מומחים מזהירים: על ישראל לבטל את סמכויות השב"כ למעקב אחרי אזרחים

מדינת ישראל מוכרת על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת הגנה מספקת על מידע אישי מאז 2011, וכך מתאפשר לחברות טכנולוגיות ישראליות רבות לספק את שירותיהן באירופה בקלות יחסית. כעת, מומחי פרטיות סבורים שחוקי הפרטיות המיושנים של ישראל, שורה של חוקים ותקנות מהשנים האחרונות הנוגדים עקרונות של פרטיות מידע, מדיניות בטחון הפנים הישראלית ואיכוני השב"כ - כולם צפויים לפגוע בהכרה האירופית ולהחזיר את העברת המידע בין ישראל ואירופה עשור אחורה.

במכתב שנשלח ליועמ"ש, לשר המשפטים ולוועדה לענייני חוץ ובטחון על ידי מומחי פרטיות, חברה ומשפט, נכתב כי על ישראל לקדם חקיקת פרטיות חדשה שתחליף את החקיקה הקיימת מ-1981, ולבטל את סמכויות השב"כ למעקב אחרי אזרחים - וזאת על מנת לשמור על מעמדה כמדינה המוכרת כשומרת על פרטיות על ידי האיחוד האירופי.

"כלכלת ישראל ופעולתם התקינה של ארגונים, מוסדות שלטון ומחקר, תלויים בתנועה חופשית של מידע אישי. פגיעה בפעילות, המצטרפת למשבר הכלכלי החריף שכבר שורר בישראל, עלולה להביא עימה תוצאות קשות ובלתי צפויות", הם כתבו. בין החתומים על המכתב: עו"ד נעמה מטרסו, מומחית במשפט ופרטיות; פרופ' מיכאל בירנהק; ד"ר אורנה ברי; עו"ד יורם הכהן; פרופ' קרין נהון; עו"ד חיים רביה וד"ר תהילה אלטשולר, שאף ניסחה הצעה לעדכון חוק הפרטיות הישראלי בשנה שעברה.

לדברי בירנהק, החתום על המכתב, פסק הדין שניתן בעניין ההסכם עם ארה"ב מהווה "איתות מדאיג במיוחד עבור ישראל". לדבריו, "אם יש מידע אירופי שעובר לישראל, עולה שאלה האם לגורמי הבטחון בישראל יכולה להיות גישה למידע הזה, באיזה צורה והאם זה מידתי. הזהרנו את שר המשפטים ובמכתב נוסף שמוען לוועדת החוץ והבטחון, שישימו לב שאיכון השב"כ בשל הקורונה, מלבד כל הבעיות האחרות איתו, עשוי להקשות את הסטטוס של ההכרה האירופית".

לדברי רביה, גם הוא בין החתומים, "התחקות השב"כ אחרי כל אחד מאתנו במסגרת הסיוע למאבק בקורונה, לא רק שהיא חמורה בפני עצמה, היא גם חשפה את העובדה שהשב"כ מתחקה אחרי כל אחד מאתנו כל הזמן באמצעות מאגר מידע המכונה 'הכלי'. אנו רואים שבאירופה בוחנים את החקיקה בנוגע לביטחון לאומי וכיו"ב בכל מדינה, כדי להחליט על תאימותה. ארה"ב ואירופה מקיימות ביניהן סחר רחב מאוד, יותר מישראל, ועדיין רשויות החוק שם לא היססו לבטל את ההסדר איתה".

ההכרה המקורית ניתנה לישראל על בסיס חקיקת הפרטיות הקודמת באיחוד. כעת, בעקבות חקיקת הפרטיות החדשה והמחמירה המחייבת את האיחוד לבחון מחדש את המדינות בהן הכיר מדי ארבע שנים - המעמד של ישראל נמצא בסכנה. אמנם אין נתונים על היקפי העסקים עם אירופה שנשענים על ההכרה הקיימת בישראל, מומחים מזהירים כי הנזק עשוי להיות משמעותי, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה דיפלומטית.

הסכנה לישראל מגיעה מפסק דין שנתן בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי בשבוע שעבר בנוגע להסכם העברת המידע של אירופה עם ארה"ב, ותוצאותיו יילקחו בחשבון בעת הבחינה שעורך האיחוד עבור ההסכמים הקיימים האחרים. מעמדה של ארה"ב התבסס על הסכם "מגן הפרטיות", שאיפשר לחברות אמריקאיות להכפיף את עצמן באופן וולונטרי לדיני הפרטיות האירופיים וכך לבצע העברה חופשית של נתונים מהמדינה.

ב-2015, מקס שריימס, עורך דין ופעיל זכויות אדם ערער על חוקיות ההסכם הזה, בעקבות גילויי אדוארד סנודן. סנודן חשף שסוכנויות הביון בארה"ב יכולות לקבל בפועל גישה למידע שנשמר בשרתים בארה"ב, גם על אזרחים אירופאים.

לאחר חמש שנות דיונים בעניין, בית הדין האירופי קבע שמדיניות בטחון הפנים האמריקאית נוגדת את תקנות הפרטיות של האיחוד ומסכנת את פרטיותם של אזרחי אירופה, ולכן ביטל את מעמדה של ארה"ב כשותפה להעברת מידע פרטי מאירופה. מומחי פרטיות ומשפט מזהירים כי המדיניות המתירנית של ישראל בכל הנוגע לפרטיות, ובראשם איכוני השב"כ, עשויה להביא לסיום ההכרה במדינה בדומה להחלטה בנוגע לארה"ב.