קבלנים: ההאטה בפעילות ועדות התכנון תדחוף לעלייה במחירי דירות

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודשים מרץ ואפריל חלה ירידה של 75% באישורי דירות, ושל 60% בישיבות ועדות תכנון ארציות לעומת החודשיים הראשונים של השנה • חיים פייגלין: "מדובר בשרשרת רחבה שמובילה לקריסה של התחלות בנייה"

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: ענבל מרמרי
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: ענבל מרמרי

דוח של מרכז המידע של הכנסת מצביע לראשונה על היקף ההאטה בפעילות גופי התכנון בישראל, בחודשים מרץ ואפריל, אז התפרצה מגפת הקורונה. באמצע מרץ, התקבלו החלטות על איסור התקהלות מעל ל-10 אנשים וצומצמה כמות העובדים במוסדות התכנון ל-30%. במקביל הנחתה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר את עובדיה שלא לקיים ישיבות עד להתבהרות המצב. ב-23.3 פרסם מינהל התכנון הנחיות המתירות קיום ישיבות של ועדות התכנון באמצעות ה"זום", דבר שלאחר מכן הוסדר בחקיקה.

כעת מתברר שהתפוקה של מוסדות התכנון ירדה התקופה זאת באופן משמעותי. לפי הנתונים חלה ירידה של 60% בפעילות של מוסדות התכנון הארציים במרץ ובאפריל לעומת החודשיים הראשונים של 2020. לעומת התקופה המקבילה אשתקד מדובר על ירידה דומה.

גם בוועדות המחוזיות נרשמה ירידה דרסטית. בוועדה המחוזית מרכז התקיימו בפרק הזמן הזה 110 דיונים לעומת 273 בתקופה המקבילה ב-2019. בוועדה המחוזית צפון התקיימו השנה 110 דיונים, לעומת 278 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ובוועדה המחוזית תל אביב 99 דיונים לעומת 221 בשנה שעברה.

התמעטות הישיבות הובילה להקטנה ניכרת בדיונים על עררים - ירידה של כ-75% בין שתי התקופות, וירידה של כ-70% בדיוני ההתנגדויות. כתוצאה מכך חלה ירידה בפרק הזמן הזה של 40% באישורי תוכניות וירידה של 57% בדיוני הפקדת תוכניות.

התמעטות הישיבות הובילה, כצפוי, לירידה בהיקף הדירות המאושרות. בוועדות המחוזיות אושרו בחודשים מרץ-אפריל 4,258 יח"ד לעומת 16,389 בחודשיים שקדמו לפרוץ המשבר. בוועדות התכנון המקומיות, ההאטה אף גדולה יותר: 362 יח"ד אושרו לעומת 2,860 בחודשים ינואר ופברואר.

"מדובר בשרשרת רחבה שמובילה לקריסה של התחלות בנייה. זה לא רק הוועדות, אלא גם הבנקים המלווים והקבלנים שנכנסו לסטרס תזרימי כי לא מכרו בתקופת הקורונה. כשלא מוכרים אז גם לא בונים. אם נגיע השנה למחצית התחלות הבנייה של 2019 אני אהיה מאוד מופתע", אמר לנו מנכ"ל חברת צמח המרמן, חיים פייגלין.

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים תל אביב והמרכז , הוסיף כי, "המצב לא טוב, ואני מעריך שהיכולת שלנו ליצר דירות תיפגע. ברגע שוועדות התכנון עובדות במתכונת מינורית וכל הרגולציה החדשה לא מסודרת ואין ותמ"ל אז ברור שיהיה פחות היצע ומחירי הדירות יעלו. אנשים לא מבינים, אבל גם לנו היזמים זה לא טוב. ברגע שמחיר דירה עולה אז מחירי הקרקע עולים".

על רקע הנתונים סבור פרופסור דני בן שחר, מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן,  שהמחסור בהיצע הדיור יחריף. לדבריו, "מדי שנה נכנסים לשוק לא פחות מ-50 אלף משקי בית וזה לפני משקיעים, או הגירה. המספר הזה הולך וגדל מדי שנה בכ-2%. ההיצע יצטרך להשיג את הביקושים, אם זה בשכירות או בבעלות. אנחנו מבינים שאם לא תהיה התעשתות מהירה של מוסדות התיכנון אז במוקדם או במאוחר המחסור יבוא לידי ביטוי במחירים, וביכולת של משקי הבית בישראל לאפשר לעצמם דיור. אם המחירים יעלו, אז מן הסתם, הרבה משקי בית ימצאו את עצמם במצב של קושי גדול ומצוקת דיור. קל וחומר על רקע שיעורי האבטלה הגדולים".

ממינהל התכנון נמסר כי "תהליך העבודה במדינה משתנה וגם מינהל התכנון, כמו ארגונים אחרים, התאים את תהליך העבודה שלו לתקופה זו. על מנת לאפשר למוסדות התכנון לעבוד, יש להמשיך ולקיים את הדיונים בהיוועצות חזותית, בדגש על שלב ההתנגדויות. מינהל התכנון פועל נמרצות על מנת להסדיר בחקיקה ראשית את המשך פעילותם של כל מוסדות התכנון בתקופה מורכבת זו.

"מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בשמיעת האזרחים כחלק מהליך התכנון בשגרה ובוודאי בתקופה זו עושים מאמצים רבים כדי לשמוע את כלל הגורמים הרלוונטיים לדיון".