"זה לא נכון בעיני להגיע לסגר - גם אם נתגלגל למצב חמור ממש. סגר זה פריבילגיה לעשירים"

בדיון שנערך היום (ד') במסגרת ועידת ישראל לבריאות של "גלובס" דנו בעתידו של מערכת הבריאות באספקטים של חדשנות. ד"ר דוד מוסינזון סמנכ"ל רפואה בקופת חולים "מאוחדת" דיבר על השילוב ההולך וגובר של הרפואה הקהילתית עם בתי החולים הסביר שזאת אחת ההצלחות לטעמו של מערכת הבריאות בגל הנוכחי. לדבריו: "רפואה היברידית זה שילוב בין ערוצי הרפואה השונים. אנחנו יודעים לטפל במרפאות ובבתי חולים. הרעיון לשלב עוד ערוצי תקשורת וטיפול גם בבית. למשל: ערוץ דיגיטלי עם ביקור רופא, מערכת שמשלבת באופן דיגיטלי בין רופא מטפל והתיק הרפואי, ביצוע בדיקות מקדימות. כל אלה נעשים על ידי החולה מהבית ומובאים למפגש בווידיאו עם הרופא. ההצלחה שלנו בגל הראשון והשני נובעת מזה שרוב החולים מטופלים בקהילה ולא מגיעים לבתי החולים. מתוך 6,500 חולי קורונה בקופת חולים מאוחדת פחות מ-2% הגיעו לאשפוז. התפקיד שלנו ברפואת הקהילה זה לעצור את החולים שלא יגיעו לבתי החולים, זה התרחיש אליו כיוונו וזאת אחת הגדולות של מערכת הבריאות בישראל".

"אי אפשר לענות רק על ה'כאן ועכשיו', הקהילה מזדקנת והמחלות נהיות מורכבות"

ד"ר ענת אנגל מנהלת המרכז הרפואי וולפסון דיברה על הצורך להיות חלק מפיתוח החדשנות בתחום המחקר. לדבריה הקורונה זה אירוע היסטורי, בממדים עצומים, שילווה אותנו עוד תקופה ארוכה. "בוולפסון הקמנו רשות חדשנות ומחקר כי זיהינו בוולפסון עוד לפני הקורונה את הצורך לתכנון רפואת העתיד. אי אפשר לענות רק על ה'כאן ועכשיו', הקהילה מזדקנת והמחלות נהיות מורכבות. הקמנו את הרשות כדי להיות בחזית המחקר בתחומים של פיתוח, צירים טכנולוגיים לקליניקה, בלוגיסטיקה וכדומה. בחלק מהדברים אנחנו שותפים למחקר באחרים אנחנו מובילים אותו. למשל אנחנו מובילים את הטיפול בנוגדני פלזמה של חולים שהחלימו. ושם אנחנו רואים תוצאות בטיפול שמונע מעבר ממצב בינוני למצב קשה. ובחולים קשה גמילה מהירה וטובה יותר ממכשירי הנשמה. אין עדין תוצאות סופיות אבל יש סיבה לאופטימיות".

 ד"ר ענת אנגל, מנכ"ל המרכז הרפואי וולפסון / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר אנגל סיפרה כי יש שינוי מסוים במאפייני החולים בקורונה בגל השני לעומת הראשון: "בוולפסון מאושפזים היום 30 אנשים מתוכם חמישה מונשמים. הגיל הממוצע הוא 65  ירידה של חמש שנים לעומת הגל הקודם. הפעם מגיעים לפעמים לאשפוז בגלל תלונות על מחלה אחרת - בוולפסון יש בדיקות מהירות ותוך שעתיים שלוש יש תשובות - אם כי הבדיקות השליליות הן לאותו הרגע כי לוקח זמן לדגירה ופיתוח סימפטומים".

ד"ר סלמאן זרקא מנהל המרכז הרפואי זיו דיבר על השוני בהתמודדות בין הגל הראשון לשני. "בגל השני יש לנו יתרון של ניסיון בהליכי עבודה, בטיפול, בהתמגנות, בניהול סיכונים. נצרך למצוא איזון בין הטיפול בקורונה לטיפול במחלות אחרות, יותר חמורות ונפוצות כי לא נזדכה על הקורונה כל כך מהר. הקורונה נתנה דחיפה לתהליכים כמו שימוש בטלמדיסין ורפואה היברידית. נצטרך למצוא מינון נכון ואיזון בין ביקור פיזי למערכות שונות אחרות. אנחנו בתהליך התארגנות מול קופות החולים כדי להגדיר מה יטופל ואיפה".

