג עם חוסר אמון במערכות. גם המענקים האוניברסליים עוררו מחלוקת פנימית במערכת - נגיד בנק ישראל חולק על כך, ולא ברורה לגמרי עמדתו של שר האוצר.

"התהליכים מתרחשים בתקשורת עם העם, וגם אם הם נעשים מכוונות טובות, הם מעוררים חוסר אמון. אם תהיה הרגשה שיש תהליכים מוסדרים לקבלת ההחלטות הכלכליות והבריאותיות, יהיה יותר אמון. זו צריכה להיות מטרה אסטרטגית, לאורך כל שדרת ההנהגה. כשיש אמון, גם אפשר ללכת לתוכניות כלכליות כבדות משקל".

3. לעודד תיירות פנים

"יש דברים שצריך לעשות עד שיעבור זעם. למשל, תעשיית התיירות נעלמה. בכלכלה, מעברים כאלו בן לילה הם כמעט בלתי אפשריים. תיירות חוץ לא תהיה בתקופה הקרובה, אז הממשלה צריכה לעודד תיירות פנים, תוך כדי שמירה על הכללים. צריך לתת לתעשייה הזו תמיכה כספית ורגולטורית, ולהבהיר שהממשלה תומכת ומוכנה לעזור. זה גם יסייע להורים להעביר את חופש הקיץ".

4. להשקיע בהכשרת מבוגרים

"בגלל שהכלכלה משתנה עכשיו לטווח ארוך, לשנות את ההכשרה של האוכלוסייה זה עניין קריטי. צריך לרשום למסגרות כאלה אנשים שאין להם כרגע עבודה. החלק הכי גרוע באבטלה זה לא רק שלא משלמים, אלא זה שקמים בבוקר לריק. לא מתעסקים בחינוך למבוגרים, וזה קריטי עכשיו. הממשלה צריכה לממן את זה.

"למשל, הכשרות בתחום התוכנה. להיות מהנדס תוכנה שמסיים לימודים בטכניון, זה תהליך ארוך. אבל יש כל מיני סוגים של הכשרות שאפשר לעשות ביסודיות. יש תעשייה שתוכל לקלוט את האנשים האלו. חברות תוכנה ישראליות עובדות בקבלנות משנה עם הודו, רוסיה, אוקראינה ובולגריה, בזמן שאפשר להגדיל את החלק של התעשייה הישראלית בעניין הזה. ההייטק ימשיך להצמיח את ישראל, זה שוק שיגדל".