"היכולת היחידה שבידינו היא סגר, וכל עוד אין לנו היכולת לדכא התפרצויות, אז לשם אנחנו הולכים"

לדברי פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, היועץ המיוחד למל"ל, למשרד הבריאות אין היכולות המקצועיות לנהל באופן יעיל את המגפה, אלא רק לטפל בחולים ולכן הוא חייב להעביר את הסמכויות בנושא לפרויקטור • את הדברים אמר פרופ' וקסמן בוועידת ישראל לבריאות של "גלובס"

"עשינו שתי טעויות: הסרה מהירה מדי של המגבלות בלי שיקולים נכונים בין סכנה לתועלת כלכלית, ולא בנינו יכולת קטיעה חזקה של שרשראות הדבקה ולכן אין לנו כלי שליטה על המגפה מלבד סגר", כך אמר פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל, בשיחה עם שני אשכנזי בוועידת ישראל לבריאות של "גלובס".

השיחה התקיימה לאחר שאמש אותרו קרוב ל-2,000 חולים חדשים, והמשק עשוי להיכנס לסגר נוסף. פרופ' וקסמן טען כי "חלקה של הממשלה ברור", וקרא להוציא סמכויות מידי משרד הבריאות.

מי מבטיח לנו שכשנחזור לסגר ונוריד את מקדם ההדבקה ושוב נוכל לצאת החוצה לחיים, לא תהיה שוב עלייה במספר הנדבקים? מה מחכה לנו בקצה הסגר הבא?
"את צודקת, לא נצליח לצאת מהסגר אם לא יהיו לנו היכולות, וזה כישלון ניהולי ומקצועי. משרד הבריאות לא הצליח לבנות את היכולות האלה במשך חצי שנה, והסמכויות שנדרשות כדי לבנות אותן לא הועברו לגוף חיצוני שיודע לבנות את היכולות הללו וזו הסיבה שאנחנו נמצאים במצב הנוכחי.
"אם יעבירו את הסמכויות שנדרשות לצורך בניית יכולות ניהול המגיפה ממשרד הבריאות לגוף ניהולי, נוכל לבנות את היכולת שאנחנו צריכים לא פחות טוב ממדינות אחרות ואולי יותר טוב. כל עוד הניהול נשאר בידי המנגנון של משרד הבריאות ואנשים שלא מתאימים לכך, לא נצליח.
"סמכויות הטיפול בחולים מהרגע שאותרו צריך להיות בדי משרד הבריאות. כל השאר, מה שקשור בשליטה על המגיפה צריך להיות בידי פרויקטור. הוא צריך לממש מדיניות שיוחלט עליה ולקבל סמכות על כל הגופים הניהוליים מחוץ למשרד הבריאות, לתת הנחיות לשב"כ למשטרה ולכל הגופים, ולקבל אחריות מלאה לנושא הבדיקות התחקורים והבידוד. בלי הסמכויות הללו הוא לא יוכל לבצע את תפקידו".

מה האתגרים המקומיים שלנו בעניין קטיעת שרשראות הדבקה, מערך שלא קיים היום בישראל?
"במשרד הבריאות אין יכולת אבל יש שר ויש קבינט וראש ממשלה, וכולם היו צריכים להעביר את הסמכות למי שכן יש לו יכולת. בטאיוואן יש יכולות כאלה ולכן הם התמודדו עם המגיפה בלי הטלת סגר. הם בנו מערכים עובדים, בגלל ההתמודדות שלהם עם מגיפת הסארס והיה אפשר לקחת אותו מהם. הכישלון הזה הוא לא רק של ישראל - לכולן לא היה מערך כזה, אבל המדינות בעולם לומדות, ובניגוד לישראל כולן בונות מערך כזה.
"אנחנו במידה רבה נתנו להם עצות איך לעשות את זה אצלן. הכל ברור וידוע, הצוות של תת-האלוף זייפרט בנה הליך שלם ומסודר על איך לבנות את היכולת הזו. אחרי זה בעבודה מסודרת של האלוף חליוה איך לבנות את היכולת הזו, והם אומרים שאפשר לקטוע שרשרת בפחות מ-48 שעות. הכל קיים, אבל מפקידים את הניהול של זה בידי אנשים שאין להם יכולות מקצועיות. הממשלה, חלקה ברור, היא הייתה צריכה לדרוש מידע על ביצועי המערך, לשאול עם הוא עומד ביעדים ואם לא אז מדוע, ולהעביר את הסמכויות במידת הצורך, והיא לא עשתה זאת".

הפרויקטור המיועד אומר שאם הדברים ימשכו כפי שהם אנחנו והלכים לסגר מאוד ממושך בחורף.
"היכולת היחידה שבידינו היא סגר, וכל עוד אין לנו היכולת לדכא התפרצויות, אז לשם אנחנו הולכים. מדברים על מספר הבדיקות אבל מספר הבדיקות הוא לא הבעיה שלנו אלא הזמן שלוקח לקבל תוצאות ומערך התחקור. אם המערך הזה יעבוד נוכל לעבור את החורף בלי סגר".

יש עלייה בדיכאונות ובשיעורי ההתאבדות. הרבה אנשים מובטלים, הם לא יודעים איך לכלכל את החיים שלהם הלאה. אתה חושב שפעלנו באיזון נכון בין הטיפול במחלה ובין המחיר שאנחנו משלמים?
"המחיר שאנחנו משלמים הוא כבד, אבל צריך להבין שאין פער בין האינטרס החברתי, הכלכלי או הבריאותי. אם לא נדכא באופן מיידי את מספר הנדבקים הכלכלה תמשיך לדמם ולא נוכל לחזור לשגרה. אם לא ננקוט צעדים עכשיו ונחכה, יהיה הרבה יותר קשה לעצור את המגיפה והפגיעה תהיה הרבה יותר קשה. כלומר אין אפשרות שלא לנקוט צעדים. החלופות הן או לנקוט צעדים עכשיו ולשלם מחיר כבד אבל עם נזקים קלים יחסית לכלכה, או להתעכב ולפעול אחר כך עם נזקים הרבה יותר חמורים.
"גם הגדלת הספיקה של מערכת הבריאות היא לא חלופה לסגר. אם נגדיל את ספיקת מערכת הבריאות זה יקנה לנו רק כמה ימים נוספים של התפשטות המגיפה. כי קצב ההתפשטות הוא מאוד מהיר ולכן נגיע לספיקה המקסימלית. אין שום יתרון בלהמתין, ככל שנוריד את המספרים יותר מהר ככה נוכל לחזור לשגרה יותר מהר".

מה אתה היית עושה? מה הצעד הבא?
"לעצור פעילויות חברתיות שאינן קשורות לעבודה. לעצור מסחר בשווקים וקניונים ולהשאיר את רוב העבודה והתל"ג של המשק, תעשייה, חקלאות, הייטק, משרדים - הכל יכול להמשיך בכפוף להנחיות התו הסגול.
"במקביל, ולא פחות חשוב, להעביר את ניהול המשבר למרכז שליטה בראשו יעמוד האדם המתאים שיכול לנהל אותו, ולבנות יכולות ארוכות טווח. אנחנו שישה חודשים לתוך המשבר ולממשלה אין תוכנית, לא לבלימת המגיפה ולא לכלכלה. לא בנינו את היכולות הנדרשות ואסור שזה יימשך. אם לא נעשה זאת אנו דנים את עצמנו לסגרים חוזרים".

אתה מדבר על הוצאות הסמכויות ממשרד הבריאות. יושבים אפידמיולוגים ואומרים שניהול משבר שבמהותו הוא בריאותי, צריך להיות בידי אנשי בריאות. אתה אסטרו-פיזיקאי והייתה ביקורת כלפי הצוות שלך שאין בו כל כך אנשי בריאות, וגם לא היו נשים כל כך.
"ראשית בצוות יש והיו רופאות ורופאים אבל זו לא הנקודה המרכזית. המשבר הזה הוא משבר שיש לו היבטים רפואיים אבל בעיקרו אינו משבר רפואי. צריך להתמודד בו עם מערכות שונות, תחקור מגעים שאינו אפידמיולוגי איסוף ותחקור מידע בזמן אמת - כל האתגרים הללו אינם קשורים ליכולות משרד הבריאות, והם לא אתגרים רפואיים. גם ניתוח התפשטות המגיפה וצעדים נדרשים לא מתבססים על מודלים של אנשי רפואה או מתמטיקאים אלא של פיזיקאים ואסור שזה יהיה כך.
"אלא מודלים עם רמת אי-וודאות גבוהה. הדרך הנכונה היא ניתוח מודלים ממקומות שונים בעולם ופה נדרשות יכולות ניתוח מידע מורכב, בחלקו סותר, שגוי וחלקי, והבנה של איך מערכות בריאות עובדות. בכך הצוות שלנו מתמקד".

זה לא רק משבר בריאות, ויכול להיות שיש פה גם משבר סוציולוגי. כדי לטפל במשבר צריך את הציבור ואת אמון הציבור. אבל לאורך החודשים הללו הציבור שמע תחזיות סותרות שפוזרו באוויר, בין השאר 10,000 מתים. הציבור קורא את תחזיות והן לא מתרחשות והציבור מאבד אמון.
"ההסברה של האירוע לא הייתה טובה וזה אחד הכשלים המרכזיים. לדעתי, חלק גדול מאבדן האמון של הציבור קשור בכך שאין תוכנית מסודרת שאומרת מה נדרש לעשות, מתי ולמה, והיו אומרי שיש יכולות שתאפשר לא לחזור לסגרים, ותוכנית כלכלית ארוכת טווח שמסבירה לאנשי שנפגעו איך הם יקבלו תמיכה. כשהתוכניות הללו אינן קיימות, והציבור שומע איומים כלליים שמשתנים מהיום למחר, הציבור מאבד אמון. צריך לשנות את הניהול ולהציב תוכנית מלאה לניהול המגיפה, תוכנית כלכלית, ותוכנית לבניית היכולות, וכשהתוכנית הזו תהיה אני בטוח שנרכוש את אמון הציבור.
"אני חושב שעקרונות היציאה צריכים להיות מאוד פשוטים. ההקלות צריכות להינתן במונחי זמן שיאפשרו לבדוק את ההשפעה שלהן ולתקן, וזה אומר שבועיים בין הקלה להקלה. צריך גם לעצור בעיקר דברים שהנזק שלהם לכלכה הוא קטן, וזה בעיקר התקהלויות של אנשים לצרכי חברה ופנאי. צריך להגדיר רגולציה ותו סגול לכל תחומי התעשייה והתחבורה, והמשק, ואם נעשה את זה נוכל לצאת מהסגרים".