ממשרד הבריאות למנכ"לי בתי החולים: כולם תומכים בשביתת האחיות. אז למה רק האוצר עושה שרירים?

בזמן שבבתי החולים מדווחים על עומס הולך וגובר, הבוקר החלה שביתת האחים והאחיות במערכת הבריאות. לפי מנהלי בתי החולים המצוקה כבר מורגשת בשטח, אך היא איננה מתרחשת בחלל ריק; בהדסה עין כרם הגיעה התפוסה במחלקת הקורונה ל-174%, בשערי צדק ל-116%, ואילו בשיבא ל-98%. גם התפוסה הכללית נמתחת עד הקצה, ובסוראסקי למשל, עומדת על כ-100%. בשל השביתה, בתי החולים נאלצים לבטל ניתוחים ופרוצדורות, וכך בוטלו רק היום, למשל, 44 ניתוחים ו-23 פרוצדורות שונות באיכילוב, וכ-30 ניתוחים אלקטיביים באסף הרופא.

לאחר כשנה של דיונים עם משרד האוצר, בהם הסתדרות האחיות מדגישה את המצוקה הגוברת והלחץ הרב בו נמצאים הצוותים הרפואיים, אתמול כשל המשא ומתן בין הצדדים והבוקר החלה שביתה, במסגרתה מונחים הצוותים לעבוד במתכונת חירום בלבד. נכון לשעה זו - אין פתרון למשבר, והאחיות נערכות למאבק ארוך ככל הנדרש, עד אשר יימצא פתרון העולה בקנה אחד עם צורכי מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים.

בצעד חריג, מנהלי בתי החולים במערכת הבריאות התגייסו למאבק האחים והאחיות, ומזהירים את משרד האוצר מפני נזקים ארוכי טווח שייגרמו למערכת באם לא יגלו קשב לדרישות שבסופו של דבר תכליתן להעניק שירות מיטבי לאזרחים הפוקדים את מערכת הבריאות בשעתם הקשה. בבית החולים הדסה, לקח הבוקר מנכ"ל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין את המגפון באסיפת הצוות השובת, וקרא: "בלי אחיות אי אפשר לחיות. ההנהלה יחד איתכם, אנחנו ביחד. כולנו צריכים ללכת בבית החולים בראש מורם, בלי להתחנן לתנאים". גם השר יולי אדלשטיין אמר היום: "חברותיי וחבריי האחיות והאחים, אני אתכם במאבקכם. המחסור בכוח האדם איננו רק בגלל נגיף הקורונה, זו בעיה מתמשכת במערכת הבריאות שרק התעצמה".

האחיות, שמכירות ממקור ראשון את בעיות ועומסי מערכת הבריאות, דורשות תוספת קבועה של כ-2000 תקנים, ופתרון לסוגיות אד הוק דוגמת מצוקת הצוותים הרפואיים החשופים לסיכון קבוע בשל משבר הקורונה, ונדרשים לממן בעצמם את ימי הבידוד שלהם בהסדר ימי המחלה, באם הם נדרשים לבידוד לאחר חשיפה לחולה במסגרת עבודתם. לדברי האחיות, מערכת הבריאות הגיעה למשבר הקורונה כשהיא צועקת לקראת קצה הצוק - במצב של מאות תקנים חסרים, וכעת המשבר מורגש לאורכה ולרוחבה של המערכת.

"מאבקן צודק. כדאי שבאוצר יבינו את זה"

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא, ומי שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בעברו, קורא למשרד האוצר למצוא פתרונות קבועים למשבר במערכת הבריאות, כדי שבתי החולים יוכלו לתמוך במשק פתוח ופעיל על פני סגרים הולכים ונשנים, בעולם שבו חיסון איננו נראה באופק, והמגפה הולכת ומתפשטת. "אנחנו בלב מלא ושלם עם האחיות. מאבקן צודק, הוא למען אזרחי וכלכלת ישראל, כדאי שבאוצר יבינו את זה", אומר אפק. אנחנו לא צריכים 7000 מנשמים כי אין לנו מספיק כוח אדם כדי להפעיל אותם. כרגע, המערכת לא יכולה לטפל ביותר מ-500 חולים במצב קשה. אם רוצים שנוכל לטפל ביותר, אנחנו צריכים אחיות ורופאים".

אפק מסביר שהטיפול בחולה קורונה תלוי כולו בתפקוד הצוותים הרפואיים, המתקשים לעמוד בעומס הרב גם בימי שגרה. זאת, בזמן שמתברר שהגל השני מורכב יותר להתמודדות מאשר הגל הראשון, מה שמציב את המערכת בפני קושי גדול. "כדי לטפל ב-25 חולים קשים, צריך 90 אחיות ו-20 רופאים. בגל הראשון הרבה אזרחים לא הגיעו לבתי החולים, ויכולנו להפנות צוותים לטיפול בחולי הקורונה. המצב עכשיו הוא שגרתי, בתוספת חולי הקורונה. בשביל להתמודד עם המצב בכל החזיתות, אנחנו צריכים כוח אדם".

