מי יממן את ימי הבידוד? חיות למדינה: "איך אפשר לומר כי אדם ששב מחו"ל זה ממצא רפואי?"

בדיון שהתקיים בעליון, ביקשו העותרים לחייב את המדינה לשאת בעלויות של עובדים הנמצאים בבידוד, בניגוד למצב כיום לפיו המעסיקים משלמים על ימים אלו • השופט שטיין: "קשה לקבל את הפרשנות לחוק כי המילה "מחלה" כוללת גם "חשש למחלה"

השופטת אסתר חיות / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
השופטת אסתר חיות / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

הבוקר (ב') התקיים דיון סוער בבית המשפט העליון סביב השאלה מי ישלם על ימי הבידוד - המדינה או המעסיקים? בעתירה שהוגשה ברשאית משבר הקורונה נטען כי על המדינה לשאת בתשלום דמי המחלה לעובדים השוהים בבידוד. העותרת, חברת "סל שרותי סיעוד", טענה כי הצו שהוציא משרד הבריאות בעניין תשלום ימי מחלה לעובד בבידוד, לפיו ניתן אישור מחלה אוטומטי לכל עובד ששוהה בבידוד, מנוגד לחוק ומטיל על המעסיקים את הנטל שהיה אמור להיות מוטל על כתפי המדינה.

במהלך הדיון שהתקיים הבוקר בעתירה הקשתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על נציגי הפרקליטות, אשר טענו כי יש להגדיר את ימי הבידוד בתור ימי מחלה לאור שיקול הדעת שיש בנושא לרופאים. השופטת חיות שאלה בין היתר: "אם מחר יגיע אפידמיולוג ויגיד שבגלל החור באוזון צריך להכניס את כל הג'ינג'ים למקומות של צל - אסור להם להיות בשמש - האם זה שיקול דעת רפואי? שאי אפשר יהיה לבחון אותו?".

הבג"ץ הוגש בראשיתו של משבר הקורונה, באמצעות עו"ד ליאת תבל ממשרד Mei Law ובהמשך הצטרפו אליו גם התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשייה והמלאכה וגופים נוספים. בעתירה הוצגה הדרישה לחייב את המדינה לשפות את כלל המעסיקים בישראל על התשלומים שיאלצו לשלם לעובדיהם הנדרשים לשהות בבידוד בעקבות הנחיות משרד הבריאות בגין נגיף הקורונה.

בעתירה נכתב כי "צו שהוצא על ידי רשות מינהלית מחייב כל מעסיק בישראל לשלם לעובדיו, שיימצאו בבידוד בעקבות נגיף הקורונה, תשלום ימי מחלה בגין תקופה הבידוד. זאת, בסתירה מוחלטת לחקיקה ראשית של הכנסת, בהיעדר סמכות, תוך העברת הנטל הכלכלי כתוצאה מהתפשטות הקורונה מידיה של המדינה - מי שמופקדת על שמירת בריאותם של אזרחיה, לידיהם של המעסיקים הפרטיים ותוך אפליה תוצאתית".

במהלך הדיון טענו נציגי המדינה, כי המעסיקים צריכים לממן את עלות ימי הבידוד של העובדים, למרות שלא מדובר בימי מחלה. לטענת המדינה, בידוד הוא כמחלה ומדובר בשיקול דעת רפואי. השופטת חיות תהתה בתגובה: "איך אפשר לומר כי אדם ששב מחו״ל זה ממצא רפואי?".

גם השופט אלכס שטיין ציין בדיון, כי קשה לקבל את הפרשנות לחוק כי המילה "מחלה" כוללת גם "חשש למחלה", והעיר: "ברור לחלוטין שזה לא מה שעמד לעיני המחוקק". השופט שטיין ציטט את לשון התקנות שהותקנו לחוק - בהן נכתב כי תעודת מחלה תינתן במקרה של אי מסוגלות לבוא לעבודה עקב מחלה - ושאל "כיצד לשון החוק מתיישבת עם טענת הפרקליטות כי יש לשקול בכך גם שיקולי בריאות הציבור?".