לאחרונה פורסם כי זרקא יחליף את פרופ' סיגל סדצקי שפרשה מתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. זרקא סיפר כי ההצעה הכניסה אותו לטלטלה משמעותית והוא מקיים שיח עם מנכ"ל משרד הבריאות. אולם כשברקע סיטואציה ביטחונית לא ברורה בצפון לאור העובדה שבית חולים פוריה מנוהל כעת על ידי ממלא מקום לא נראה לו נכון שגם בית החולים זיו ינוהל בזמן כזה על ידי ממלא מקום: "לא נראה לי נכון שכל הצפון ינוהל ע"י ממלאי מקום". אבל נראה שזאת לא הסיבה היחידה להסתייגותו: "בכל שירותי הצבאי הייתי מוכן להסתער אבל צריך לוודא שיש נשק וסמכויות. אני חושב שטרם מוצו ההליכים בממשלה ובמשרד הבריאות כדי להבין מה הציפיות, התפקיד והסמכויות - הנושאים האלה עדיין לוטים בערפל". באשר למינויו של פרופסור גבי ברבש לתפקיד הפרויקטור של הקורונה אמר זרקא: כי לדעתו מה שנדרש הוא איש מטה מקצועי "ויש רבים כאלה". לדבריו "קטונתי מלהביע דעה על ברבש שיש לו הרבה זכויות. השאלה היא לא פרסונלית אלא שאלות מקצועיות כמו האם הפרסונה תיקח אחריות על החקירות האפידמיולוגיות, האם ראשי המחוזות יהיו כפופים לו וכדומה".

"השאלה איננה אם הולכים לחוף הים או יושבים לאכול ארוחה במסעדה באוויר הפתוח, אלא איך מתנהגים שם"

פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית, דיבר על הצורך החלטות שנשענות על עובדות, ועובדות שנשענות על חקירה. לדבריו החוסן של האוכלוסייה תלוי במערכת הבריאותית אבל גם בחוסן החברתי והכלכלי.

הוא התייחס לצורך בתהליכי חדשנות בכל הקשור למערכת הבריאות הציבורית ואמר "אין מי שדואג לבנות מערכת חכמה שמאגדת מידע מכל מקורות המידע. רבים מתנגדים לאיכוני השב"כ. צריך היה להקים מערכת היברידית שגם הנתונים של החקירות האפידמיולוגיות נכנסות לתוכה.

לטענת פרופ' לוין, ההתמודדות עם המגפה היא רב מימדית ולא רק בריאותית: "הנזקים הבריאותיים הישירים והעקיפים מהתקופה הזאת כמו השמנה והגברת עישון עם הפגיעה הכלכלית הופכות את האינטגרציה בין המערכות לחיונית. השאלה איננה אם הולכים לחוף הים או יושבים לאכול ארוחה במסעדה באוויר הפתוח, אלא איך מתנהגים שם. צריך לשים את ההנהגות האנושית במרכז. ולשתף את הציבור. גם בנתונים. חדרי כושר למשל - אם יש עדות להדבקה של עשרות מקרים זה אומר שבפועל יש מאות. אבל זה לא בהכרח אומר שצריך לסגור חדרי כושר - אפשר לפתוח אותם באוויר הפתוח. צריך ליזום. להיות פעילים ויצירתיים. להגיד לאנשים מה אפשר לעשות ולא רק מה אסור. אי אפשר בשם הבריאות לשתק את החיים. זה לא נכון בעיני להגיע לסגר - גם אם נתגלגל למצב חמור ממש. סגר זה פריבילגיה לעשירים. צריך לאפשר לציבור לצאת מהבית. אי אפשר לקבל החלטות בלי לראות את הנזק. חייבים כל הזמן לראות גם את הצד השני. לעודד להתנהגות נכונה כי אי אפשר לעשות דברים רק באמצעות אכיפה ומשטרה".