האוצר הציע להסתדרות האחיות למעלה מ-1000 תקנים על מנת לתגבר את מערך הסיעוד בתקופת הקורונה גם לחורף הקרוב.

"מישהו יסכים לבוא באופן זמני ואז להיות מפוטר? איזה מן דבר זה? שיעור מיטות האישפוז שלנו הוא מהנמוכים ב- OECD , זה לא שבעוד שנה-שנתיים האנשים האלו יהיו מובטלים. אנחנו צריכים את כוח האדם הזה גם בימי השגרה, אנחנו מערכת עם מעל 90% תפוסה בכל עת. זה כמו צבא בלי עתודה, בלי רזרובות. אין כאן היגיון כלכלי, אין היגיון רפואי. כולם מתגאים בהישג יוצא הדופן שלנו של מספר נפטרים נמוך בזמן הגל הראשון. כל אדם שנפטר זו טרגדיה, אבל אנחנו בסופו של דבר מדברים על כ-400 נפטרים בגלל שהמערכת נלחמת על כל אדם, והתגייסה עד הקצה. עכשיו אומרים לנו: 'תסתדרו'. אני לא מצליח להבין את ההתעקשות של האוצר. הם צריכים להיות הראשונים לתמוך במערכת הבריאות. ככל שמערכת הבריאות תהיה יותר חזקה, נוכל לתת גב יותר כלכלי למדינת ישראל. לא יצטרכו לעצור את המשק בכל גל תחלואה.

"אם בעידן הנוכחי אנחנו לא מצליחים לשכנע את קברניטי האוצר שאנחנו זקוקים לכוח אדם, אז מתי נצליח? אין לנו כמעט מיטות במערכת הבריאות, ובכל חורף אנחנו שומעים על החולים במסדרון ומצוקת המערכת. אם בחורף רגיל אנחנו נדרשים למסדרונות, מה יהיה בחורף הקרוב, בו צפויה קורונה בשילוב של שפעת? זה הזמן לפתוח עוד מחלקות ולגייס עוד כוח אדם. מבחינה כלכלית, מערכת הבריאות בישראל היא מהמערכות היעילות ביותר בעולם. אנחנו מוציאים במדינת ישראל רק 7.4% מהתמ"ג על בריאות, לעומת 11% למשל בגרמני. המדינה משקיעה מעט מאוד בבריאות, עם יעילות אדירה ותוצאה יוצאת דופן. כל זה בזכות עבודה מאוד מאוד קשה של הצוותים הרפואיים".

 פרופ' ארנון אפק / צילום: אוריה תדמור

כמה כסף חסר למערכת הבריאות? "פורום 5 מיליארד לבריאות", המאגד כ-80 ארגוני רופאים, חולים ועוד, פנה בסוף השבוע לראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר, וטען שעל מנת להציל את מערכת הבריאות מקריסה טוטאלית בחורף הקרוב (קורונה+שפעת), צריך ליצור רשת ביטחון תקציבית ולהוסיף 5 מיליארד ש"ח לתקציב הבריאות בכל אחת מחמש השנים הקרובות. זאת, כדי לשנות את מדיניות הייבוש התקציבי של מערכת הבריאות, לשקם אותה מגירעון תקציבי מתמשך, ולהתאים את הנעשה בשטח לשינויים וההתפתחויות של הרפואה והאוכלוסייה (טכנולוגיות, גידול במספר הקשישים ועוד).

"מגפת הקורונה הגיעה כשמערכת הבריאות הציבורית בישראל נמצאת במצב כרוני של מחסור תקציבי קשה של 20 מיליארד שקלים בהשוואה למדינות המערב", כתבו הפונים, ובהם אורי פליישמן, מנכ"ל הסתדרות האחים והאחיות, וד"ר זאב פלדמן יו"ר ארגון רופאי המדינה. מבלי לעגן תוספת תקציבית מינימאלית של 5 מיליארד ₪ לבסיס תקציב הבריאות, וקביעת מנגנונים להצמדה וגידול שנתי, קיימת סבירות גבוהה כי לא יהיו במערכת המשאבים הנדרשים על מנת להצליח בתפקודה. כישלון בשמירה על המערכת הבריאות משמעותו פגיעה בבריאותם ואף בחייהם של אזרחי ישראל".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר הוסיף לקראת גל התחלואה הראשון 600 תקני אחיות לתגבור בתי החולים. לקראת החורף הקרוב בכוונת האוצר להוסיף כ-1400 תקני אחיות לבתי החולים וקופות החולים לטובת ההתמודדות עם נגיף הקורונה".