יקנו - יקבלו, לא יקנו - לא יקבלו: פטור רטרואקטיבי ממע"מ כחלופה יעילה למענקי הקורונה

ישראלים, כידוע, לא אוהבים לפספס "מתנות" ו"מבצעים", ולכן בסופו של יום, פטור רטרואקטיבי ממע"מ יוציא את כולנו מה"השתבללות" שלנו •

בנימין נתניהו, בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
בנימין נתניהו, בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

באוקטובר 1998, בהיותו ראש ממשלה צעיר, השיק בנימין נתניהו "נוסחה" חדשה בקשר להתנהלות מול הפלסטינים: "יתנו- יקבלו. לא יתנו- לא יקבלו".

21 שנים חלפו, מגפת הקורונה מפליאה את מכותיה במשק, ונראה שכדאי היה שנתניהו של 98', היה מזכיר לנתניהו 2020 את הנוסחה גם בקשר עם ההתנהלות הכלכלית במציאות הקורונה החדשה.

לפני שנצלול פנימה, כמה עובדות:

1. בהתאם לנתוני בנק ישראל, נכון ל-30 ביוני 2020, הישראלים מחזיקים כ- 86.458 מיליארד שקל המוגדרים "מזומנים בידי הציבור" (כסף זמין ש"שוכב" בעו"ש", לרוב). מדובר בשיא שיא של כל הזמנים (!) מאז קום המדינה.

2. לאחרונה, היינו כולנו עדים ל"הזרקת מזומנים" של 6 מיליארד שקל לציבור, שמטרתה המוצהרת היא "...להניע את הכלכלה. אנשים יושבים בבית. הכסף יעודד את הצריכה והתעסוקה, יניע מהר יותר את גלגלי הכלכלה, וכך עובדת הכלכלה. זה גלגל שמניע גלגל" (נתניהו במסיבת העיתונאים).

3. נכון למועד כתיבת שורות אלו, בישראל ישנם כ-850 אלף לא מועסקים (קרי, מובטלים ועובדים שהוצאו לחל"ת).

במחילה, לא צריך להיות כלכלן-על כדי להבין שהזרקת המזומנים, למי שכבר מחזיק בערימות של מזומנים, לא תעודד צריכה פרטית, לא תניע את גלגלי הכלכלה ולא תחזיר למעגל העבודה את הלא מועסקים. מה שכ-86.5 מיליארד שקל (שיא של כל הזמנים כבר אמרנו?) לא עשו, 6 מיליארד נוספים גם לא יעשו. צריך להבין שהסיבה לצמצום הצריכה הפרטית במשבר הקורונה היא מנטלית. פסיכולוגית.

בעת משבר כלכלי, כשאדם רואה חברים שמאבדים את העבודה וחברות ענק שקורסות, הוא נוטה "להשתבלל" ומנסה להימנע מהוצאות מיותרות, כי מי יודע מה טומן בחובו העתיד.

יקנו - יקבלו, לא יקנו - לא יקבלו

שלומי הוא בעל חנות לממכר מוצרי חשמל. מאז התפרצות הנגיף והטלת הסגר, שלומי מוכר פחות מוצרים. שלומי, משום כך, נמנע מלהחזיר את עובדיו (כולם או חלקם) מחל"ת ושיעור הלא מועסקים על ידי שלומי נשאר זהה.

במקביל, עידו, עובדו המחול"ת של שלומי- מכניס הרבה פחות, ובנוסף, "משובלל"- מרגיש לא בנוח להוציא כסף.

אגב, גם השכן של עידו, שהינו עובד מדינה שמרגיש, יחסית, על קרקע בטוחה מבחינת המשך תעסוקה, מרגיש "משובלל".

מה שיש לנו כאן, הוא מעגל קסמים אכזר. מצד אחד - מעסיק שלא מחזיר לעבודה את המועסק שלו (כי הציבור קונה פחות, מה שמוביל לירידה בהכנסות ולדילול התזרים), ומצד שני - ציבור שקונה פחות כי המשק לא יציב עם אחוז לא מועסקים גבוה מאוד, בתוספת "השתבללות" (מישהו אמר גל שלישי?).

מי ימצמץ ראשון אם כך? מה ישבור את המעגל?

החזרי מע"מ רטרואקטיביים ( ורק רטרואקטיביים) על צריכה פרטית

נתניהו היה צריך לצאת במבצע הבא:

בית אב שמבצע רכישות באותם ההיקפים שנהג לבצע בתקופת ערב הקורונה בחודש מעסקים פרטיים בישראל (ובה בלבד), זוכה בזיכוי רטרואקטיבי על המע"מ (מלא או חלקי) שהיה גלום ברכישותיו. החזרי המע"מ הללו יעודדו את הצריכה.

נחזור לשלומי, עידו והשכן של עידו. ממוצע רכישותיו השנתי של השכן של עידו הוא 1,000 שקל בחודש (לפקפקנים שביננו - ניתן לשלוף נתונים אלו בכמה קליקים באמצעות חברות האשראי שבאמצעותן כולכם קונים כמעט הכל).

השכן של עידו רוצה לקנות מזה זמן מה מכונת תספורת שעולה 150 שקל, אבל הוא, כאמור, משובלל לו (ובצדק). השכן, הוציא עד כה החודש 900 שקל.

אם השכן יקנה משלומי את מכונת התספורת, הוא יוציא מכיסו 871.5 שקל בלבד כולל רכישת מכונת התספורת (!). אם הוא לא יבצע את הרכישה, הוא יוציא מכיסו 900 ₪ ויגמור את החודש ללא מכונת תספורת.

ישראלים, כידוע, לא אוהבים לפספס "מתנות" ו"מבצעים", ולכן בסופו של יום, פטור רטרואקטיבי ממע"מ יגדיל את הכנסותיו של שלומי שיחזיר את עידו מחל"ת, שירגיע את השכן שלו, ויוציא את כולנו מה"השתבללות" שלנו. ואם נסכם: יקנו - יקבלו, לא יקנו - לא יקבלו. 

הכותב הוא עורך דין במחלקה העסקית (צוות שוק ההון) במשרד עורכי הדין פישר, בכר, חן וול, אוריון ושות', ובעל תואר שני במנהל עסקים

צרו איתנו קשר *5988