השלכות הקורונה על החיסכון לטווח ארוך: ירידות ניכרות בהפקדות ברבעון השני

ההפקדות לקרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות קטנו ברבעון לכ-18.3 מיליארד שקל - ירידה של כ-8.2% ביחס לרבעון הראשון • לאחר זינוק של 50% במשיכות במרץ: ירידה חדה של 40% במשיכות באפיקי חיסכון אלה ברבעון השני • מי מוביל בתשואות בהשתלמות?

פנסיה בעידן חוסר ודאות / עיצוב: אפרת לוי, גלובס
פנסיה בעידן חוסר ודאות / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

ההשלכות הכלכליות האדירות של משבר הקורונה, ובכללן הפגיעה בשוק העבודה, שבאו לידי ביטוי בחודש מרץ השנה, שבו כנראה לאיים על המשק ביתר שאת ביולי. למציאות זו הייתה השפעה אדירה, ומיידית, על החסכונות של הציבור - דרך התשואות השליליות שנרשמו בעקבות המפולות ברבעון הראשון בשוקי ההון, כמו גם דרך הוצאתם לחל"ת ופיטוריהם של שכירים רבים, תוך עצירת פעילות של עוסקים עצמאיים רבים שעסקיהם נסגרו לזמן מה.

מציאות זו הובילה לכך שברבעון השני השנה חלו שינויים בהרגלי ההפקדה ומשיכות הכספים באפיקי החיסכון לטווח ארוך, שקרו באיחור קל של כחודש משיא המשבר, בשל העובדה שעולם זה חווה שינויים באיחור של חודש, עם המועד הרגיל למתן המשכורות ולביצוע ההפקדות לגופים המנהלים שמתרחשים בחודש העוקב.

כך, נתוני הגמל-נט והפנסיה-נט של האוצר ושל רשות שוק ההון מלמדים כי ברבעון השני השנה נרשמו ירידות ניכרות בהפקדות לאפיקי החיסכון המרכזיים של קרנות ההשתלמות, קופות הגמל לתגמולים וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שקטנו מאוד בעיקר בחודשים אפריל ומאי, שהיו חודשי שיא המשבר בשוק העבודה, עם מספר אדיר של עובדים שהוצאו לחל"ת.

מעיבוד "גלובס" לנתונים עולה בנוסף, כי ברבעון השני השנה ההפקדות לקרנות הפנסיה המקיפות החדשות, לקופות הגמל לתגמולים ולקרנות ההשתלמות קטנו בכ-8.2% ביחס להפקדות ברבעון הראשון (שמבחינה זו היה שגרתי, טרום משבר הקורונה), והסתכמו בכ-18.3 מיליארד שקל. עיקר הצניחה קרה בחודשים אפריל ומאי, כאמור. אך לא רק זאת, המשבר השפיע גם מהכיוון ההופכי, כשבחודש מרץ לבדו נרשם זינוק של כ-50% במשיכות משלושת האפיקים האמורים, שנרשם רובו ככולו בשל משיכות מקרנות השתלמות נזילות ומקופות גמל לתגמולים נזילות.

קרנות ההשתלמות מסכמות רבעון שני חזק
 קרנות ההשתלמות מסכמות רבעון שני חזק

ואולם, מיד לאחר מכן, בכל הרבעון השני נרשמה ירידה חדה במשיכות משלושת אפיקי החיסכון הללו, שהסתכמה בקיטון של כ-40% ביחס למשיכות שהיו ברבעון הראשון השנה, ושהיו נמוכות בכ-26% בחישוב חודשי לעומת חודש "שגרתי" קודם למרץ, שבו היה זינוק נקודתי כאמור. נציין כי החיתוך האדיר במשיכות קרה בעיקר באפריל ובמאי.

