כדי להילחם בקורונה - חייבים פרויקטור עכשיו, לפני החורף

עליית מספר הנדבקים בנגיף מחייבת הערכה מחדש ומדגישה את הצורך במי שיתכלל את האירועי הדרמטי

אדם הולך עם מסכה על הכביש / צילום: כדיה לוי, גלובס
אדם הולך עם מסכה על הכביש / צילום: כדיה לוי, גלובס

את מה שקורה לנו היום אפשר לתאר כשני סבבים של אותו גל התחלואה בקורונה.

סבב ראשון, שבמהלכו התנהל רוב הציבור באופן ממושמע, ושבו שיעורי ההידבקות, התחלואה והתמותה היו נמוכים; וסבב שני, שהוא כנראה תוצאת היציאה החפוזה מדי מהמגבלות. התנהלות שהביאה את ישראל לאחד המקומות הראשונים בעולם בקצב הדבקה, והעלייה בתחלואה.

מכתב התפטרותה של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ' סיגל סדצקי, צריך להדליק אצל כולנו נורות אזהרה אדומות בוהקות. ההתנפלות על המלצות אנשי המקצוע, והפרת לוחות-הזמנים ליציאה הסדורה מהסגר, "תרמו" למצב הבעייתי. דבר שגורם כיום לתסכול ולייאוש עקב הצורך בחידוש החמרת המגבלות והפגיעה בפרנסתם ויכולת הקיום בכבוד של רבים מאיתנו.

לפי המצב היום נראה שלא למדנו לקח, וכמעט "כל דְּאַלִּים גָּבַר". למשל, ההחלטה לפתוח את בריכות השחייה וחדרי הכושר בניגוד מוחלט לעמדת אנשי המקצוע במשרד הבריאות. ברור שמדריכי השחייה ובעלי חדרי הכושר צריכים לקבל פיצוי הולם מהמדינה על סגירתם. אבל פתיחתם בניגוד להמלצות משרד הבריאות, לא תפתור את משבר הקורונה, אלא תביא להעמקתו. ואף שאין נתוני תחלואה בארץ ממקומות אלה, רובנו מבינים שחללים סגורים וממוזגים שמתקיימת בהם פעילות גופנית של אנשים בצפיפות - כמו גם להקות זמר - עלולים להדביק רבים, שכן הרסס מתפשט למרחקים.

החשש הוא שאחרי הגל השני יגיע הנחשול השלישי הקשה, שצפוי לנו בחורף. לכן, זה הזמן להיערך ולתכנן נכון את כוננות המדינה לקטסטרופה הצפויה בחורף המתקרב.

דמיינו לכם - מה היה המצב אילו משרד האוצר היה פורס לפני חודשיים רשת ביטחון כלכלית ראויה לטווח ארוך. מה היה לו עקבנו ומילאנו את המלצות פרופ' סדצקי, בנוגע לקצב היציאה מהסגר, והממשלה הייתה מבצעת, בסבלנות ובמחשבה, שחרור מבוקר, המתנה שבועיים, ובחינת השלב הבא לפי התוצאות.

כן, אילו 1.2 מיליון המובטלים, בעלי העסקים והאזרחים לא היו קורסים תחת לחץ האיום הכלכלי הקיומי, לא היה לחץ לעגל פינות ולקצר את לוחות-הזמנים ליציאה מהסגר, וכך גם לא היינו מגיעים לכאוס הנוכחי.

ניהול משבר לאומי בהיקף שכזה דורש ידע וניסיון ארגוני. בארץ קיימים גופים שהוקמו לצורך טיפול במשברים בשעת חירום. התמודדות העיר בני-ברק עם המשבר, הקריאה לדגל של האלוף (במיל') רוני נומה, והניהול המושכל שכלל תיאום בין גורמי הרפואה, המינהל והסיוע לתושבי העיר, הם דוגמה לניהול נכון של משבר.

פעולתם-יוזמתם של פרויקטורים מנוסים ועתירי ידע בניהול משברים, והפתרונות הארגוניים שהם מציעים, חייבים להיבחן באמות-מידה מקצועיות, שגם ינחו את השימוש המושכל במשאבי הבדיקות והתחקירים האפידמיולוגיים. כל החלטה שתתרום לצמצום ההדבקה -

כמו קיצור הזמן שבין בדיקה לתוצאה, ובין תוצאה לסגירת מעגלי חשיפה - צריכה להתבסס על הידע והניסיון המדעי והמקצועי. נוסף לשכל הישר ולהיגיון, אמות-מידה מקצועיות נקבעות בעיקר על-ידי מבחן הניסיון והידע המדעי שנלמדו במשך שנים. לאור זאת, חבל היה לאבד באמצע המלחמה את מאגרי הידע והניסיון רבי-השנים, שצברה פרופ' סדצקי בהכשרתה כאפידמיולוגית ובהתמודדות עם נגיף הקורונה.

עליית מספר החולים מחייבת הערכה מחדש. יש לשנות כיוון ולאפשר לפרויקטור-על, שעליו דיבר שר הבריאות - בין שזה יהיה פרופ' גבי ברבש או אדם אחר - לנצח על התזמורת ולאפשר לכל אחד מהגופים המעורבים, רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון ופיקוד העורף, לממש את יכולותיהם בניהול משברים. וכל זאת תחת הנחיה מקצועית של משרד הבריאות, ובהובלת שר הבריאות, שר הביטחון וראש הממשלה.

עלינו להפנים שרק שיתוף-פעולה בין כלל גורמי הידע והניסיון - שיתוף שישים את טובת הכלל, בריאותית וכלכלית, לפני כל שיקול אחר - יאפשרו לנו לעלות על מסלול ההבראה מהקורונה והאצת הכלכלה. כי אין חוסן לאומי-כלכלי-חברתי, ללא חוסן בריאותי. 

הכותב הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית