המינוי הצפוי של פרופ' גבי ברבש מרמז: סגר נוסף בדרך

לאחר תקופה ארוכה של דשדוש, הוא סוף סוף עומד להתמנות: "הפרויקטור", או אם תרצו - הממונה. פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומי שבחודשי הסגר הופיע מדי ערב במהדורות החדשות הוא האדם שצפוי לנהל את המערכה למאבק בקורונה. ברבש נכנס לתפקידו זמן מה לאחר הדקה ה-90, כשמדי יום מספר החולים מאמיר, ומספר החולים באורח קשה מדלג מעל "תמרור האזהרה האדום" שהגדירו משרד הבריאות והממשלה.

השאלה האם יצלח גם את הפוליטיקה של הרגע האחרון ואכן ימונה לתפקיד תלויה כמעט באופן מלא בממשלה ובסמכויות שתסכים להעביר לידיו, וביחסי הכוחות בינו ובין מנכ"ל משרד הבריאות, ראש מערך שירותי בריאות הציבור, והמל"ל. בין הפן הלוגיסטי לרפואי, ברבש יידרש להקים את המערך היעיל לקטיעת שרשאות הדבקה, אותו הממשלה ממש לא טרחה להקים בזמן שהציבור ישב בבית והמתין, וכן יידרש לוודא שמערכת הבריאות יכולה להתמודד ולטפל במספר הולך ועולה של חולים בזמן שהציבור "משטח את העקומה", בדיוק כפי שהייתה אמורה הממשלה לעשות בזמן הסגר. האוטונומיה שיקבל, תלויה בסופו של דבר גם היא בעמידות בפני לחצים פוליטיים ואינטרסנטים שונים שיתדפקו על דלתו. ברבש יידרש, אולי, להכין לביצוע תוכנית סדורה ליציאה מן הסגר, רגע לפני שהטעויות של הגל הראשון חוזרות על עצמן. האם מדובר במשימה מורכבת? בניו זילנד, דווקא הצליחה הממשלה לנהל את המשבר בצורה שיטתית, מבוססת נתונים ומופתית, ולהוביל ליציאה מדורגת וידועה מראש, שסיפקה ודאות לציבור.

אלא שהקורונה היא לא רק משבר בריאותי; היא משבר חברתי וכלכלי, עם רבדים שונים ומורכבים. בזמן שהפוליטיקאים לא מצליחים להקדיש די זמן לטיפול מתוכלל במשבר, ראוי שברבש יישא באחריות לגיבוש מדיניות למיגור הקורונה, כשהוא חולש על מטה שליטה המוצב מעל המשרדים השונים, פועל מתוך היכרות עם הצרכים של האוכלוסיות השונות בישראל וידע להתייחס אליהן ברגישות, תוך 'תפירת' חליפת פתרונות ייעודית לכל אזור או לכל סקטור במשק, בתוך משבר ארוך שלא יבוא לסיומו בטרם יימצא חיסון.

הפרזנטור של המשבר

רגע לפני שהמינוי יוצא לדרך, כדאי להבין קצת יותר לעומק את המקום שבו תפיסת העולם של ברבש והסיטואציה שבה נמצאת ישראל נפגשים. ברבש היה מהתומכים הנלהבים של סגר בגל הראשון ורק לאחרונה הכריז בראיון: "כמו שהמשרד נערך כעת, אני חושש שאנחנו הולכים לסגר ארוך בחורף. יש לנו אולי חודשיים להיערך, אבל את החורף נעשה בסגר". הוא מגיע מתפיסת עולם בריאותית זהירה ושמרנית (לעתים גם על חשבון הכלכלה) ולא מן הנמנע שיביא לתפקיד תמהיל דעות והחלטות דומה לקו שייצגה פרופ' סיגל סדצקי ומנכ"ל המשרד הקודם משה בר סימן טוב, הגם שיש לו ניסיון ניהולי וכלכלי מהתקופה שניהל את בית החולים איכילוב.


מצד שני - לפחות בתחום אחד יש לברבש יתרון גדול, שלא יסולא בפז על פני כל המועמדים האחרים ששמם כבש את הכותרות; בזמן שהציבור מוכה ההלם נצמד למסך הטלוויזיה מדי ערב, מנסה ללמוד על המחלה החדשה שהובילה לכך שאיבד את עבודתו או לכך שחייו נמצאים בסכנה, גבי ברבש היה שם. מנצח על הגרפים העולים ויורדים, מפרשן, מסביר - פרזנטור של המשבר. הוא נהנה, יש להניח, מפופולריות ציבורית ומהאפשרות שיכהן כ'מושיע', בזמן שבחוץ מתקיימות הפגנות כמעט מדי ערב, והפוליטיקאים סובלים משפל תדמיתי חסר תקדים ומצויים במשבר אמון מול הציבור. ייתכן שברבש, שופע הכריזמה הטלוויזיונית, נבחר כדי לעמוד בקדמת הבמה בתור "המרגיע/ המלחיץ הלאומי" (לפי הצורך), מתוך תקווה שבו יוכל הציבור לשים את מבטחו בזמן שהוא קורא "אחריי לסגר", לתקופה שאין לדעת כמה זמן היא תימשך.