בהקשר זה נפרט כי בחודש מרץ הייתה קפיצה אדירה במשיכות מקרנות ההשתלמות, שדיווחו על פי נתוני הגמל נט על משיכות ותשלומים בהיקף כולל של כ-2.2 מיליארד שקל - סדר גודל של פי שניים מהמשיכות והתשלומים הממוצעים בחודש רגיל, כאשר דווקא באפריל ובמאי חלה ירידה לסדר גודל של כמחצית מהמשיכות בחודש רגיל, כשביוני נראה שהמצב חזר לשגרה. אגב, בהפקדות חלה ירידה בעיקר בחודש מאי.

כמו כן, במרץ, ובמידה פחותה בהרבה גם ביוני, חלה עלייה במשיכות בקופות הגמל לתגמולים, כשבאפריל ובמאי חלה ירידה ניכרת בהפקדות לקופות אלה. מנגד, בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות חלה ירידה של כ-360-280 מיליון שקל לחודש, שמורגשת באפריל ובמאי, ושמורגשת הרבה פחות בחודש יוני - לאחר חזרה של רבים מחל"ת. ירידה זו תואמת בדיוק את היציאה של רבים מהעובדים לחל"ת, או את פיטוריהם בשיא המשבר.

בשורה התחתונה קצב ההפקדות בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות היה נמוך באפריל ובמאי בכ-8%-10% מאשר בחודש שקדם למשבר בשוק העבודה, כשביוני הוא היה נמוך בכ-4% - דבר אשר בהתחשב בצו ההרחבה לפנסיה חובה בישראל מלמד על פגיעה בשיעור דומה של עובדים שההפקדות שלהם נחתכו באחת.

מי הצטיין בשל הקוטן ומי בתנאים הרגילים

כאמור, ההשפעה של משבר הקורונה על אפיקי החיסכון הגיעה לא רק מזווית ההפקדות והמשיכות של החוסכים, כפועל יוצא לתזוזות ולשינויים בשוק העבודה, אלא גם מכיוון התשואות בשוקי ההון, שהשפיעו בחדות על תיקי ההשקעה הגדולים ביותר של הציבור הרחב. כך, ברבעון הראשון השנה רשמו אפיקי החיסכון לטווח ארוך תשואות ממוצעות שליליות של יותר מ-9% בממוצע. ואולם, בניגוד למה שקרה בשוקי העבודה, בשוקי ההון חלה ברבעון השני התאוששות חיובית ומהירה בהרבה (באופן טבעי).

כך, בסיכום הרבעון השני השנה עולה כי ברבעון השני ב-2020 נרשמו תשואות חיוביות של יותר מ-5%, בממוצע ענפי. את התשואות החזקות ביותר ברבעון השני רשמו קרנות ההשתלמות, שהציגו בשלושת החודשים האחרונים, בעיקר הודות לאפריל ולמאי, תשואות ממוצעות של 5.9%. הודות לתשואות הללו הצליח שוק קרנות ההשתלמות להציג תשואה שלילית סמלית בלבד, של "רק" מינוס 0.2%, ב-12 החודשים החולפים.

בהסתכלות על גופים מנהלים פרטניים ולא על השוק כולו עולה כי בדומה למה שקרה בשוק הגמל לתגמולים ישנם כמה גופים שמסתכלים על היתר מלמעלה, עם תשואות חיוביות חזקות ברבעון השני ועם שורה תחתונה חיובית ב-12 החודשים האחרונים.

הראשון הוא מור בית השקעות, שהקרן שלו נהנית מאוד מיתרונות לקוטן, ומכך שיש אליה הפקדות אדירות שמגיעות על צבירה נמוכה - דבר שמקזז תשואות שליליות על תיק קיים ומהווה יתרון "חריג" בשעת משבר וירידות בשווקים. לצדו, יש עוד שני גופים ותיקים וגדולים שמצטיינים יותר מאחרים ושאין להם יתרונות לקוטן, ושסבלו מהמשבר השווקים "כמו כולם": אלטשולר שחם וילין לפידות. שתי קרנות ההשתלמות הכלליות של שני הגופים הללו מציגות תשואות חיוביות ב-12 החודשים האחרונים, למרות הנפילות החדות שהיו ברבעון הראשון השנה. 

צרו איתנו קשר *5988