"עברתי לעבוד כמלקטת בשופרסל. הרגיע אותי שנכנסת לי משכורת"

עוד בחורף נערכה רותם כנען לפסח, העונה החזקה ביותר בשנה בבוטיק בגדי האימהות שלה. הסחורה החדשה, כולה תוצרת הארץ, הגיעה - אבל יחד איתה הגיעה הקורונה, והנחיתה מהלומה גם על העסק שלה. כנען נשלחה להסתגר בביתה שברחובות לתקופה ארוכה ומורטת עצבים, ללא כל הכנסה. "עם השנים החנות עברה תהפוכות. סגרו את הרחוב שאנחנו נמצאים בו למשך 10 חודשים, עברנו את צוק איתן ושרדנו. אבל אז הגיעה הקורונה בבום, בלי הכנה", מספרת כנען.

כנען מייד החלה למזער נזקים. בתוך ימים ספורים הרימה אתר למכירות אונליין, והכריזה על משלוחים ללא עלות - שאותם ביצעה בעצמה. כשהבינה שתתקשה לשרוד כלכלית, הגיעה לבנק וביקשה לקחת הלוואה. "הבנק סירב, והפקידה אמרה לי 'שבוע-שבועיים זה בין כה נגמר'. אבל אני הבנתי שאנחנו הולכים לתקופה ארוכה וקשה. ההכנסות שלי ירדו במכה ביותר ב-60%, דווקא בעונה הכי חזקה".

מלבד הנחת הארנונה, כנען קיבלה את המענקים הממשלתיים. "זו לא מתנה מסנטה קלאוס, אלו לא סכומי ענק, והם הלכו ישירות לספקים שאני חייבת להם כסף - אבל זה נתן לי קצת אוויר. בעל הנכס של החנות ויתר לי על חודש שכירות, אבל נאלצתי לשבור את החיסכון היחיד שהיה לי, כדי שיהיה ממה לחיות".

כנען מתגוררת ברחובות עם ביתה בת ה-8, שלימודיה הופסקו וגם שגרת חייה נפגעה. "הייתי בלחץ נפשי, מתוחה כל הזמן. את חייבת להתנהג כאילו הכול בסדר, כי יש לך ילדה שגם החיים שלה די נעצרו, אין לה בית ספר והיא בבית. הכול צריך להתנהל כרגיל, אבל אין שום הכנסה ואין שום דבר באופק.

"לא יכולתי לשבת בבית - לעצמאים יש מוד הישרדותי, כי תמיד קורה משהו. היה לי ברור שאין מצב שאני יושבת ומחכה שמישהו יזרוק לי מטילי זהב, אני לא יכולה לשרוד כלכלית ככה, אז חיפשתי עבודה אחרת. "התקשרתי לשופרסל, העבירו אותי מסניף לסניף, עד שאמרתי להם: 'אני חייבת עבודה מיד'.

"התחלתי במשמרות כמלקטת להזמנות האונליין, שבועיים לפני פסח. עבדתי שם חודש וחצי, הרגיע אותי שנכנסת לי משכורת שאוכל לשרוד ממנה, גם אם היא לא מתקרבת לרווחים של העסק. תוך כדי עשיתי את מעט ההזמנות מהאתר שלי - היו לקוחות שממש התקשרו ואמרו לי, 'אני רוצה לפרגן לעסק שלך בתקופה הזו'".

מה את חושבת על האופן שבו הממשלה מטפלת בקורונה הכלכלית?
"העסקים כאן הם בסוף שרשרת המזון. המשבר הזה הוא הפעם הראשונה שבה אנחנו נמצאים על סדר היום הציבורי. מהבחינה הזו, הקורונה עשתה טוב, אבל הממשלה לא. אני ימנית בדעותיי, ואין שום קשר בין מה שקורה בממשלה לבין ימין ושמאל - זה כלכלי נטו. זה פשוט כאוס מטורף. אין הנהגה, אין ראייה עתידית ואין לי שום ביטחון בממשלה שלי.

"אם קורה אסון, אף אחד לא ידאג לי ואני לא אעניין אף אחד. אני לא יודעת איך נצא מהמצב הזה. גם את המענקים שקיבלנו אני בטוחה שימצאו דרך לבקש בחזרה, זה עוד יעלה לנו כשיעלו מיסים ומחירים. זו עוגה שחבויה בה פצצה, שתתפוצץ כשנרים קצת את הראש. יצאתי להרבה הפגנות בזמן הסגר, אני לא מבינה אנשים שישבו בבית ולא יצאו לרחובות להפגין. זו פשוט פריבילגיה".

העסק שלך חזר לשגרה?
"כמעט. אנשים הגיעו לכאן כדי להתפרק אחרי הסגר, להוציא את כל התסכולים שלהם. זה הציל אותי. אבל גם עכשיו אנחנו בשגרה מלחיצה. כשאמרו שיסגרו אותנו בסופי שבוע, התחלתי לחשוב האם אני אצליח לעמוד בזה, האם לקנות סחורה או לא. אנחנו עדיין שם. אני לא נחה על זרי הדפנה, לא עוצמת עין. אני מרגישה שזה עניין של זמן עד שזה יחזור שוב".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il