מלבד הפרקליטות גם נציגי ההסתדרות טענו בדיון כי יש להותיר את הצו על כנו ולהמשיך במתן תעודת מחלה גורפת, תוך הטלת העלות הכלכלית על המעסיקים. הנשיאה חיות לא קיבלה את ההיגיון מאחורי הטיעון. "בהתאם להגיון זה", אמרה הנשיאה, "יש לסגור את המשק כולו, שכן ישנם רבים שצריכים להיות מבודדים ואינם מבודדים". עוד הוסיפה הנשיאה, כי על פי אותו היגיון, גם מי שלא יכול להגיע לעבודה כתוצאה ממלחמה צריך לקבל תעודת מחלה. "האם אין הבדל בין 'כושר' לבין 'אי יכולת' לעבוד?", תהתה.

עו"ד אביתר קנולר ועו"ד ליאת תבל ציינו בדיון כי "ההרחבה של מחלה גם למצב של חשש למחלה - אינה מתקבלת על הדעת לאור לשון החוק שבו נאמר 'מצב בריאותי לקוי'. מחלה מוגדרת בצורה מאוד ברורה בחוק דמי מחלה". עו"ד קנולר הוסיף, כי "פרופ' סדצקי בתעודת המחלה הגורפת בעצם קבעה קביעות של מדיניות ושל תפיסה - על מי העלות של הבידוד. האם ראשת שירותי בריאות הציבור קובעת? מי שם אותה להחליט על מי יפלו העלויות המטורפות הללו שעומדות על מיליארד וחצי שקל?".

עו"ד מטעם ההתאחדות, איה רייך-מינא, טענה בדיון כי "עד כה היו 400 אלף בידודים, מנגד רק כ-47 אלף חולי קורונה מאומתים עד היום. דהיינו, כ-90% מהמבודדים אינם חולים. על אף זאת, המדינה מטילה את האחריות לתשלום דמי הבידוד על כלל המבודדים, בעלות ישירה של 1.5 מיליארד שקל".

השופטים הביעו הסכמה לבעייתיות שנוצרת מכך שרוב המבודדים אינם חולים ועל כן המצב אינו מתיישב עם הגדרת ימי המחלה בחוק. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות אמרה כי "לא משנה כמה ננסה להרחיב את ההגדרה, מבודדים הם לא חולים". השופט אלכס שטיין הוסיף וציין כי "יש לזכור שמבודדים מסוגלים לעבוד ואינם סובלים מאי כושר כהגדרת החוק". בנוסף הוא הבהיר כי "בגלל שאין אפשרות לערער על תעודת מחלה גורפת לימי בידוד, סימן שהיא לא תעודת מחלה, כי על תעודת מחלה רגילה על פי החוק ניתן לערער״.

לאורך כל הדיון הערות השופטים נטו לטובת העצמאים הטוענים כי על המדינה לשאת בעלות ימי הבידוד, אך אין זה מעיד על כך שההחלטה תהיה בהכרח חיוב המדינה לשאת בהוצאות ימי הבידוד.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר מסר בתום הדיון, כי "המדינה שגתה ופגעה במעסיקים ובעובדים כשדרשה שימי המחלה של העובדים ישמשו לפיצוי על ימי בידוד. אנו מקווים שבית המשפט הגבוה לצדק יקבל את עמדתנו, יהפוך את החלטת משרד הבריאות ויגן על המעסיקים והעובדים. זה לא סביר שבעקבות הבידוד עובדים רבים יוותרו ללא ימי מחלה, ומעסיקים שבקושי שורדים את המשבר יממנו ימי מחלה לעובדים שלא חולים. זהו הזמן שבו המדינה צריכה לקחת אחריות ולשאת בנטל התשלום, מתוך הבנה שזהו הדבר הנכון לעשות כדי לעזור לעובדים ולעזור למשק בשעה קשה זו".

צרו איתנו קשר *5988