מחקר | דעה

בין תחושות לנתונים במאבק בנגיף הקורונה

ההבדל המהותי בין "אנחנו חושבים ש..." ל"אנחנו יודעים ש..." הוא קריטי כשמנסים להגיע למסקנות אופרטיביות בתקופה המורכבת הזו

 

איתור אנשים דרך נתוני מיקום / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
איתור אנשים דרך נתוני מיקום / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בזמן שגופי מחקר בעולם נמצאים במרוץ יום-יומי למציאת חיסון לנגיף הקורונה, נדרשים ממשלות וגופים עסקיים גדולים לקבל החלטות קשות, המושפעות מלחץ ציבורי ומתנודות כלכליות. כלי נשק מרכזי במלחמה בנגיף הקורונה הוא נתונים, Data.

האמונה כי "ידע הוא כוח", מביאה להבנה ש-Data (נתונים) הוא כלי אפקטיבי במלחמה בנגיף, שיכול לשפר במידה ניכרת את הדרך שבה יתקבלו החלטות. כלומר, הנתונים יהיו בסיס לניתוח גורמי תחלואה וסיכון, ויסייעו לבניית מודלים לפתיחת עסקים ומוסדות חינוך, ולזיהוי השפעות התנהגותיות של אוכלוסיות שונות. שימוש מושכל במידע יהפוך את קבלת החלטות למדויקת יותר.

שירותי הבריאות, גופי ממשל, מנהיגים, חוקרים ומנהלים עסקיים, ובעצם כולנו, זקוקים לנתונים באיכות גבוהה ובזמן אמת, כדי לקבל החלטות מושכלות, אשר יתוו מדיניות לטיפול הרפואי, מדיניות כלכלית ומדיניות הציבורית.

מידע שלם, מדויק ועדכני - וניתוחו בהתאם - הוא קריטי היום מאי פעם, וככל שהוא זמין יותר, כך השימוש בו נרחב יותר, והדרך למציאת פתרונות מתקצרת.

טבעם של משברים להציף מחדלים למעלה. נגיף הקורונה חשף עובדה שהייתה ידועה לרבים: ארגונים רבים, ובהם גופי ממשל, לא השקיעו בטכנולוגיות מתקדמות לניהול נתונים. זאת, מתוך אי-הבנה של חשיבות האיסוף והניהול הנכון של המידע, ואי-הכרה בפוטנציאל שבקידום מדיניות Data.

אמנם, לגופי ממשל, למוסדות רפואיים ולאחרים, יש מלאי-מאגר נתונים מרשים, ובחלקם אף מונה "אחראי נתונים ארגוני", אבל מסתבר שזה לא מספיק. הגישה למידע הארגוני מסובכת ורצופה ביורוקרטיה וסחבת.

מתברר, שהגופים שאמונים על בריאות הציבור מחזיקים צבא שלם של מומחי ידע, אך הידע לא מסודר ולא מנוהל כך שיוכל לשמש לקבלת החלטות מושכלות.

גופי ממשל אשר לא יודעים לשתף ביניהם מידע, לעולם לא יצליחו במערכה, או שיהפכו אותה לארוכה ולמתישה. המידע קיים, אך היכולות לאסוף אותו ולתרגם אותו לתובנות - מוגבלות.

הקרב על המידע הוא כמעט נצחי. הוא מתבטא בוויכוחים בלתי נגמרים בין משרדי הממשלה, בכך ששיתוף המידע הציבורי מוגבל מאוד, ובשל כך אנו ניצבים בחזית המערכה בלי ציוד קרב ראוי לנצחו.

על הממשלה לקבל החלטה נחושה, שלפיה את המידע הציבורי ינהל גוף מרכזי אחד, שבמקביל להיותו כפוף לרגולציה בנושא צנעת הפרט, יפעל לקידום ידע, באמצעות "ממשל נתונים" (Data Governance), דמוקרטיזציה של נתונים (Data Democratization), וסטנדרטיזציה של נתונים (Data Quality). גוף-על שיחשוף מידע לבעלי עניין, במטרה למפות דרכי פעולה מבוססות נתונים.

קברניטי המערכה אינם יכולים לנהל אותה בלי תמונת מצב ברורה בזמן אמת. בלי "ממשל נתונים" אנו מסתכנים בהזנת המערכת במידע באיכות ירודה, בספירה לא מדויקת של מקרי הדבקות, במידע לא חד-משמעי לגבי טיפולים מוצלחים או כושלים, ובזיהוי שגוי של אוכלוסיות וקהילות בסיכון.

במילים אחרות, בלי ממשל נתונים אנחנו מסתכנים באובדן חיי אדם ובפגיעה בחוסן הכלכלי, החברתי והלאומי. ריכוז המידע תחת גוף מסודר אחד, תחת הנהגה אחת, יכול לתקן ולשפר את המצב.

היכולת הטכנולוגית לזיהוי ולחשיפת מידע חדש על הנגיף, קיימת. כעת על הממשלה וקברניטי המלחמה להבטיח שמידע שלם ומדויק יגיע לאנשים, שיוכלו להפיק ממנו ערך ובאמצעותו להילחם נכון במגפה.

לכן, על הממשלה לתת עדיפות למימון מיזמי DATA. זו הדרך היעילה שבה ארגונים כמו "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", יוכלו לבנות תשתית חזקה לניהול נתונים שיהיו בסיס איתן לפענוח ולחיזוי מצבים.

ערכו של מידע איכותי חשוב היום במיוחד. כי מידע שלם ונכון הוא הבסיס שיתרום לבריאותנו ולרווחתנו הכלכלית. 

הכותב הוא יועץ טכנולוגי לשותפים במזרח אירופה וישראל בחברת אינפורמטיקה

צרו איתנו קשר *5988